ותודה לאינפלציה, אבל לא רק: כל הדרך לרבעון החלומי של הבנקים

המחצית הראשונה של שנת 2021 המשיכה להאיר פנים לבנקים בישראל, והדוחות החצי שנתיים שלהם מגלים כי שלושה מתוך ארבעה בנקים שפרסמו עד עתה תוצאות הציגו נתוני שיא. הרווח המצרפי של בנק לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות ודיסקונט הגיע בששת החודשים הראשונים השנה ל-8.98 מיליארד שקל, ורובו הושג ברבעון השני של השנה, אז הסתכם הרווח המצרפי של ארבעת הבנקים ב-4.94 מיליארד שקל.

בנק לאומי רשם את הרווח הנקי הגדול ביותר בתולדותיו, הן ברבעון (1.67 מיליארד שקל) והן במחצית (יותר מ-3 מיליארד שקל). ברבעון השני פתח לאומי פער מבנק הפועלים, לאחר ששניהם סיימו את הרבעון הראשון עם רווח נקי דומה מאוד, כשהבדילו ביניהם פחות מעשרה מיליון שקל. לאחריהם מדורגים מזרחי טפחות שכבר נושק לרווח רבעוני של מיליארד שקל ודיסקונט עם רווח רבעוני של 860 מיליון שקל. הבנק הבינלאומי צפוי לפרסם את דוחותיו הרבעוניים בהמשך השבוע.

מאחורי הרווחים הגדולים של הבנקים עומדים כמה פרמטרים מרכזיים. הראשון הוא התאוששות המשק ממשבר הקורונה, שאיפשר לבנקים להמשיך בצמצום כריות הביטחון שהפקידו עם התפרצות המגפה בחודש מרץ 2020.

כריות ביטחון אלה מוצגות בדוחות תחת הסעיף "הוצאות בגין הפסדי אשראי" והוצאות אלו מופרשות מדי רבעון כדי להגן על הבנקים במקרים שהלווים לא יוכלו להחזיר את ההלוואות שנטלו. מכיוון שהלווים, הפרטיים והעסקיים, עומדים לפי שעה בהחזרי ההלוואות, יכלו הבנקים לצמצם את אותן כריות ביטחון.

  

הפועלים עם ההכנסה הגבוהה מהחזר הפסדי אשראי

מי שעשה זאת בסכומים הגדולים ביותר ברבעון השני, ורשם הודות לכך את ההכנסות הגבוהות ביותר בסעיף "הפסדי אשראי" הוא בנק הפועלים, עם 647 מיליון שקל. הפועלים היה גם הבנק שהפריש אשתקד את הסכומים הגדולים ביותר להפסדי אשראי, שבמחצית הראשונה של 2020 הסתכמו ב-1.94 מיליארד שקל.

גם בנק דיסקונט רשם הכנסות גבוהות כתוצאה מצמצום הפסדי האשראי - 410 מיליון שקל ברבעון. אצל לאומי ומזרחי טפחות הכנסות אלו היו צנועות יותר - 158 מיליון ו-240 מיליון שקל, בהתאמה. נציין כי כל הבנקים עדיין מחזיקים בכריות ביטחון משמעותיות, בעיקר נוכח התפרצות הגל הרביעי שאנו נמצאים בעיצומו. זה אמנם החל לאחר סיום הרבעון השני, אך הבנקים נערכים למקרה שגל זה ישפיע על יכולתם של הלווים לעמוד בהלוואות שנטלו.

 אורי לוין, מנכ''ל דיסקונט / צילום: יח''צ

טירוף המשכנתאות הזניק את הרווחים

לצד הקיטון בהפרשות להפסדי אשראי, רשמו הבנקים גידול משמעותי בתיקי האשראי שלהם, וכמובן שנהנו גם מהזינוק המשמעותי בחודשים האחרונים בביקוש למשכנתאות.

סך האשראי לציבור, נטו, שהעמיד בנק הפועלים ברבעון הסתכם ב-324 מיליארד שקל, גידול של 5.8% ביחס לרבעון המקביל. על רקע הביקושים הגבוהים בשוק הדיור, הבנק העמיד ללקוחותיו אשראי לדיור בהיקף של כ-4.3 מיליארד שקל, גידול של 6% ביחס לתקופה מקבילה.

האשראי לציבור נטו שהעניק לאומי הסתכם ב-315 מיליארד שקל גידול של 10.1% מהרבעון השני אשתקד. התיק העסקי גדל בשיעור של 15.3% (כולל נדל"ן), התיק המסחרי צמח ב-12.4% ותיק המשכנתאות גדל בשיעור של 10.8%, הרבה בזכות הזינוק בלקיחת משכנתאות בכל המשק, מגמה שממשיכה גם לאחר מועד פרסום הדוח.

בדיסקונט, האשראי החדש שנתן לציבור עמד על 199 מיליארד שקל לעומת 183 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 8.5%. בדיסקונט ציינו כי הגידול משקף את הצמיחה במיקודים שנקבעו בתוכנית האסטרטגית המעודכנת, כאשר ברבעון השני  גדל האשראי לדיור (משכנתאות) ב-6.3%.

במזרחי טפחות דיווחו כי האשראי לציבור ברבעון הסתכם ב-254 מיליארד שקל לעומת 214 מיליארד שקל ברבעון המקביל של 2020, עלייה של כ-19%. סך האשראי לדיור עמד על 163 מיליארד שקל, לעומת 139 מיליארד שקל בתקופה המקבילה.

הרווחים הגבוהים שרשמו הבנקים התבטאו כמובן בתשואה להון שהם הציגו ברבעון, שאצל כל הארבעה הייתה דו ספרתית. מי שהוביל בנתון זה הוא בנק מזרחי, עם תשואה חיובית להון חריגה של 21.3% ברבעון השני, ותשואה של 17.7% במחצית הראשונה., וזאת לעומת תשואה של 9% בשני פרקי הזמן המקבילים אשתקד. דיסקונט שני בהיבט זה עם תשואה להון של 18.3% ברבעון (ביחס ל-3.7% בתקופה המקבילה אשתקד), ולאומי הציג תשואה דומה יחסית (17.9%), אך על הון משמעותי הרבה יותר. גם הפועלים הציג כאמור תשואה דו ספרתית, ברמה של 14.5%, לעומת 1.4% בלבד ברבעון השני אשתקד.

לאומי עם החשיפה הגדולה למדד, והרווח בהתאם

שינוי נוסף אשר השפיע על תוצאות הבנקים הוא העלייה במדד המחירים לצרכן במהלך הרבעון השני. לבנקים נכסים והתחייבויות רבים הצמודים למדד כגון באשראי, בפיקדונות, באיגרות חוב ועוד, ולכן ככל שהמדד עולה גם הרווחים שלהם עולים. עליית המדד בשיעור של 1.3% תרמה לרווח של המצרפי של ארבעת הבנקים 1.455 מיליארד שקל, לעומת הפסד של 129 מיליון שקל בעקבות המדד השלילי (0.2%-) ברבעון המקביל אשתקד. הבנק עם החשיפה הגדולה ביותר למדד הוא לאומי, שלבדו רשם רווח של 420 מיליון שקל מסעיף זה.

נציין כי לאור הסברה שהלכה והתחזקה ככל שהחודשים חלפו ולפיה המדד ימשיך לעלות, הבנקים הגדילו את החשיפה למדד ולכן גם את הרווחים ברבעון המדובר.

עלייה משמעותית בהכנסות מעמלות 

בהיבט העמלות שגבו הבנקים, בהפועלים אלו הסתכמו ברבעון ב-802 מיליון שקל, עלייה של 7.5% מהרבעון המקביל, שהיה תחת מגבלות קורונה, אשר נובעת בעיקרה מגידול בעמלות מכרטיסי אשראי ומעסקי מימון. לאומי רשם הכנסות מעמלות בסך 853 מיליון שקל, גבוה בכ-10% מהכנסה זו בתקופה המקבילה ב-2020. דיסקונט הציג עלייה גבוהה יותר בהכנסות מעמלות - 20.8% ברבעון לסך של 785 מיליון שקל. מזרחי הציג עלייה של 36% כשרשם הכנסה של 544 מיליון שקל מעמלות לעומת 399 מיליון ברבעון המקביל.