חברת BrainQ, שפיתחה מכשיר לגירוי מגנטי עדין של המוח לצורך טיפול בשבץ ובפגיעות מוח נוספות, הודיעה על גיוס של 40 מיליון דולר. את הגיוס הובילו הקרן הישראלית-אמריקאית Hanaco Ventures, יחד עם חברת התרופות דקסל פארמה וקרן ההשקעות במדעי החיים פרגרים וונצ'רס, שיצטרפו למשקיעים הקיימים ourcrowd ומשקיעים פרטיים. עד הסבב הנוכחי גייסה החברה כ-13 מיליון דולר.
BrainQ פיתחה מכשיר לגירוי מגנטי של המוח אשר נמצא היום בניסויים קליניים לטיפול בשבץ, והראה פוטנציאל בניסויים הראשונים לטיפול בשבץ והפחתת הנזק שנגרם מן המחלה אפילו ימים ספורים אחרי האירוע, בעוד הטיפולים הקיימים היום, נחשבים בדרך כלל יעילים רק עד 24 שעות אחרי האירוע לכל היותר, ואחר כך ישנה תועלת רק מתהליך ארוך של שיקום.
הטכנולוגיה של BrainQ / צילום: ירמיהו ואן
לדברי מנכ"ל החברה, יותם דרקסלר, "המוח מורכב מתאי עצב, נוירונים, שמתחברים יחד בצורת רשתות. כאשר נוירון נפגע, כל הרשת לא מתפקדת. אי אפשר להחיות נוירון מת, אף אפשר לעודד את הרשת להתחבר מחדש בדרך אחרת, וגם למנוע מעצם תמותת הנוירון לגרור אחריו תמותה של תאים נוספים.
"המוח מורכב מרשתות שונות, שלכל אחת יש בעצם פעילות חשמלית שונה. זה בעצם מה שאנחנו מודדים בטכנולוגיה של EEG. אבל ה-EEG תופס את הפעילות של כל התאים בבת אחת, בעוד בהדרגה עולם חקר המוח הבין שהרשתות משדרות, כאמור, בתדרים שונים".
הטכנולוגיה של BrainQ / צילום: ירמיהו ואן
בעצם יהיה לנו תדר אחד לתנועה ואחר לזיכרון?
"כן, אבל זה יותר מורכב מזה. כל רשת פועלת במגוון של תדרים, ויש אזורים שבהם תדרים מסוימים הם הדומיננטיים".
כלומר אפשר לומר שכל רשת במוח משדרת מוזיקה אחרת, סימפוניה ייחודית של תדרים?
"אפשר לומר את זה. ובעקבות ההתפתחות של כוח החישוב שזמין היום לעולם המחקר, אנחנו בחברה התחלנו תהליך של מיפוי התדרים השונים של הרשתות השונות, וגילינו הבדלים בין בני אדם שונים, אבל גם נקודות דמיון".
הרעיון הזה של התדרים השונים הייחודיים לכל אזור המוח, הוא כבר במיינסטרים של המדע?
"כן, כרעיון כללי. אנחנו ב-BrainQ חיברנו הרבה חלקים של הפאזל. ממש ביקשנו מאנשים לעשות פעולות שונות במעבדה ומיפינו את פעילות המוח שלהם, ופיתחנו מודל של המוח הבריא ושל המוח הפגוע. ועכשיו באמצעות השדות המגנטיים, אנחנו משרים על המוח הפגוע את התדרים של המוח הבריא. אני רואה את זה קצת כמו אינקובטור, שבו תינוק שנולד לפני הזמן חווה סביבה שמדמה את סביבת הרחם של האם. כך גם אנחנו מדמים עבור המוח את הסביבה הבריאה".
החברה פיתחה מוצר לטיפול ביתי בחולים. "ראינו שהם משתחררים מבית החולים, ואחר כך מאוד קשה להביא אותם לטיפול תדיר, ולכן פיתחנו מוצר לבית. עד 2020 אף אחד לא היה מוכן לדבר איתנו על מוצר ביתי. נהוג היה לומר שהמטופלים לא יתמידו בטיפול והיה גם חשש משימוש לא נכון, למרות שזו עוצמה מגנטית מאוד מאוד נמוכה, ועד היום היו לנו אפס תופעות לוואי חמורות. מ-2020 הטיפול הביתי הפך ממשהו שצריך להסביר, ליתרון. למדנו הרבה מהמודל של נובוקיור, שמשתמשים בשדות חשמליים כדי לטפל בגידולים סרטניים במוח, וגם המוצר שלהם לביש, והם עושים את העיבוד בענן. כך גם אנחנו".
בניסוי קליני ראשוני שערכה החברה ב-25 חולים בשתי קבוצות, 75% מהחולים בקבוצת הטיפול הגיעו לציון 0 או 1 במד פגיעות משבץ, לעומת רק 25% מהנדבקים בקבוצת הביקורת.
בעקבות זאת הוכר המוצר על-ידי ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, כ"מוצר פורץ דרך", כלומר מסלול הניסויים והאישורים שלו צפוי להיות קצר יותר. חברות במסלול זה יכולות גם להגיש את המוצרים למדיקר, המבטחת הממשלתית האמריקאית לבני 65 ומעלה, כדי להבטיח שיפוי ביטוחי עוד לפני שהמוצרים מגיעים לשוק.
החברה מעסיקה היום 30 עובדים בגבעת רם בירושלים, ובכוונתה לצמוח ל-40 עובדים בעקבות הגיוס.
מה השלב הבא?
"אנחנו יוצאים לניסוי קליני נוסף בעוד חודשיים, ומקווים לסיים אותו תוך שנתיים, כאשר את תוצאות הביניים נקבל בתוך שנה. אנחנו מעריכים שבתחילת 2024, נוכל להיות בשוק". כרגע הניסוי מתוכנן להיערך בארה"ב, ללא אתרי ניסוי בארץ.
לדברי דרקסלר, המוצר עשוי להתאים בהמשך לטיפול במחלות נוספות המאופיינות בנזק לתאי המוח כמו אלצהיימר, פרקינסון ופציעות ראש.
במקביל להכרזה על סבב הגיוס, הצטרפה לדירקטוריון החברה סטייסי פיו (Stacey Pugh) עד לאחרונה סגנית נשיא וראש החטיבה הנוירו-וסקולרית בחברת מדטרוניק העולמית. במסגרת תפקידה הובילה פיו את המחקר והמסחור של מכשיר ה-thrombectomy, מכשיר צנתור של מדטרוניק לטיפול מיידי בשבץ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
