בזמן שאזרחי ישראל מנסים לחזור לשגרה עם חשש כבד מווריאנטים שונים, העסקים במדינה ספגו מכה קשה, חלקם נסגרו, חלקם בסכנת סגירה, וחלקם מנסים לשרוד.
ענף המזון נחשב לכזה שנפגע פחות במהלך המשבר - כי גם בזמן מגפה, אנשים צריכים ורוצים לאכול. מסעדות ובתי עסק לממכר מזון מהיר הצליחו איכשהו להחזיק מעמד, אך חלקם ספגו מכה קשה.
בתוך ענף המזון ישנו חלק מאוד ייחודי, החלק החרדי שמוכר לכולם: הטשולנט. מסורת יהודית עתיקה גורסת שעם ישראל יושב בליל שישי (חמישי בערב) וטועם ממאכלי השבת. הטעימה הפכה לעסק רווחי מאוד, שבו עם ישראל, שאוהב מאכלים יהודיים אותנטיים, מגיע לריכוזים חרדיים ונהנה מטשולנט משובח.
חרדים, דתיים וחילונים מגיעים באופן קבוע למקומות בהם מוכרים טשולנט, חלקם יושבים במקום, וחלקם לוקחים הביתה. החוויה של הישיבה במקום שונה מאוד מהחוויה של אכילה בבית.
גם עסקי הטשולנט נפגעו קשות. אהרון פישר, המנהל את "בטשולנט של אהרונ'ס" בהר חוצבים בירושלים, מספר על הנפילה בתחילת המגפה: "באזור אפריל בשנה שעברה התחלנו להרגיש את הירידה בסגר הראשון. היו לנו שבועיים בהם היינו סגורים לגמרי. לקח לנו זמן להחזיר את הלקוחות, כי היו כאלה שחשבו שסגרנו לצמיתות, ואז היה איסור התקהלות, רק דרך טייק אוויי. אומנם מכרנו דרך משלוחים, אבל הייתה לנו ירידה משמעותית במכירות, 50% מהלקוחות לא קנו דרך הטלפון, כי אנשים רוצים לשבת במקום".
לגבי הנזקים הישירים הוא מספר: "זרקנו סירים מלאים בטשולנט, איזה כאב לב. שבוע אחרי זה ירדנו בכמות הסירים שבישלנו, זרקנו ששה סירים שבכל אחד יש 100 מנות - 600 מנות הלכו לפח".
לגבי המשלוחים אומר פישר: "אין ספק שהם עזרו לעסק לשרוד, אבל גם כאן היה קשה מול לקוחות, כי נניח בחור ישיבה רוצה לקנות קופסת טשולנט ב-40 שקל ואני מבקש דמי משלוח של 20 שקל, הוא כבר חושב פעמיים אם לקנות".
"אנחנו עם היד על הדופק"
פישר מציין ש"האווירה בחנות טובה מאוד ללקוחות, אנחנו שמים שירי שבת ברקע, אנשים יושבים הרבה זמן ובעיקר מדברים פוליטיקה, ותוך כדי גם קונים עוד ועוד, אבל אם הם אוכלים בבית, הם קונים פעם אחת במשלוח וזהו, אין פתאום תוספת קניה".
בסמוך אליהם בהר חוצבים יש מעבדות קורונה, אז העובדים קנו מהם אוכל. "למעשה עזרו לנו בתזרים מזומנים, אפשר להגיד שהם הצילו אותנו בתקופה הקשה", משתף פישר.
"היו לנו עובדים שחלו, עובדים בבידוד, החלפנו עובדי מטבח ועובדי ניקיון כל הזמן, כי הם לפעמים פשוט לא חזרו בגלל הקורונה", מוסיף פישר. "היה קשה להשיג עובדים, בעיקר קשה היה להביא עובדים תושבי מזרח ירושלים. לפעמים המנהלים שטפו כלים בעצמם כי לא הצליחו להשיג עובדים".
עכשיו העסק מתחיל להתאושש, ולדבריו "חזרנו כמעט כמו שהיה לפני הקורונה, הלקוחות מגיעים ונהנים, אומנם לא במאה אחוז, אבל זה נראה טוב. תמיד יש לקוחות שעדיין חוששים לחזור ולשבת במקום, ולמעשה אנחנו עדיין חוששים שנשוב לזמנים הקשים. אנחנו עם היד על הדופק, אנחנו מאמינים שהקב"ה לא ינטוש אותנו, בממשלה הקודמת נלקחו צעדים, אולי הצעדים היו טובים פחות או טובים יותר, אבל היה סדר, וידעת מה קורה, הממשלה הנוכחית נראית מאד מבולבלת, אז אנחנו חוששים גם לגבי סיוע לעסקים".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
