הרבה מאוד אנשים מנוסים לא מבינים מדוע הם לא מצליחים להתברג לתפקידים שדורשים את מספר שנות הניסיון שלהם בשוק העבודה. הם רכשו השכלה משובחת ולמרות זאת הם תקועים בתפקידים שדרישת הסף שלהם היא רבע מהניסיון שלהם ואף פחות.
אין ממי ללמוד
ניקח דוגמה פשוטה יחסית, של שני רואי-חשבון מוכשרים ובעלי פוטנציאל גבוה שסיימו את התואר באותה האוניברסיטה והתמחו באותו משרד רואי-חשבון מוביל ( BIG 4 ). לאחר 3 שנים במשרד עברו שניהם לעבוד במחלקות הכספים של שתי חברות שפועלות בתחום המזון, האחד כעוזר חשב של יצרנית מזון גדולה והשני כמנהל הכספים של חברה קטנה, יבואנית ומשווקת תוספים לתעשיית המזון.
אחרי 15 שנה הראשון הוא ממנהלי הכספים המחוזרים במשק, סמנכ"ל כספים של חברה ציבורית תעשייתית גדולה עם אלפי עובדים ומחזור מכירות של למעלה ממיליארד שקל, ואילו השני לא מצליח לפרוץ את מחסום החברות הקטנות שמחזורי המכירות שלהם 30-50 מיליון שקל וכמה עשרות עובדים.
למה זה קורה? כי הראשון צבר ניסיון של 15 שנה בחברות ציבוריות במהלכן התפתח ורכש ידע רב, ואילו השני צבר ניסיון של 3-4 שנים אותו הוא שכפל ארבע פעמים, ב-4 חברות פרטיות דומות בגודלן ובאופיין (יבואניות שמשווקות בשוק המקומי).
כלומר, בניגוד לזה שצבר ניסיון אמיתי של 15 שנה בחברות ציבוריות גדולות, במהלכן היה כפוף לאנשי כספים מאוד מנוסים שהעשירו את הידע והניסיון שלו, האחר שימש 15 שנה כאיש הכספים הבכיר בחברות לא מורכבות בהן עבד, לומד רק מעצמו.
עוד מאותו הדבר
הדוגמה הזו מייצגת הרבה קריירות של אנשים מוכשרים שמתקשים להתקדם לתפקידים התואמים את הפוטנציאל שלהם, רק משום שבחרו במסלול קריירה שלא אפשר אופטימיזציה של הכישורים, או כפי שאמרה לי לאחרונה כלכלנית מהמוכשרות שפגשתי "באף תפקיד לא היה מי שימשוך אותי למעלה".
גם היא בחרה לעבוד בחברות קטנות, סטארט-אפים שבכולם שימשה הכלכלנית הבכירה, בדרך כלל גם היחידה, וכבר למעלה מעשור שהיא נאלצת לעשות שוב ושוב עוד מאותו הדבר, תקועה בחברות כושלות או מאד בינוניות באיכותן.
מה אפשר לעשות? אחרי כל כך הרבה שנים/תפקידים כבר מאוד קשה לשנות את מסלול הקריירה. יש בשוק מספיק בעלי מקצוע איכותיים שצברו את הניסיון הדרוש להם, ולמעסיקים אין שום סיבה להסתכן עם עובדים שטרם התנסו בחלקים משמעותיים מהתפקיד אותו החברה מבקשת לאייש, גם אם הם מוכשרים.
התופעה בולטת בעיקר בתפקידים בכירים או מאוד מרכזיים הדורשים הרבה ידע וניסיון, זאת להבדיל מתפקידים בשלבי קריירה מוקדמים, בהם תכולת האחריות של העובד נמוכה, ובהתאמה הסיכון הנתפס למעסיק.
יתרה מכך, גם אם מעסיקים כבר מוכנים לתת הזדמנות (נדיר, ורק למי שהגיע דרך קשרים עם המלצות טובות), היא תהיה במחיר של תפקיד הרבה פחות בכיר/מרכזי, פשרה שרוב האנשים לא מוכנים לה, מה גם שלא נותר להם מספיק "זמן קריירה" למימוש הפוטנציאל.
תקרת הכישורים
האם ההמלצה הגורפת היא להתרחק מהחברות הקטנות? כמובן שלא. ראשית, יש אנשים שכישוריהם לא מספיקים לתפקידים לחברות גדולות ואיכותיות, ובתום תפקיד או שניים הם מגיעים לתקרת היכולות. המשמעות היא שכפול הניסיון שרכשו מבלי להתקדם, לרבות מבחינת השכר שלא מתפתח בדומה למי שממשיך לצבור ידע וניסיון אמיתי, ומתקדם לתפקידים איכותיים יותר.
שנית, יש אנשים שלמרות כישורים מצוינים לא מתאים להם לעבוד בארגונים גדולים, אך גם להם מומלץ לעבוד בגופים מספיק איכותיים, בכפיפות לאנשים מהם אפשר ללמוד ולצמוח, שאם לא כן הם יתקעו בגובה של עצמם.
אין ספק שתכנון מוקפד של הקריירה היה מונע מאנשים עם פוטנציאל מבטיח להגיע תוך כמה שנים לתקרת המיתוג, ולהיתקע 15 שנה עם ניסיון משוכפל של 4 שנים, אבל אם כבר עליתם על מסלול ללא מוצא, שנו אותו אחרי תפקיד או שניים, לפני שיהיה מאוחר. בהצלחה, וזכרו - קריירה זה הפוך ממה שחשבתם.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
