מצבה הפיננסי של אל על ממשיך להיות קשה, והדוחות הכספיים לרבעון השני של 2021 שפרסמה חברת התעופה מעידים על כך, עם המשך צבירת הפסדים גדולים שבסיכום רבעוני הסתכמו ב-81 מילון דולר, הערת "עסק חי" שממשיכה ללוות אותן וסימני שאלה לגבי יכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה.
כל זאת נוכח התמשכות משבר הקורונה, שמאז השנה שעברה שיבש בצורה דרמטית ולעיתים השבית לחלוטין את פעילות חברת התעופה, וכעת, עם התפרצות זן הדלתא, גם מעלה סימני שאלה לגבי יכולתה להתאושש והזמן שיידרש לכך, וזאת משום שההתפרצות "משליכה על המשך קצב פתיחת שוק הטסת הנוסעים".
● סמנכ"ל אל על: "נערכים להוצאת עובדים נוספים לחל"ת ולדחיית תשלומי חוב"
אל על מציגה בדוחותיה סך התחייבויות של 3.4 מיליארד דולר, מהן התחייבויות בנקאיות שוטפות של 1.1 מיליארד דולר, ומול זאת הגירעון בהון העצמי שלה מגיע כבר ליותר מ-300 מיליון דולר, ובקופתה מזומנים ופיקדונות לזמן קצר בסכום המתקרב ל-190 מיליון דולר ובסך-הכול נכסים שוטפים של פחות מ-360 מיליון דולר.
רואי החשבון של אל על מציינים בדוחות בין היתר כי מאז חודש יולי, בעקבות התפשטות זן הדלתא שהחזיר חלק מהגבלות התנועה, הוא ייצר ירידה בביקושים "אשר מתבטאת בין היתר בירידה במכירות כרטיסי הטיסה להמשך השנה, מחריפה את השלכות המשבר ויוצרת פער מול ההנחות הקודמות של הנהלת החברה לגבי היקף החזרה לפעילות בשנת 2022".
נוכח כך, אל על פנתה למשרד האוצר לבקשת סיוע מהמדינה (שוב), "וכן היא שוקדת על התאמת הנחות העבודה בקשר עם תוכניותיה העסקיות על-מנת לאמוד את היקף השפעת התפשטות זן הדלתא על פעילות החברה".
בעקבות החרפת המשבר מחדש, אל על נדרשת "להתאמות נוספות בתוכניות העסקיות שלה, והיא בוחנת אפשרויות מימון ופעולות נוספות אשר תאפשרנה לה, להגיע לאיזון תזרימי".
בינתיים, בעקבות המצב, אל על פנתה בבקשה למשרד האוצר לדחות הנפקה בסכום מינימום של 105 מיליון דולר שתוכננה להתבצע עד סוף חודש יולי, ואשר במסגרתה התחייב בעל השליטה, קני רוזנברג, להזרמת יותר מ-40 מיליון דולר לחברה (בנוסף ל-160 מיליון דולר שהשקיע עד היום.
ביצועי מניית אל על משקפים גם הם את המשבר בהם נמצאת החברה, עם צניחה שנתית של כ-40%, כך שערכה הנוכחי נמוך בכ-90% מרמת השיא שקבעה בשנת 2016 ומשקף לאל על שווי שוק נוכחי של כ-560 מיליון שקל.
שווי זה משקף לרוזנברג, שהשתלט על אל אל לפני כשנה ומחזיק ב-40% ממניותיה, הפסד של כ-200 מיליון שקל על הנייר על ההשקעות שביצע במניות ובאופציות החברה עד כה - כ-35% מכספי ההשקעה.
עוד מציינים רואי החשבון כי עד כה אל על עמדה בפירעון התחייבויותיה, "פרט לדחיית תשלומים בהסכמה על-ידי מספר בנקים"; וכן כי בכוונת החברה "לבצע פעולות תפעוליות ופיננסיות נוספות להפחתה בהוצאות החברה ולשיפור תזרים המזומנים שלה, לקראת החזרה המדורגת של הפעילות".
לאחר פעילות השפל בעקבות פרוץ מגפת הקורונה אשתקד, הכנסות הרבעון השני של אל על השנה גדלו כמעט ב-50% והגיעו ל-223 מיליון דולר, כשבד-בבד גם ההפסד הגולמי והתפעולי שלה גדלו.
אולם, בזכות צמצום ניכר בהוצאות המימון, אחרי שברבעון המקביל סבלה מהוצאות בגין עסקאות גידור דס"ל (דלק סילוני), ההפסד הרבעוני הצטמצם ביותר מ-20%, ביחס להפסד של 105 מיליון דולר שרשמה ברבעון הראשון של 2020.
בסיכום מחצית השנה, הכנסותיה של אל על נשחקו כמעט ב-30% לרמה של כ-340 מיליון דולר. גם בתקופה זו הציגה החברה ירידה גדולה בהוצאות המימון שלה בהשפעת עסקאות גידור מהן סבלה בשנה שעברה, כך שהפסדיה לששת החודשים הראשונים של השנה הצטמצמו בכ-30%, ל-167 מיליון דולר, אחרי שאת 2020 כולה סיכמה בהפסד עתק של 531 מיליון דולר.
עוד טרם משבר הקורונה, אל על התקשתה להציג תוצאות כספיות חיוביות, ובסיכום השנתיים הקודמות למשבר (2018-2019) הפסדיה הסתכמו ב-112 מיליון דולר.
לצד העלייה בהכנסות הרבעון השני, אל על מציגה שיפור במדדים תפעוליים ונתחי שוק, אולם אלה עדיין נמוכים משמעותית משהיו טרם המשבר. כך לדוגמה, בסיכום רבעוני תפוסת הנוסעים במטוסיה עמדה על כ-67%, לעומת כ-38% ברבעון המקביל אשתקד וכ-83% בשנת 2019.
שעות הטיסה בטיסות נוסעים שהציגה אל על בסיכום רבעוני התקרבו ל-13 אלף, לעומת פחות מאלף ברבעון המקביל אשתקד, וכ-173 אלף שעות טיסה בשנת 2019.
"במלחמה האינסופית נגד הזרם, אנחנו מבצעים את עיקרי תוכניות ההתייעלות"
אביגל שורק מנכ"ל אל על, ציין כי "למרות הירידה ב-82% בפעילות בנתב"ג, שמשקפת מצב של קריסה בשוק, הצלחנו להראות שיפור במדדי התפעול ולגדול לנתח של 30% בפעילות בנתב"ג (לעומת כ-25% בשנים 2018 ו-2019). במלחמה האינסופית נגד הזרם, אנחנו מבצעים את עיקרי תוכניות ההתייעלות. נפרדנו מ-19,00 עובדים, ביצענו התאמות שמשקפות חיסכון של עשרות מיליוני דולרים. החברה עושה צעדים קשים אבל בלתי נמנעים לבנות חברה רזה וחזקה".
אל על מעסיקה כיום כ-4,240 עובדים קבועים וזמניים, כ-1,400 מהם בחל"ת. במסגרת דיוני החברה עם האוצר לבקשתה לקבל פיצוי של כ-100 מיליון דולר לצד הלוואה בערבות מדינה, נדרשת אל על להתייעלות נוספת המעמידה על הפרק הוצאה של 800 עובדים נוספים לחל"ת, שעבור מאות מהם המשמעות היא פיטורים.
לדברי שורק, "הרבעון השני היה רצוף באופטימיות. חשבנו שהחיסונים יחזיקו לנצח, לא היינו היחידים שסברו כך, גם חברות תעופה זרות סברו שישראל יצאה מהקורונה ושיבצו טיסות לתל אביב, מה שהוביל לגידול בתחרות. הצלחנו למרות זאת לגדול בשיעורי התפוסה, מה שמראה שכשנותנים לאל על לעבוד, היא עושה את זה כקפיץ ויודעת להגיב מהר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
