המדינה המובילה בעולם מבחינת מעקב אחרי אזרחיה מתכוננת לייסד כללי פרטיות חדשים ומרחיקי לכת.
הגוף המחוקק העליון בסין צפוי להעביר השבוע חוק פרטיות המזכיר את המסגרת החזקה ביותר להגנה על צנעת הפרט הקיימת בעולם, רגולציות ההגנה על מידע כללי של אירופה. אבל שלא כמו ממשלות באירופה, שמתמודדות עם לחץ ציבורי גדול בנוגע לאיסוף מידע, בייג'ינג צפויה להשאיר לעצמה גישה נרחבת לנתונים במסגרת חוק ההגנה על מידע אישי החדש שתעביר.
חוק הפרטיות הלאומי, הראשון מסוגו בסין, נבחן בתוך כך שהתסכול בתוך הממשלה ובחברה הסינית בכלל גובר לגבי תרמיות אינטרנט, גניבת נתונים ואיסוף מידע על ידי ענקיות הטכנולוגיה הסיניות. החוק עובר סבב תיקונים שלישי, שהוא לרוב האחרון לפני שהוא עובר ונכנס לתוקף.
במסגרת החוק כל ארגון או אדם העוסק בניהול מידע פרטי של אזרחים סיניים יצטרך לצמצם למינימום את איסוף המידע ולקבל על כך הסכמה מראש, לשון הטיוטה האחרונה שפורסמה. החוק יכלול גופים ממשלתיים, אם כי עורכי דין ומנתחי מדיניות אומרים שהאכיפה צפויה להיות מחמירה יותר לגבי הסקטור הפרטי.
בעוד שפרטיות באירופה ובארה"ב מובנת לרוב כהגנה בפני חברות פרטיות וכן גופי ממשלה, בסין הממשלה הציבה עצמה בקו אחד עם הצרכנים במאבק נגד גניבת נתונים והפרות פרטיות, כך אמרה קנדרה שפר, שותפה בחברה הייעוץ שבסיסה בבייג'ינג Trivium China.
"כשהממשלה מחוקקת חוקים על פרטיות, היא לאו דווקא מגבילה את הגישה שלה עצמה", אמרה.
טיוטת החוק החדש היא התפתחות חיובית בעיני אזרחים סינים כמו וו שנגוויי, עורך דין שתבע חברה סינית העוסקת בסטרימינג של סרטים בשנה שעברה לאחר שחשפה את היסטוריית הצפייה שלו בתביעה נפרדת לגבי תעריפי המנוי.
ענקיות טכנולוגיה כאלה "מאמינות שהן יכולות לעשות מה שהן רוצות במידע על משתמשים", אמר וו בריאיון. "סוג זה של חשיבה הוא שגוי באופן מאוד רציני".
הציבור בסין ביקש שוב ושוב החמרה של כללי איסוף המידע
בשנה האחרונה, רגולטורים סינים ריסנו את תחום הטכנולוגיה בכמה חזיתות, החל מהגבלים עסקיים ועד ביטחון מידע. חוק הפרטיות צפוי להיות מרכיב מפתח בנוף חדש לחברות טכנולוגיה שבעבר נהנו מגישה יחסית בלתי מופרעת למידע של משתמשים. החוק יאחד כמה חוקים שהם נפרדים כיום ויקל על הממשלה להעניש גורמים המפרים אותו.
"בשביל חברות הטכנולוגיה הסיניות, התקופה של איסוף מידע חופשי ושימוש בו בסין - כלומר חופשי מאחריות וללא שום השלכות - נגמרה", אמר ווינסטון מא, פרופסור בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק, והוסיף שהחוק החדש, לצד רגולציות אחרות, יאט את "הצמיחה הבלתי נעצרת" של חברות הטכנולוגיה.
הציבור בסין ביקש שוב ושוב החמרה של כללי איסוף המידע. במשך שנים, חוקים רופפים לגבי הגישה למידע, לצד מעקב פולשני מצד הממשלה, הובילו משתמשים מסוימים להשוות את שימושם באינטרנט ל"ריצה בעירום".
ב-2018, רובין לי, מנכ"ל מנוע החיפוש הסיני הענקי באידו, הציג את הנושא בבוטות כשאמר לקהל בפורום בדרג גבוה שבמקרים רבים בני העם הסיני מוכנים "להקריב פרטיות בשם הנוחות, הבטיחות או היעילות".
בזמנו דבריו היו שערורייתיים, והמודעות החברתית רק צמחה מאז, כך אומרים עורכי דין בסין. לי אמר מאז שבאידו משתמשת רק במידע פרטי שהמשתמשים מסכימים לספק.
לעתים הרשויות הסיניות עצמן הן מטרה לתלונות על פרטיות
באזורים עירוניים של בנייני מגורים ברחבי המדינה, היכן שמותקנות מצלמות עם טכנולוגיית זיהוי פנים על מנת לוודא את זהות התושבים והמבקרים, תלונות מצד הדיירים גרמו לממשלות מקומיות לנקוט פעולות נגד מנהלי נכסים, כמו איסור על איסוף מידע ביומטרי ללא הסכמה. בחודש שעבר, בית הדין הגבוה ביותר בסין הורה למנהלים להציע חלופות לדיירים שלא מסכימים לזיהוי פנים.
מצלמת אבטחה ברחוב בבייג'ינג / צילום: Associated Press, Mark Schiefelbein
אחרים תבעו חברות בבית המשפט. ב-2019, הפרופסור הסיני למשפטים גואו בינג פתח במה שהיה האתגר המשפטי הראשון לטכנולוגיית זיהוי הפנים, כשתבע גן חיות מקומי על כך שדרש ממנוייו לרשום את תווי הפנים שלהם כחלק ממערכת כרטוס חדשה.
בנובמבר האחרון, הורה השופט לגן החיות לפצות את גואו בסכום המקביל ל-160 דולר על "אובדן הטבות חוזיות ועלויות תחבורה". מחיר המנוי השנתי עומד על כ-210 דולר.
לעתים הרשויות עצמן הן המטרה לתלונות על פרטיות. באביב, אפליקציה לטלפונים ניידים שפותחה על ידי משרד בתוך המשרד הסיני לביטחון הציבור על מנת להיאבק בתרמיות מקוונות על ידי סינון שיחות והודעות נתקלה בהתנגדות על כך שאספה מידע שכלל זיהוי מספרים וכתובות מגורים פרטיות.
בעיר הדרומית שנזן, כמה תושבים פנו לרשת החברתית הדומה לטוויטר, וייבו, והתלוננו שם שבתי ספר דוחקים בתלמידים ובמורים להירשם לאפליקציה. ממרכזי חיסונים בשני מחוזות נמסר לוול סטריט ג'ורנל בטלפון שביקרו בהם שוטרים שרצו לוודא שאנשים מורידים את האפליקציה לפני שהם מקבלים את החיסון.
אם נתוני האפליקציה מודלפים, כך כתב משתמש אחד בביקורת בחנות האפליקציות של אפל בסין, "אני יכול רק לעשות ניתוח פלסטי, לשנות את שמי, להחליף מספר טלפון ולהשיג תעודת זהות מזויפת".
מעקבים משטרתיים לא יושפעו מהחוק
טיוטת החוק החדש אוסרת על ארגוני ממשלה איסוף מידע מעבר למה שנחוץ לביצוע "חובות הקבועים בחוק". אבל זה לא צפוי להשפיע על מעקבים משטרתיים ומעקב, כך אמר ג'רמי דאום, עמית בכיר במרכז סין ע"ש פול צאי בביה"ס למשפטים של אוניברסיטת ייל. החוק החדש בסין, כמו המקבילה שלו באירופה, לא מציין באופן מפורש שימוש על ידי המשטרה.
"התיאוריה היא שהממשלה נמצאת שם להגנה על הזכויות שלך, אז ניתן לסמוך עליה שלא תפר אותן - היא תשתמש במידע שלך רק במידה הנחוצה לביטחון הציבור", אמר דאום. השאלה אם ישנם בלמים טובים על שימוש כזה היא עניין אחר, הוסיף.
ביטחון הציבור הוא מושג מעורפל ונרחב בסין, ונותן לממשלה כוחות נרחבים לעקוב אחר האזרחים. במחוז שינג'יאנג הצפון מערבי, היכן שנבנתה רשת של מחנות ריכוז ובתי כלא על מנת להכניע מיעוטים אתניים המתגוררים שם, יש מצלמות מעקב בכל פינה. העברת כרטיס תעודת זהות וסריקת פנים נחוצים אפילו כדי לתדלק כלי רכב.
הרבה אנשים מעדיפים זאת על פני מצב פרוץ.
דנג יופנג, אמן מבייג'ינג שמיפה מצלמות אבטחה בבירה בנובמבר האחרון על מנת להדגיש כמה הן נפוצות, אמר שהוא מבין מאיפה מגיע מנכ"ל באידו שאמר שלעם הסיני אכפת מפרטיות פחות מאשר מבטיחות ונוחות. ואכן, ברמה אישית, מצלמות האבטחה גורמות לו להרגיש בטוח יותר, כך אמר.
"אולי, בעולם הזה, אנחנו מוכנים להקריב חלק מהפרטיות שלנו תמורת בטיחות", אמר האמן. "אבל זו רק דעתי האישית... אני לא מייצג את העם הסיני".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.