לקדם את מתן החיסון לילדים ולנוער בשעות הלימודים ובשטח בית הספר

מתן מנת החיסון השלישית למבוגרים לצד החיסון לילדים ולנוער החל ברחבי ישראל לפני מספר שבועות, כאשר פתיחת שנת הלימודים נמצאת מעבר לפינה. בינתיים התפתח דיון בדבר עצם מתן החיסונים נגד הקורונה בבתי הספר וכפייה עקיפה על ידי יצירת לחץ על ילדים ובני נוער שאינם מחוסנים ומשפחותיהם.

האם ראוי מבחינה אתית לקיים את החיסונים בשטח בית הספר, והאם ראוי שבמסגרת כפייה עקיפה של חיסון נגד הקורונה, ימנעו מילד שאינו מחוסן לבוא בשערי גן הילדים או בית הספר, כדי להרחיק את סכנת הידבקות?

משרדי הבריאות ברחבי העולם חיסנו ומחסנים לאורך השנים את תושבי מדינותיהם נגד מחלות מדבקות מסוכנות, בהתאם להמלצות הדרג המקצועי. חיסון האוכלוסייה הוא חלק משירותי הרפואה המונעת אותה המדינה חייבת לתושביה, כאשר סל החיסונים מתעדכן מפעם לפעם בהתאם לנסיבות.

לפי פרסום של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), ברוב המדינות בארה"ב החובה להתחסן מעוגנת בחוק, ומהווה תנאי מקדים להגעה לבתי הספר הממלכתיים והפרטיים, להוציא מקרים חריגים. נתונים דומים התפרסמו על ידי הנציבות האירופאית שבחנה את מדיניות מתן החיסונים במדינות האיחוד האירופי.

הקהילייה הרפואית מתייחסת למפעל החיסוני כאחד מההישגים החשובים ביותר בתחום הבריאות, מאחר והוא הצליח למגר את התפשטותן של מחלות קטלניות, בצורה מועילה ויעילה. לכן החיסון נחשב לאחת ההתקדמויות החשובות ביותר בתחום בריאות הציבור במאה שעברה.

למראית עין, נראה כאילו מי שאינו מתחסן מסכן בעיקר את עצמו, ופחות מכך את מי שכבר מחוסן. ולכן, לרוב, בעת הדיון סביב כפייה עקיפה של מתן חיסונים בקרב מבוגרים ונוער, עולה העיסוק בזכותו של האדם מה ייעשה בגופו וקדושת החיים לצד החובה להימנע מגרימת נזק לאחרים.

הראייה האינדיבידואלית המקדשת את זכויות הפרט מוצאת מולה ראייה קולקטיבית הקוראת לדאגה לכלל האוכלוסייה ומקיימת שיח העוסק בחובות היחיד כלפי החברה בה הוא חי. מחד גיסא, כפיית חיסונים באופן עקיף על ידי מניעת כניסה מתלמיד למערכת החינוך או יצירת לחץ חברתי, פוגעת בזכותו של האדם לפעול בהתאם לעקרונות שהוא מאמין בהם.

מאידך גיסא, אירועי השבועות האחרונים מראים שגם עם החיסונים בעלי היעילות המרשימה, כל עוד יהיו אנשים שלא התחסנו - הנגיף עלול לעבור מוטציות, שיאיימו גם על מי שהתחסן, או לחלופין, פשוט להישאר בקרבנו ולהתפשט מחדש לאחר שתפוג השפעתם של החיסונים. זאת ועוד: אפשרותם של אנשים מסוימים להימנע מן החיסון מבוססת על העובדה שחבריהם מחוסנים שכן בלא זה הסיכון שבאי-ההתחסנות היה גדול יותר. ולמעשה, יש כאן מעין ניצול והנאה על חשבון הזולת.

בימים אלו ובשבועות הקרובים, מדינת ישראל וכמוה מדינות אחרות, יצטרכו לבחון את האיזון בין מהות הסכנה הצפויה ומידת הסיכון בהידבקות המונית, לבין הנזק העלול להיגרם כתוצאה מהכפייה העקיפה - החל ממניעת כניסה למקומות בילוי וקניות ועד למניעת כניסתו של ילד למסגרת החינוכית.

החיסון מפני מחלות מדבקות מתגלה בתור הכרח 

האתיקה מאפיינת את התנהגותו הראויה של בעל המקצוע. חלק בלתי נפרד במקצועות רבים הוא הבנת האחריות של בעל המקצוע. אחריות מערכת החינוך היא בין היתר לבריאות כלל התלמידים, שלומם ובריאותם. לכן אנחנו רוצים שלא יהיו מפגעים בטיחותיים או תברואתיים בחצר בית הספר, ושילד חולה בשפעת לא יגיע לבית הספר בשנה רגילה.

הסיבה לכך היא כי בית הספר אינו רק המקום בו מנחילים ידע אלא גם מחנכים לערכים שונים, בהתאם לחברה ולמדינה בה פועלת מערכת החינוך. לכן בית הספר האחראי גם על בריאותם של התלמידים הבאים בשעריו צריך כחלק מהקריאה לשמירה על בריאות היחיד והציבור לקדם את מתן החיסון של הילדים בשעות הלימודים ובשטחו. זאת ועוד - ראוי לעודד את כלל האוכלוסייה, ובכללה את התלמידים מגיל 12 ומעלה, להתחסן. יהיה זה מימוש ראוי של הערבות ההדדית ושל ההקפדה על בריאות אישית וציבורית.

ככלות הכל, החברה האנושית אינה אוסף של יחידים מבודדים המתבצרים באוטונומיה המוחלטת שלהם, ופונים לאחרים רק כדי להגן על זכויותיהם. האמת היא שכולנו רקמה אנושית אחת, שכולנו תלויים זה בזה, ושהחיסון מפני מחלות מדבקות, ובעיקר נגד הקורונה מתגלה בתור הכרח כדי לשמור על בריאות הציבור. אמנם אין אפשרות על פי האתיקה לכפות באופן ישיר את החיסון על אנשים מבוגרים וקטינים, אבל ראוי שמערכת החינוך תקדם את חיסון בני הנוער ותחזק את ההגנה על בריאות הציבור, ותמנע ממי שלא התחסן להיכנס למערכת החינוך או למרחב הציבורי.

הכותב הוא מרצה בכיר ומומחה לאתיקה מקצועית באוניברסיטת אריאל