סבלנות היא שם המשחק: כך התכונן הטליבאן במשך שנים לניצחון המהיר שלו באפגניסטן

העיר האפגנית הגדולה הראשונה נפלה לידי הטליבאן ב־9 באוגוסט. האחרונה, קאבול, נכנעה רק שישה ימים אחרכך. נראה היה שהמתקפה שהחזירה את הטליבאן לשליטה באפגניסטן 20 שנה אחרי שסולקו בידי קואליציה בהובלת ארה"ב קרתה במהירות מסחררת.

במציאות, סלל הטליבאן את דרכו לניצחון במשך שנים ארוכות.

במהלך המלחמה, בנה הארגון על שגיאות שעשתה הקואליציה המערבית ושותפיה האפגניים בגיוס לוחמים. הם גייסו זעם עממי על מפרי זכויות אדם, מוות של אזרחים ושחיתות על-מנת להסית את העם האפגני נגד הממשלה המרכזית ותומכיה המערביים.

וככל שהמורדים הרחיבו את שליטתם בשטח, כך הקימו ממשלות צללים במחוזות שונים, שפתרו סכסוכים מקומיים, גבו מסים, נתנו שירותים חברתיים ובנו בסיס נרחב לגיוס. עד הרגע בו החלו במתקפה הסופית שלהם, המוראל בקרב כוחות הביטחון ופקידים מקומיים היה כל-כך דליל שהמורדים יכלו להפוך אותם אחד אחרי השני וללכוד את הערים הגדולות במדינה לעתים ללא התנגדות כלל.

בנאום מיום שני, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן האשים את מנהיגי אפגניסטן הפוליטיים והצבא על כך שוויתרו ללא קרב. לכישלון המלחמה הארוכה והיקרה של הקואליציה, עם זאת, היו סיבות יותר ממושכות ומורכבות. 

 הטאליבאן יושב בארמון הנשיאותי בקאבול אחרי שנשיא אפגניסטן ברח מהארץ / צילום: Associated Press, Zabi Karimi

"ההתקדמות של הטליבאן קרתה מאוד מהר, אבל הוכנה במשך שנים", אמר איברהים בהיס, מומחה לטליבאן בקבוצת המשבר הבינלאומית, מכון מחקר לפתרון סכסוכים שמושבו בבריסל.

במחוז ראזני, לאחר שביקש מהממשלה בקאבול במשך ימים ארוכים לשלוח תגבורת וסיוע אווירי, נכנע בשבוע שעבר המושל גנרל דאווד לארמני לטליבאן.

הוא ביקש מהמורדים לאפשר לו לצאת בבטחה מהמחוז, אבל כשהגיע למאידן שאר, קרוב לקאבול, נעצר על-ידי כוחות הממשלה בגלל שנטש את תפקידו.

"אל תעצור אותי", אמר למושל מאידן שאר גנרל לוואנג פייזאן, על-פי אדם שנכח בפגישה בין שני האנשים. "הממשלה הזו לא תתמוך בך. תוך יומיים שלושה, גם אתה תיכנע". וכך קרה.

בין אם הטליבאן יוכל לשלוט במדינה או לא יהיה תלוי במידה חלקית ביכולתו לשמור על תמיכה מספקת בקרב האוכלוסייה ולאחד את הכוחות המנוגדים במדינה על-מנת למנוע התמרדויות מהסוג שהפך למאפיין קבוע של החיים המודרניים באפגניסטן.

הסימנים הראשונים של התנגדות לשלטון הטליבאן הגיעו ביום רביעי, כשמאות תושבים במחוזות המזרחיים ג'לאלבאד, קונאר וחוסט צעדו ברחובות ונופפו את דגלי הרפובליקה האפגנית. עדי ראייה אמרו שהטליבאן ירה באוויר לפיזור המפגינים ושני אנשים נהרגו.

כשהטליבאן השתלט על קאבול ב־1996, הם הבטיחו לעם האפגני שיפטרו את המדינה מהלוחמים האלימים ששלטו בה וישמרו על השלום דרך שלטון איסלמי אדוק. גם היום הם מבטיחים הבטחה דומה, אבל אחרי 20 שנה של סיוע בינלאומי למדינה, כעת עומד מולם דור חדש של אפגנים הרגיל לרמה אחרת של שירותים, חינוך וחירויות.

מנהיגי הטליבאן גם ייאלצו להקים יחסי עבודה עם מדינות זרות, משהו שלא הצליחו כששלטו במדינה בשנות ה־90. בזמנו, המדינה הייתה מוחרמת על-ידי שאר העולם, וכלכלתה הייתה בקריסה. 

 אנשי הטליבאן סמוך לשדה התעופה בקאבול / צילום: Associated Press, Rahmat Gul

בינתיים, לפחות, נראה שמכירים בטליבאן בצורך בסוג אחר של ממשלה. על-מנת לשמור על רמה סבירה של שירותים, הרשו לראש העיר קאבול ולשר הבריאות הלאומי לשמור על תפקידיהם. בפעם הראשונה מזה כמה שבועות, נהנו תושבי קאבול מאספקת חשמל סדירה. בעבר, מתקפות של טליבאן על רשת החשמל גרמו להפסקות חשמל תכופות.

במסיבת עיתונאים מיום שלישי, דובר הטליבאן זביולה מוג'היד אמר שהקבוצה מינתה אנשי ביטחון להגנה על דיפלומטים זרים ושגרירויות, ושאפגניסטן לא תהווה איום על העולם, כולל על ארה"ב.

"ננקוט בצעדים מאוד רציניים לשיפור הכלכלה שלנו", אמר. "דיברנו עם מדינות רבות ואנחנו רוצים שהן יעזרו לנו לשפר את הכלכלה שלנו". הוא אמר שנשים צריכות ליהנות מכל הזכויות שניתנו להן במסגרת מגבלות החוק האיסלמי, בלי לפרט, והבטיח חסינות לאפגנים שעבדו עם הצבא.

בהתחשב בהתנהגות הארגון בעבר, אפגנים רבים חוששים שהשליטים החדשים יטילו מגבלות חמורות על זכויות נשים ויאכפו את חוקי הדת האיסלמיים באופן אלים. בחודשים האחרונים, סיפרו אפגנים על לוחמי טליבאן שעשו מעשי אלימות אקראיים נגד אזרחים בשטחים שהשתלטו עליהם, חיתנו בכוח נשים עם הלוחמים שלהם והצעידו אותן באיומי רובה ליציאה ממקומות עבודה. לאחר שהשיגו שליטה, עשו אנשי הטליבאן חיפושים בבתים של אנשים פרטיים ועובדי ממשלה, הקימו מחסומי דרך ברחבי העיר והיכו אנשים ברחובות, כך אמרו התושבים. 

 אפגניים צופים בעשן מעל קנדהאר מדרום־מערב לכאבול הבירה, בסוף השבוע / צילום: Associated Press, Sidiqullah Khan

האתגר הפיננסי עשוי להתגלות כמשמעותי. בשבוע שעבר, ארה"ב ביטלה משלוח של דולרים רבים לאפגניסטן, והיא חוסמת את גישת הטליבאן לחשבונות ממשלתיים שנוהלו בידי הפדרל ריזרב ובנקים אמריקאים אחרים. מושל הבנק המרכזי לשעבר של אפגניסטן, אג'מל אחמדי, שנמלט מהמדינה ביום ראשון, אמר שבגלל הגירעון הגדול של המדינה היא תלויה במשלוחים שבועיים של מזומנים. "הכספים הזמינים לטליבאן מהווים אולי 0.1% או 0.2% מכלל הרזרבות הבינלאומיות של אפגניסטן. לא הרבה", כתב אחמדי בטוויטר ביום רביעי.

במשך שנים, אי שביעות-רצון עממית לגבי הממשלה האפגנית המושחתת ומנהיגים אזוריים שלעתים היו מעורבים בפשע מאורגן והברחת סמים תדלקו את מאמצי הגיוס של הטליבאן. הארגון הציג עצמו כיותר אמין, יעיל ואדוק מבחינה דתית.

"לטליבאן הרבה סבלנות", אמר פאיז מוחמד זלאנד, פרופסור בפקולטה למדעי המדינה של אוניברסיטת קאבול. "הם ידעו איך לבנות על ההתנגדות העממית". בטליבאן השתמשו באסלאם כבסיס להחלטות מדיניות. בחלקים שמרניים רבים של אפגניסטן, אמר זלאנד, יש לחוקי הדת האסלאמית יותר משקל מאשר לחוקי הממשלה.

זלאנד נזכר שלפני שנים במחוז ממנו הוא מגיע, מחוז פקטיקה המזרחי, בני שבט מקומי היו בסכסוך עם הנוודים המכונים קוצ'י לגבי שטח בו התיישבו הנוודים. אחרי שהנוודים נסעו לבירה המחוזית וקיבלו שם רשות מהממשלה להתיישב על הקרקע, קבוצה של זקני השבט חצו את הגבול לפקיסטן לדון במקרה עם מנהיגי הטליבאן. הם חזרו עם צו דתי שהעניק דווקא להם את הזכויות על הקרקע, והקוצ'י כיבדו את הצו, אמר זלאנד. הממשלה, שלא יכלה לשלוח נציגים לאזור בגלל נוכחות הטליבאן, לא התערבה.

ממשלות הצללים "עושות לגיטימציה להתנגדות של טליבאן, דלגיטימציה לממשלה האפגנית ויוצרות קשרים עם אנשים, שעזרו לארגון בגיוס", אמר זלאנד.

הממשלה המרכזית באפגניסטן בהנהגת הנשיא אשרף ראני, שבילה את רוב חייו הבוגרים מחוץ לאפגניסטן ונכנס לשלטון ב־2014, מורכבת בעיקרה מאנשי מקצוע שהוכשרו במדינות זרות, ואפגנים רבים ראו אותה כמנותקת מהאוכלוסייה.

הטליבאן שלט באזורים כפריים נרחבים. הם סיפקו שירותים במימון ארגונים בינלאומיים או הממשלה המרכזית, שהעדיפה את ההסדר הזה על פני ניתוק של חלקים נרחבים מהאוכלוסייה.

בסנגין, במחוז הלמאנד, שעד שבוע שעבר היה הבירה בפועל של טליבאן במדינה, מורה צעיר התומך בארגון אמר שהקים בית ספר פרטי לבנים בו הוא מלמד אותם נושאים שמלמדים בבתי ספר של הממשלה, תוך שימוש בחומרי לימוד מבתי ספר ציבוריים בקאבול והבירה המחוזית לשקאר גא.

אנשים באזורים הנשלטים על-ידי הממשלה, אמר, מפחדים לשלוח ילדים לבית הספר בגלל הלחימה האינסופית, והממשלה מפגרת בתשלום שכר למורים. "בבתי ספר ציבוריים, אין שיעורים ואין מורים", אמר.

במקרים אחרים, הטליבאן השתמש באלימות על-מנת להשתלט על תשתיות ממשלתיות. ב־2017, חטפו אנשי טליבאן בהלמאנד שמונה עובדי חברת חשמל והחזיקו אותם שבויים עד שהבטיחה הממשלה לא לקצץ את אספקת החשמל לאזורים שהיו בשליטתם.

"זה מה שהטליבאן עושה עכשיו, רק בקנה-מידה לאומי", אמר בהיס מקבוצת המשבר הבינלאומית. "הם משתלטים ומשתמשים במוסדות ממשלה ותשתיות לאספקת שירותים, ומבקשים מעובדי המגזר הציבורי להישאר בתפקידים שלהם".

במהלך השנים, כמה פעולות אמריקאיות, כולל מתקפות מזל"טים, פשיטות ליליות והפצצות שגויות של אזרחים, שיחקו לטובת המורדים על-ידי זה שיצרו לארה"ב ולמערב אויבים חדשים.

ככל שגדלו הממשלות שלהם, יצרו אנשי הטליבאן מערכת משפט ומשילות נגישה במחוזות השונים. הם הקימו משרדים מקומיים להפצת חסד ומניעת חטאים על-מנת לקיים את חוק האסלאמי, כפי שעשו בסוף שנות ה־90. נשים לא נהנות מההגנות שיש להן בבתי הדין של הממשלה. הטליבאן גם השתמשו ברשתות חברתיות על-מנת למתוח ביקורת על הממשלה ועל כוחות זרים ולהפיץ חדשות על עוולות לכאורה שעשו גורמים אלה.

תושב אחד של עיר במחוז לוגאר לא רחוק מקאבול, הנשלטת על-ידי הטליבאן כבר זמן רב, נזכר בשנה שעברה שראה לוחמי טליבאן מענישים אדם שהואשם בגניבת אופנוע בשוק. לאחר שהחזיקו אותו בכלא במשך חודשיים, אמר, הטליבאן גררו את הגנב לעיני 2,000 איש, ובסוף כהן דת הצליף בו עד שהתעלף.

באזורים בהם שלט הטליבאן, גייס כסף בכפרים ובכבישים המהירים על-ידי גביית מסים. הארגון הרוויח מהסחר בסמים באפגניסטן דרך הברחות, פרוטקשן ומיסוי חקלאים, והוא גם גבה מס על מסחר חוקי ולא חוקי בדלק עם איראן.

למרות שהטליבאן היה מבודד מבחינה בינלאומית בשנות ה־90, בשני העשורים האחרונים הם גם טיפחו מערכות יחסים בינלאומיות, במיוחד דרך רשת הקאני, ענף אלים בארגון שיש לו קשרים לקבוצות חמושות לא מדיניות ולמדינות זרות, כך אומרים בכירים אפגנים ואמריקאים.

לפני עשרים שנה, הסתמך הטליבאן בעיקר על פקיסטן למקלט בטוח, אימונים וכלי נשק. כיום, הם מושכים תמיכה יותר מגוונת ומימון יותר מגוון, על-פי פקידים בכירים בארה"ב. איראן, אויבת היסטורית של הטליבאן, טיפחה קשרים עם הארגון בזמן שהייתה מבחינה רשמית בת ברית של הממשלה בקאבול. גם רוסיה וגם סין אירחו מנהיגים של הטליבאן לשיחות שלום. 

 דגל הטאליבאן מונף בבית המושל בגאזני, אפגניסטן / צילום: Associated Press, Gulabuddin Amiri

בעוד שאף מדינה עדיין לא הכירה בטליבאן כשליט הלגיטימי של אפגניסטן, סין הודיעה שהיא מצפה להמשיך את קשרי הידידות שלה עם המדינה, ורוסיה אמרה שאין לה תוכניות לסגור את השגרירות בקאבול. איראן אמרה שהיא תומכת בממשלה כוללת באפגניסטן והאשימה את ארה"ב באלימות הפושה במדינה.

הטליבאן פצחו בהתקפה האחרונה שלהם החודש לאחר שהנשיא ביידן הודיע שיוציא את כל החיילים האמריקאים מהמדינה ללא תנאי. לאחר שבילו חודים בכיתור בירות מחוזיות וקיצוץ קווי אספקה לכוחות הממשלה, החל הטליבאן לקטוף ערים אחת אחרי השנייה, כשהגנות הצבא והמשטרה נמסו כמו מעצמן, לעתים קרובות נכנעו או ברחו וכמעט ולא נלחמו.

בקהילות כפריות קטנות, שם לוחמי הטליבאן וחיילים אפגנים הכירו לעתים קרובות אלה את אלה, שני הצדדים הקימו קווי תקשורת על-מנת לכרות הפסקות אש מקומיות, ללא ידיעת הממשלה המרכזית בקאבול, אמר בהיס.

במשך שנים, חיילים אפגנים התלוננו לגבי אי היכולת של קאבול לשלם את משכורותיהם. בחודשים האחרונים, חיילים סיפרו על כך שלוחמי טליבאן נתנו לחיילי צבא אפגניים שערקו פרס של 150 דולר, המקבילים למשכורת חודשית.

בג'ללבאד, מפקד הטליבאן המקומי נתן למושל 24 שעות להיכנע בתמורה לחנינה - וכך הוא עשה.

"המפקדים שלנו ברחו מאיתנו בלי להודיע מראש", אמר ראפולה בשארי, חייל בן 28 ששירת בננגרהאר עד שהמושל נכנע. "היינו 25 חיילים והחלטנו כולנו להיכנע. הם נתנו לי מכתב חנינה, אז נתתי להם את הרובה שלי".

במחוז הראט, מנהיג המועצה המחוזית קמראן אליזאי נכנע לטליבאן ביום שישי, ואחריו נכנע איסמעיל חאן, שכיר חרב אפגני שנלחם נגד הטליבאן כל חייו.

"ללא ספק, לאמריקה יש תפקיד בהכול", אמר אליזאי. "אנחנו הצעצוע שלהם, והם עושים לנו מה שהם רוצים".