איך צורך להכביד על האזרח כל זמן שאין חובת דיווח כללית

במסגרת עבודתי כעורך דין בתחום המסים, הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי, נתקלתי בשנים האחרונות במספר לא מועט של תיקים בהם אנשים נעצרו לצורך חקירה פלילית, בגין כך שלא דיווחו על הכנסותיהם משכר דירה.

הסיבה שלא שילמו איננה "עבריינית", אלא דווקא היסטורית - אנשים אינם מורגלים לדווח על הכנסה משכר הדירה, כיוון שקיים פטור מתשלום מס על הכנסה משכירות עד לתקרה מסוימת (נכון להיום, כ-5,000 שקל). עד גובה הכנסה זו, גם אין צורך לדווח עליה.

בישראל, רוב האנשים העובדים כשכירים לא מחויבים בהגשת דוח שנתי למס הכנסה, וכך שנוצר מצב שאדם שלא מחויב להגיש דוח שנתי, והיו לו הכנסות פטורות משכירות, לא נדרש כלל להגיש דיווחים למס הכנסה. בשלב מסוים שכר הדירה מאמיר, והפטור הופך להיות לא רלוונטי מבלי שבעלי הדירות שמו לב לכך.

כיום, ישנם יותר ויותר אנשים שיש להם הכנסות משמעותיות משכר דירה, ולכן כמות האנשים הנדרשים לדווח ולשלם מס על הכנסותיהם משכר דירה - גדלה. שכירים שאינם מחויבים בהגשת דוח שנתי, אך יש להם הכנסות משכר דירה שחוצות את תקרת הפטור, הרי שמוטל עליהם לפנות באופן פוזיטיבי לרשויות המס, ולשלם מס הכנסה לפי אחד המסלולים הקבועים בפקודה. לצורך כך, עליהם להגיש דיווח מקוצר או לפתוח תיק שנקרא תיק להשכרת דירות.

בפועל, לא מעט אנשים הם הדיוטות בתחום, או פשוט לא שמים לב לכך שהכנסותיהם משכירות השתנו ושרף הפטור נחצה - ולא מדווחים על הכנסותיהם אלו. לכן, רשות המסים באה עם הצעה במסגרת חוק ההסדרים, לפיה גם בעלי הכנסה משכירות בגבולות הפטור יצטרכו לדווח על הכנסתם.

חובת הדיווח הופכת להיות גורם מכביד ומסרבל

הדעה הרווחת היא, שהעמסה של דיווחים למדינה היא לא דבר רצוי. הרי במדינת ישראל לא נקבעה חובת דיווח גורפת לפיה כל אזרח מחויב בהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה (כמו למשל בארה"ב), אלא רק שכירים בעלי הכנסה גבוהה או עצמאיים צריכים להגיש דיווחים.

בשנים האחרונות, התווספו להן דרישות דיווח שלא היו בעבר. חובות הדיווח הן מורכבות, דבר שמוביל נישומים לעסוק כל העת בשאלה האם צריך לדווח או לאו. בכך, חובת הדיווח הופכת להיות גורם מכביד ומסרבל שיוצר גם עיוות.

לאור זאת, הוספת חובת דיווח נקודתית על הכנסות משכר דירה, תביא להכבדה מיותרת על האזרחים. ובהינתן שממילא רק אחוז נמוך מבין הדוחות המוגשים כיום נבדקים בידי הרשויות, קביעת חובת דיווח נוספת שתועלתה לא מובהקת, אך הסרבול שהיא יוצרת מובהק גם מובהק - איננה נכונה, וטוב שהוצאה מחוק ההסדרים.

רשות המסים צריכה להגיע להחלטה עקרונית - או שהיא מקדמת חקיקה לפיה תקום חובת דיווח לכל, ואז אנשים לא יידרשו לבחור במסלול דיווח בהתאם לקיומה או היעדרה של חובת דיווח; או שאיננה מחייבת בדיווח את מי שממילא לא צריך לשלם. קיומו של מנגנון ברור, יעיל ופשוט להבנה, הוא בעל ערך כשלעצמו, כיוון שמחיר הסרבול וחוסר הבהירות הוא רב - הן לאזרחים והן לקופת המדינה.

על כן, תתכבד רשות המסים ותחליט האם היא רוצה שתוטל חובת דיווח על כל אדם, ואז יהיה עליה להתמודד ו"לעכל" את כל הדיווחים שיוגשו לה, או שתימנע מלהכביד על האזרח לחינם. זו החלטה מהותית, אבל כל עוד אין חובת דיווח לכל, אין סיבה להטיל נטל נוסף על מי שיש לו הכנסה פטורה. הפטור, משמעותו צריכה להיות לא רק ממס, אלא גם מדיווח.

הכותב הוא מומחה למיסוי ושותף במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות'