מדי כמה שנים נחה על המנכ"ל התורן באינטל משובת רוח הרפתקנית. בשנת 2005 רכשה אינטל תחת ניהולו של פול אוטליני המנוח חברה מיקנעם בשם אופלאס (Oplus), שפיתחה מעבדי וידיאו לצגי טלויזיות ומערכות הקרנה ביתיות. המעבדים היו מתקדמים לזמנם והם שיפרו מהותית את הרזולוציה, הזום והקונטרסט במסכים מתוצרת פנסוניק, אל.ג'י, וברקו.
הרכישה שנעשתה בשנת 2005 בתמורה ל-100 מיליון דולר, נועדה להכניס את אינטל לתחום הבית החכם ושוק המעבדים הביתי, אבל השוק נותר קטן ולא מתקדם וכמה חודשים לפני פרוץ משבר הסאב-פריים ב-2008 סגרה אינטל את שעריה של אופלאס.
11 שנה לאחר מכן, ונראה שהעניינים באינטל לא השתנו: החברה נתונה בסערה, וכל מה שאיננו מצוי בתחומי הליבה שלה זוכה לטיפול מהמנכ"ל החדש פט גלסינגר. היום היה זה תורה של אינטל ספורטס, חטיבה המבוססת על רכישת ריפליי הישראלית (Replay) בשנת 2016. היא זכתה לתהילה דווקא באולימפיאדה האחרונה באמצעות שרשרת המצלמות ההיקפיות שלה שמוקמו באצטדיונים ובאולמות הספורט, צילמו את הספורטאים מזויות שונות והעבירו תיעוד תלת מימדי של תרגילי קפיצה, האצת מהירות בזמן הריצה ועוד. האם אינטל חיכתה שהאולימפיאדה תסתיים על מנת לסגור את החטיבה?
היום בשעות הצהריים ערכה מובילאיי, חטיבת הרכב החכם של אינטל, שיחה לעשרות עובדי אינטל ספורטס במטרה לספר להם על ההחלטה לסגור את החטיבה. כמה מהם ייקלטו במובילאיי, גורלם של השאר בחברה עדיין לא נודע.
ריפליי היתה צעצוע נחמד באינטל. היא שירתה את מיטב ארגוני הספורט בעולם, כמו הוועד האולימפי, ליגות הבייסבול, הכדורסל והפוטבול בארה"ב, אבל המודל העסקי שלה לא התאים לאינטל. מה ליצרנית שבבים ענקית מנהלת מוצרים בני מיליארדי דולרים ולתוכנה שנמכרת לליגות ספורט על בסיס שנתי תמורת כמה מיליונים? רכישתה של ריפליי יועדה גם לכניסתה של אינטל לתחום שבבי המציאות המדומה, אבל גם חטיבה זו נסגרה.
עוד ועוד חטיבות נסגרו כי הן לא היו "חלק מתחומי הליבה של אינטל"
ואלה לא היו ההרפתקאות היחידות של אינטל: בימים האחרונים החליטה לסגור את חטיבת מצלמות התלת מימד שלה, רילסנס, בשנה שעברה היא מכרה את חטיבת עסקי הבית החכם וה-IoT שלה ב-150 מיליון דולר למקסלינאר, ובשנת 2019 היא אפילו שקלה למכור את חטיבת שבבי הדור החמישי שלה לאפל. ב-2006 היא עשתה סיבוב פרסה כשהחליטה למכור במחיר הפסד את DSPC מפתח תקווה, מרכז הפיתוח שלה לשבבים סלולריים שאותו רכשה בתמורה ל-1.6 מיליארד דולר בסוף המילניום הקודם. כולן נסגרו מסיבה אחת - הן לא היו "חלק מתחומי הליבה של אינטל".
עד היום סובלת אינטל מטראומה. מנהליה מכים שוב ושוב על חטא: כיצד פספסה החברה את עידן הסמארטפונים והשבבים הסלולריים, לטובת מתחרות דוגמת קוואלקום, אנבידיה ואפל? קשה להאשים את מנהליה שעושים ככל שהם יכולים לכפר על הטעות: לנסות שוב ושוב ולהיכנס לתחום הבית החכם, לטעום מענף המציאות המדומה, או לנטוע שורש בתחום האינטרנט של הדברים (IoT). אלא שרבים מה"הימורים" הללו נערכים גם בישראל. העובדים שמקום עבודתם נסגר יימצאו עבודה אחרת בתוך אינטל או מחוצה לה, להם תמיד יהיה ביקוש - רק שלא ייבנו על קריירה ארוכה בתחום שאינו אחד מתחומי הליבה של אינטל.
מאינטל נמסר: "אנחנו מסירים את מוצר הוידיאו לספורט מפורטפוליו המוצרים שלנו כדי שנוכל להתמקד בטכנולוגיות מתקדמות שתומכות טוב יותר בעסקי הליבה שלנו ובאסטרטגיה החדשה שלנו. העדיפות שלנו היא כרגע לאפשר תקופת מעבר קלה לרוכשים הפוטנציאליים, לעובדים, ללקוחות ולשותפים שלנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
