כיצד הייתם מגיבים אם היו מספרים לכם שכל הנתונים הנוגעים למשרדי הממשלה, הצבא והרשויות המקומיות בישראל ישבו על שרתים באירופה? לפי מנכ"ל אורקל ישראל, ערן פיינגבאום, יש בכך סכנה. גוגל ואמזון זכו במכרז הממשלתי הגדול למחשוב ענן המכונה "נימבוס", ויספקו תשתיות ענן לשירותי הממשלה בשבע השנים הקרובות לפחות. אלא שבניגוד לאורקל, שנמצאת בשלב מתקדם בבניית חוות שרתים בהר חוצבים, חוות השרתים של גוגל ואמזון נמצאות בראשית בנייתן, כך שעד שזו תושלם, יישמר המידע האישי על שרתי גוגל קלאוד ואמזון AWS בגרמניה.
"זה משהו שלא שמעתי בכל הקריירה שלי באבטחה, שמדינה מאפשרת שהמידע שלה ישב במדינה אחרת", אומר פיינגבאום בראיון לגלובס. "תאר לך שארגון כמו בית הדין הפלילי הבינלאומי רוצה מידע על חיילי צה"ל, הוא לא צריך לבקש מישראל כלום. כל מה שהוא צריך זה להשיג צו במדינה שבה נמצא המידע".
מנכ"ל אורקל מדבר מפוזיציה: אורקל הפסידה במכרז הממשלתי לצד מיקרוסופט, והיא מנהלת כעת עתירה בבית המשפט נגד מינהל הרכש הממשלתי ונגד הזוכות. אורקל נחשבת לשחקנית צעירה בתחום חוות השרתים עם נתח שוק זעיר. האם היא קפצה למים מוקדם מדי כשבנתה את חוות השרתים התת-קרקעית בירושלים? האם יש לה סיכוי ריאלי להפיכת ההחלטה במכרז והאם גרמניה בכלל משתמשת ברשות העומדת לה לקבל מידע משרתי גוגל?
לקבלת סיכום השבוע במייל: הירשמו כאן
וגם: אינטל בימי כהונתו של פט גלסינגר בעיצומו של תהליך שינוי ארגוני במסגרתו היא נסוגה מתחום הראייה הממוחשבת והדמיית משחקי ספורט - שני תחומים המבוססים על רכישות עבר שלה בישראל. מאמר חדש שפורסם בבלוג מדעי מטיל ספק באמינותו של מחקר בהובלת פרופ' דן אריאלי, ומחקר מהפכני חדש מהאוניברסיטה העברית מצא שנוירון אחד במוח במתפקד כמו רשת נוירונים, ממצא העשוי לתרום לפיתוח של רשתות לומדות ומתוחכמות יותר. זה היה השבוע בעמודי ההייטק והמדע של גלובס.
1. כיצד התאהבה וול-סטריט במאנדיי הישראלית
בראיון לגלובס, מסבירים מייסדי חברת התוכנה לניהול פרויקטים וצוותים, שהפכו למיליארדרים, מדוע היא איננה מכוונת לרווח. "אנחנו פונים לשוק ענק שצפוי לעלות ל- 88 מיליארד דולר עד 2024, ואנחנו רק בתחילת החדירה לשוק הזה. הוכח שחברות שמשקיעות אגרסיבית בשיווק בשלבים מוקדמים, יוצרות נוכחות".
2. לימודי הליבה של אינטל
מנכ"ל אינטל הטרי פט גלסינגר הגדיר שישה תחומי ליבה שבהם תפעל אינטל בשנים הקרובות, בהם ייצור שבבים עבור חברות אחרות ופיתוח שבבים לחוות שרתים, מפעילות תקשורת, מחשבים אישיים, רכבים אוטונומיים ועיבוד גרפי מתקדם. כפי שהסביר בראיון בסוף השבוע האחרון, מה שאינו תורם מהותית לאחד מששת התחומים הללו, צפוי לסגירה. כך הניפה אינטל בתוך ימים את החרב על חטיבת הראייה הממוחשבת רילסנס, שפיתחה שבבים לזיהוי פנים, רובוטים בפסי ייצור ורחפנים, וכן על אינטל ספורטס שכיכבה רק לאחרונה באולימפיאדה בטוקיו. המהנדסים שעובדים על המוצרים הללו בישראל עומדים בפני אי ודאות, אבל אין מה להצטער - הם ייקלטו במהרה באינטל או באחת המתחרות במסגרת המחסור האדיר בכח אדם בענף ההייטק.
גלסינגר, מסתבר, הוא חולייה נוספת בשרשרת של מנכ"לים שמנסים לכפר על הטעות הקדמונית של אינטל באמצעות רכישת "צעצועים" חדשים ובסגירת אחרים.
3. איך זה שנוירון אחד לבד מעז
מחקר שהוביל פרופ' עידן שגב מהאוניברסיטה העברית מצא שנוירון אחד במוח מתפקד כמו רשת נוירונים שלמה ומבצע חישובים מורכבים מכפי שחשבנו. הגילוי הזה עשוי להיות המפתח לשאלה איך המוח מצליח לבצע פעולות מורכבות יותר מרשתות מלאכותיות ומהווה צעד נוסף בדרך לרשתות לומדות מתוחכמות יותר.
4. דילמת האסיר של השכר בהייטק
סחרור השכר בהייטק מכניס חברות ללחץ ויותר ויותר מנכ"לים מצויים בדילמה האם להעלות את הצעות השכר לעובדים החדשים או לשחות נגד הזרם. הצעות שכר שוברות שוק כבר אינן נחלתן של החברות הגדולות בלבד ואינן כלי מספיק כשלעצמו. כיצד ניתן לאזן בין הצורך להיות תחרותי לבין שמירה על הקופה?
5. "להחזיק מידע מידע מחוץ לישראל זו סכנה"
לאחר שהפסידה במכרז הענן הממשלתי, מנכ"ל אורקל ישראל ערן פיינגבאום מזהיר ממה שצפוי עד שהזוכות, אמזון וגוגל, יקימו חוות שרתים בארץ. האוצר: "אנו עדים לפרסומים מטעים בתקשורת".
6. פוטנציאל ההרס שטמון בטיסות המסחריות לחלל
כשהמערב הלבן כבש את אמריקה במאה ה-15, זה הסתיים בעשרות אלפי מתים ובמאות שנות עבדות. מה הקשר בין זה לבין הטרנד הנוכחי של טיסות מסחריות לחלל בהובלת מיליארדים כג'ף בזוס ואילון מאסק? האזינו לפודקאסט "קטע כלכלי" עם ד"ר אושי שהם קראוס.
7. כך הגיבו ענקיות האינטרנט להשתלטות הטליבאן
ארגון הטליבאן מוגדר על ידי ארה"ב כארגון טרור, ועל הפעילות מולו חלות מגבלות רבות. פייסבוק כבר הודיעה כי תמשיך לאסור על התכנים של הטליבאן ברשת שלה. מהי המדיניות של יוטיוב כלפי ערוצי וידיאו של הארגון ומדוע מגלה טוויטר סובלנות רבה יותר כלפי הנעשה במדינה המשוסעת?
8. לא מדעי ולא במקרה?
במחקר מ-2012, בהובלת פרופ' דן אריאלי, נמצא כי חתימה בראש מסמך גורמת לאנשים לשקר פחות במידע שהם מוסרים. ובכל זאת, מחקרים דומים לא הצליחו לשחזר את התוצאות ובבלוג המדעי Data Colada נטען כי ישנן עדויות חזקות שהנתונים המקוריים זויפו. פרופ' אריאלי: "הנתונים הגיעו מחברת הביטוח, לא חשדתי שיש משהו שלא כשורה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.