ההייטקיסטים של הפריפריה: שמינית מחיר מתל אביב, נגישות לעובדים ואידאליזם

הדימוי המיידי שלנו לגבי הסביבה הפיזית של חברות ההייטק הוא של משרדים מעוצבים היטב במגדל זכוכית, חמש דקות נסיעה בקורקינט משדרות רוטשילד, ואולם, גם בשוק המשגשג הזה והעשיר יש הרבה יותר מגוון. חברות רבות, בעיקר ותיקות וכאלה שמתעסקות גם בייצור פיזי, מעדיפות להתמקם ברדיוס של כ-40 קילומטרים מתל אביב (רחובות, ראשון לציון, נס ציונה ומודיעין), ויש גם לא מעטות, שמוצאות יתרונות רבים במרחק גדול הרבה יותר, בפריפריה. הנה סיפורן של חמש מהן.

● שוק המשרדים מתאושש: המחירים בתל אביב חוזרים לרמה של לפני הקורונה
● לא רק בגלל הכסף: חברות ההייטק שמעדיפות להתמקם מחוץ לתל אביב 

ארטליסט: קיבוץ אפיקים ותל אביב

"השקענו בעיצוב החלל מה שהשקענו בתל אביב. לא חסכנו שקל"

חברת ארטליסט, שנוסדה ב-2016, היא חברה לפיתוח והנגשה של תכנים בעבור יוצרי וידאו מכל העולם. בחברה עובדים כעת כ-250 איש. עירא בלסקי, מנכ"ל משותף בחברה ואחד ממייסדיה, מספר: "במקור אנחנו מהצפון ויש לנו חלל גדול בקיבוץ אפיקים (1,000 מ"ר), ששם התחלנו, אבל יש לנו משרד גם בבניינים לשימור במרכז ת"א (3,000 מ"ר) ויש לנו גם קצת משרדים בעולם.

 משרדי ארטליסט בבניין שהיה חדר האוכל באפיקים / צילום: Studio Shai Gil

"אנחנו שלושה מייסדים מרמת הגולן ועוד אחד מקריית ביאליק וחיפשנו מקום באמצע. בשלב מסוים התרחבנו ולקחנו חצי מחדר האוכל של קיבוץ אפיקים, 1,000 מ"ר, ושיפצנו אותו. זה רגיש בפני עצמו כי יש הרבה קלנועיות שעוברות ומסתכלות מה קורה שם".
ההתרחבות לתל אביב הייתה בבחינת כורח: "מה שהקשה על ההתרחבות שלנו בצפון היה כוח-האדם. כשאתה צריך לגייס ברבעון אחד 30 מפתחים ו-20 אנשי שיווק, זה בלתי אפשרי. הבנו שאנחנו חייבים להרחיב את היצע המשרדים שלנו כדי להיות זמינים לכל הכישרונות בארץ".

בלסקי מסביר שהחזקת הסניף בצפון היא עניין ערכי: "אנחנו רוצים ש-40 העובדים הראשונים שלנו, שגרים בצפון, יישארו בחברה, ושהצוותים שלהם יתרחבו. יותר מהכפלנו את המטראז' שלנו שם מתוך אמונה שאנחנו יכולים למצוא כישרונות גם בצפון הארץ. קצת יותר בפינצטה, אבל מגיעים אלינו".

 עירא בלסקי / צילום: מתן פורטנוי

בלסקי מבהיר שעניין עלות הנדל"ן לא רלוונטי בהכרח, גם אם "אנחנו מדברים על שמינית מחיר למטר מתל אביב. אבל, השקענו בעיצוב החלל מה שהשקענו בתל אביב. לא חסכנו שקל. היה פה חלל נוסטלגי והיה רצון לשמר אותו. לא היה פה אקט של חיסכון".

LSports, אשקלון

"אנחנו ציונים. אני רוצה להפריח את השממה, ובאשקלון יש יתרון אסטרטגי"

חברת LSports מתמחה באיסוף ובארגון של מידע בזמן אמת מעולם הספורט, והפצה שלו ללקוחות עסקיים ממקורות תוכן כמו עיתונות ספורט, גיימינג, ארגוני ספורט ועוד. החברה הוקמה ב-2012 כעסק משפחתי ויש בה כיום 100 עובדים, מהם 60% מהדרום, "אבל יש לנו עובדים שבאים גם מתל אביב ומרמת השרון".

דותן לזר, מנכ"ל החברה: "הסיבה לבחירה באשקלון פשוטה מאוד - אנחנו ציונים. אני רוצה להפריח את השממה. היתרון האסטרטגי באשקלון הוא שיש המון עובדי הייטק, שגרים בפריפריה ונוסעים כל יום שעות לתל אביב, מעמיסים על כבישי ישראל, והמטרה שלנו היא לפתור את הדבר הזה. אנחנו לא רואים סיבה למה בן אדם לא יקום בבוקר, ישתה קפה, ייסע 500 מטר למשרדים בבניין שנמצא מול היום, למשרדים מפנקים, שלא מביישים שום חברת הייטק בת"א. אין סיבה שלעובדים שלנו לא יהיו חיי משפחה".

 משרדי LSports באשקלון / צילום: לירן אלבז

LSports שוכרת כעת קומת משרדים בשטח של 1,000 מ"ר: "ישבנו באותו בניין קרוב לעשר שנים. התחלנו עם משרדים של 70 מ"ר, כשהשירותים היו במסדרון, משם גדלנו ל-250 מ"ר ואז 500, והיום 1,000. כל ארבע שנים הכפלנו את עצמנו מבחינת כוח-אדם וגודל המשרד.

"לאחרונה עברנו לנכס שיושב בשכונת הרצוג, שהיא חיבור ישיר של ברנע, שזו שכונה ותיקה של צמודי קרקע. למטה יש סופרמרקט ומספרה ולנו יש קומה שלמה, בשטח של 1,000 מ"ר עם 250 מ"ר של מרפסות שמש, עם נוף לים. הכול וילות והכול חדש ואנחנו אפילו צמודים לשמורת טבע. מבחינתנו, זה מיקום אידאלי. יש לנו שקט ואוויר לנשימה. אלה דברים שלא ניתן למצוא במרכז".

המחיר למ"ר הוא 74 שקל למ"ר. בעיצוב הפנים של החלל הושקעו, כך לדברי מזר, מיליון דולר. ללזר חשוב להבהיר: "רצינו שהעובדים יידעו שאנחנו לא underdog. אנחנו ראש לאריות. מהטופ של חברות ההייטק בארץ. אתה תראה שבעוד עשר שנים אשקלון לא תיראה אותו דבר, גם בזכותנו".

דגם - ייצור במימד הבא, שדרות

"כשפונה אלינו מישהו מהמרכז הוא נבהל בהתחלה. שדרות נתפס כמו חו"ל"

אריה כץ הקים יחד עם מאור אברג'יל את חברת "דגם - ייצור במימד הבא", שמפתחת מדפסות תלת ממד, בשלב זה למטרת ייצור מודלים אדריכליים, ובהמשך, לפסי ייצור תעשייתיים. החברה פועלת בחממת הייטק באזור התעשייה המשותף למועצה המקומית שדרות ולמועצה האזורית שער הנגב. לחממה יש שני מבנים באזור התעשייה שער הנגב, ואת חדר האוכל של קיבוץ ניר עם, שהוסב לחלל עבודה.

"אני גר במושב בעמק האלה, מרחק של 50 דקות נסיעה משער הנגב, וכל חיי עבדתי במרכז. שם הייתה עבודה. מבחינתי, לקצר את זמן הנסיעה משעה וחצי ל-50 דקות זה שדרוג משמעותי מאוד. לי אמנם רכבת לא עוזרת, אבל אנחנו ממוקמים חמש דקות הליכה מתחנת רכבת. אני סברתי שזה יתרון אדיר לגיוס עובדים. בראש שלי, נסיעה של שעה לעבודה ברכבת זה מציאה, אבל למדתי לאט לאט שאנשים קצת יותר מפונקים. ברוך השם אנחנו גדלים ומגייסים עובדים, וכשפונה אלינו מישהו מהמרכז הוא נבהל בהתחלה. לא משנה שלוקח לו להגיע מפתח תקווה לתל אביב אותו הזמן. שדרות נתפס כמו חו"ל".

כץ מודה שהמחיר היה שיקול: "קבלת הפנים שזכינו לה הייתה משמעותית. עברנו כמה מקומות עד שהתמקמנו. במרכז, הסתובבנו עם מתווכים ואף אחד לא התייחס אלינו. פה יש מועצה וחממה שעוטפת. השכירות היא בשיעורים שאנחנו יכולים לעמוד בהם - זולים משמעותית מאזור המרכז. אנחנו משלמים 30-40 שקל למטר רבוע, כולל ארנונה וחשמל".

מורפיסק, באר שבע

"המרכז שלנו בבאר שבע, עם מרכז נוסף בבוסטון ולווין בתל אביב"

חברת מורפיסק מפתחת פתרון לאבטחת נקודות קצה ושרתי ענן בשיטה של "הגנת המטרה הנעה", המקדים את צעדי התוקף ומונע התקפות עוד בטרם הן נוצרות או מתחילות. מורפיסק החלה לפעול ב-2014, בחממת הסייבר של JVP בבאר שבע, ומעסיקה כיום 120 עובדים, מהם 40 בבוסטון. רוב העובדים חיים בדרום הארץ, אך מנכ"ל החברה רונן יהושע מעיד שיש כאלה שחיים בהרצליה ואפילו ברמת הגולן: "הקשר בין מיקום החברה והתפקוד שלה הולך וקטן. זה תפס תאוצה בקורונה. הכול קשור לצורך בעובדים. אתה מתקשה למצוא עובדים מסוג מסוים וברמה מסוימת, במיוחד בתחום הסייבר. ואז אתה מתחיל להרחיב את המעגלים, ומתחיל לבנות תשתיות שמאפשרות לעובדים לא לעבוד במשרד, אלא חלק מהזמן מחוץ למשרד.

 משרדי מורפיסק בבאר שבע. פחות מ־90 שקל למ''ר / צילום: סרגיי קוסיאגין

"לפני כמה חודשים, כשחשבנו שהקורונה נגמרה, החלטנו לעבור למצב היברידי שבו העובד יגיע יומיים-שלושה למשרד ויעבוד בשאר הזמן מהבית. במקביל לקחנו שטח
ב-wework במרכז ת"א, ליד הרכבת, כדי שתהיה גמישות לעובדים ושיוכלו להיפגש. כרגע המרכז שלנו הוא בבאר שבע, עם מרכז נוסף בבוסטון ולוויין בתל אביב".

יהושע מוסיף: "החממה הטכנולוגית בבאר שבע דורשת ממך להיות שנתיים במקום ולכן שם צמחנו. אמנם דאגנו אז אם יהיה לנו מספיק כוח-אדם, אבל גילינו במשך הזמן שהמצב רק הולך ומשתפר. יש הרבה עובדים בדרום שנוסעים למרכז ורוצים לשנות את המצב, וגם יש פול של כוח-אדם שמסיים את הלימודים בבאר שבע. אחרי שנתיים של פעילות היינו בצומת דרכים והיינו צריכים להחליט אם אנחנו רוצים לזוז. תשאלנו את העובדים איפה הם רוצים לעבוד ורובם רצו להמשיך לעבוד בדרום.

"במקביל, המדינה התחילה בתוכנית תמיכה לחברות בתחום הסייבר בבאר שבע, שנותנת הנחות משמעותיות במיסוי מול עלות העסקת העובד. שזה היה חשוב בשנים הראשונות של החברה. במקביל, פארק ההייטק בעיר צמח ונוצר אקוסיסטם מאוד מרשים, של חברות גדולות וקטנות שהגיעו למקום ויצרו מרכז כובד, במיוחד בתחום הסייבר. זה הפך את המקום למעניין ומושך המון מבקרים מהעולם. כשאנחנו הגענו היה רק בניין אחד, בכל הפארק, והיום, יש ארבעה בניינים גדולים ומפוארים עם מרחב ציבורי יפהפה, עם קשר מצוין וישיר לתחנת הרכבת והאוניברסיטה".

מורפיסק שוכרת שטח של 700 מ"ר מחברת גב ים, בעלות של פחות מ-90 שקל למ"ר, הכוללת את כל השירותים הנלווים.

blue tree, קריית שמונה

"אני יזם והמחשבה שלי, כמו של יזמים אחרים, היא ממקום עני"

יובל קליין הוא היזם של חברת בלו טרי מקריית שמונה, שפיתחה טכנולוגיה להפחתה פיסיקלית-סלקטיבית (טבעית) של סוכר מנוזלים טבעיים, וממיץ תפוזים סחוט טבעי בפרט. "אני יזם והמחשבה שלי, כמו של יזמים אחרים, היא ממקום עני. יש משהו שחסר אותו ואני אעשה הכול בשביל שזה יקרה".

 פרש סטארט בקרית שמונה בתוך החממה / צילום: יח''צ

קליין מספר שאחרי הצבא הקים חברה לחיסכון במים, אחר כך היה ממקימי חנות "האוזן השלישית" ברחוב שינקין, שהפכה בשנות ה-90 של המאה שעברה למוסד תרבות תל אביבי חשוב. "כשהגעתי לשינקין היה שם כלום וזה היה המקום הכי זול. במקומות האלה פורחים פרחים יפים.

"כשהציעו לי לעשות את מה שאני עושה בתחום של הפחתת סוכר במיץ תפוזים, אז קריית שמונה הייתה פעמיים כי טוב. אני פרפר שבא אל הצוף והבנתי שמתחיל לקרות פה משהו בתחום של פודטק. יש פה הרבה צוף בשבילי - יש פה פעילות של המשרד לכלכלה והרשות לחדשנות, סטודנטים ממכללת תל חי. מאחר שזה סטארט-אפ שדורש הרבה תשומת לב, היה לי ברור שאני עובר לכאן".

 יובל קליין, blue tree / צילום: בלו טרי

קליין פועל במסגרת חממת הפוד טק Fresh Start ומשלם כ-10,000 שקל בחודש תמורת שימוש במעבדה ובחדרי משרד. השהות במקום היא לתקופה של שנתיים. "אנחנו הבן הבכור של החממה ואני מעריך שנגיע איתם להסכם שנישאר פה, או בבניין ליד. בתחום הפודטק, הסביבה שיש כאן היא הטובה ביותר".