הדרך לשוויון: ייצוג הולם של האזרחים הערבים במוקדי קבלת החלטות

על המיליארדים המיועדים לחברה הערבית אולי שמעתם, אבל בהחלטה החדשה לפיתוח כלכלי בחברה הערבית - החלטת ההמשך ל-922, שעברה בממשלה בתחילת החודש - נכלל דבר נוסף: דרישה מנציב שירות המדינה לגבש תוכנית "לסגירת הפערים בייצוג הולם בין החברה הערבית לחברה היהודית" בתוך 180 ימים.

עשרים שנה עברו מאז עוגנה בחוק החובה לייצוגם ההולם של האזרחים הערבים בכל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת סמך. התיקון הזה נראה דאז כצעד לעבר השוויון המהותי לאזרחים הערבים - אבל למרות התיקון, עד היום, האזרחים הערבים ממשיכים להסתכל על תקרת הזכוכית מלמטה.

רק 13.2% מהעובדים בשירות המדינה הם ערבים, רובם בדרגי הכניסה, ואילו בדרגים הבכירים מדובר על 3% בלבד. בניכוי מספר העובדים בבתי החולים הממשלתיים, מתברר כי שיעור הייצוג במשרדים ויחידות הסמך ירד בשלוש השנים האחרונות, והוא עומד על 7.7%, נמוך בהרבה מהיעד ורחוק מאחוז ייצוגם באוכלוסייה, כ-18%.

אומנם, לראשונה, יש מפלגה ערבית בקואליציה, אך אין בייצוג זה משום ערובה לשינוי ההדרה המבנית הכללית. זאת ועוד, המהלך הזה בתחילתו ולא ברור כלל אם יוכל להשפיע על חלוקת הכוח ולשנות את המציאות בהתחשב במצב הפוליטי בישראל. צריך לזכור עוד כי ייצוג הולם בקרב הדרג המקצועי הוא מרכיב קריטי בהצלחת או כישלון מדיניות ממשלתית. שם קבור הכלב. הרבה מהמדיניות מתעצבת בשלבים אלו דווקא על ידי הדרגים המקצועיים הבכירים בפקידות הממשלתית. ושם, במוקדי קבלת ההחלטות אין נציגות ראויה של החברה הערבית. העובדות מדברות בעד עצמן: ככל שעולים במדרג הבכירות, שיעור החברה הערבית יורד.

כדי להתגבר על הבעיה הזאת, יהיה על הממשלה לתרגם את ההצהרות שהורעפו בחלל הציבורי על חשיבות ותועלות הייצוג ההולם במוקדי קבלת ההחלטות בשנים האחרונות למעשים. כדאי שעל הדרך, הנציבות תפנה מבט גם לעבר תת הייצוג החמור בנציבות עצמה, שם רק 4% מהעובדים הם עובדים ערבים. בערבית אנחנו אומרים: טוב אם הגמל יסתכל על הדבשת שלו.

חיזוקים לכשלים אלו, נמצאים בדוח מבקר המדינה שפורסם החודש, אשר קבע כי פעילות נציבות שירות המדינה בשנים האחרונות לאכיפת חובת הייצוג ההולם של החברה הערבית לוקה בחסר, וכי הנציבות עשתה שימוש מועט באמצעי האכיפה שעמדו לרשותה. לא רק זה, מהביקורת עולה כי הנציבות לא מימשה פעולות ושימוש בכלים שנקבעו בהחלטות ממשלה, וזאת על אף תת הייצוג החמור של החברה הערבית.

הנשים הערביות סובלות מהדרה כפולה

עוד הצביע המבקר על חומרת המצב בכל הנוגע לייצוג נשים ערביות בשירות המדינה. בחמש השנים האחרונות הייתה עלייה בייצוג נשים מאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם - אך דווקא בקרב עובדות ערביות נותר תת הייצוג כמעט קבוע. למעשה מדובר בהדרה כפולה נגד נשים ערביות: אחת בהיותן נשים והשנייה בהיותן ערביות.

למה תמונת הייצוג של האזרחים הערבים ממשיכה להיות גרועה? ראשית, מאז הושג ב-2016 (ארבע שנים באיחור), היעד הממשלתי של 10% ייצוג עובדים ערבים, לא נקבע יעד חדש. בהעדר יעד, למערכת אין דחיפות לערוך את ההתאמות הדרושות ולהשקיע משאבים על מנת לעמוד ביעדים אשר הוגדרו. ניסיון העבר הוכיח כי להצבת יעד ממשלתי ישנה השפעה מכרעת על הייצוג.

יהיה על הממשלה עכשיו לקבוע יעדים חדשים שיתייחסו לדרגי הביניים ולדרגים הבכירים, יעדים דיפרינציאליים למשרדים ויעדים לנשים ולסטודנטים ערבים, יהיה עליה גם לקדם פתרונות לחסמים העומדים בפני הייצוג הולם, כמו החסם גאוגרפי החמור: רוב המשרות, במיוחד המשרות הבכירות, נמצאות בירושלים ובמרכז, בעוד 70% מהאזרחים הערבים חיים בצפון הארץ.

ויש עוד חסמים רבים - העדר ירידי תעסוקה ביישובים ערביים, אי-התאמה תרבותית של כלי הגיוס, ותת-ייצוג בוועדות הבוחנים בתהליכי המיון, בנוסף לאפליה במכרזים בכירים על רקע שירות צבאי/ ביטחוני. וזאת גם מבלי להתעלם מחסמי עומק כמו תחושת חוסר השייכות והאמון של האזרחים הערבים במוסדות המדינה, הקונפליקט הלאומי, והיחסים בין הרוב למיעוט.

אפשר להגיד כי שאלת ייצוגו ההולם של המיעוט הערבי בישראל מאתגרת ורלוונטית מתמיד. היא ממשיכה לעורר שאלות על מהותו של הייצוג בעיקר נוכח מעמדו כמיעוט לאומי יליד. ההקשר ומערך יחסי הכוח בין הממשל למיעוט מהווים סוגיות מפתח מכוננות לתכנון מדיניות ממשלתית שוויונית והוגנת. הגיע הזמן לקדם את הייצוג ההולם של האזרחים הערבים בשירות הציבורי, כדי ליצור פה חברה משותפת, שוויונית והוגנת יותר.

הכותב הוא רכז קשרי כנסת, ממשל וייצוג הולם במחלקה למדיניות שוויונית בעמותת סיכוי