למרות התנגדות חלק השרים, הממשלה אישרה בהצבעה את הסדר הפנסיות של אנשי הקבע, הסדר שסוכם בין ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר. נגד ההסכם הצביעו שרי מרצ, השרה מרב מיכאלי ממפלגת העבודה בהצבעה שהופקדה, וכן שרי תקווה חדשה - גדעון סער יפעת שאשא-ביטון וזאב אלקין.
13 שרים תמכו, ובהם שרי ימינה, יש עתיד כחול לבן וגם נחמן שי מהעבודה. ארבעה שרים לא השתתפו בהצבעה בגלל ניגוד עניינים שכן הם נהנים מהפנסיות התקציביות של אנשי הקבע.
בנוסף אישרה הממשלה את מתווה חוק הגיוס החדש שאומץ על ידי משרד הביטחון. לפי המתווה שהוא מתווה זמני, עד לקבלת חוק מקיף בנושא, גיל הפטור משירות בצה"ל לחרדים שתורתם אומנותם, פטור המאפשר יציאה לשוק העבודה, ירד ל-21 למשך שנתיים. אחר כך יועלה ל-22 ואחרי עוד שנה יועלה ל 23. חרדי שישרת באחד ממסלולי השירות הלאומי בתחום הביטחוני או חירום והצלה ימשיך לקבל את הפטור לגיל 21. בד בבד יוקמו מנגנוני הכשרה מקצועית והכשרה לשירותי הצלה וחסד של שלושה חודשים תוך הצטרפות למערך המילואים.
בנוסף, לפי ההחלטה יוקם צוות שבו יהיו חברים נציגי ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ, שיהיה אמון על בחינת הסדרי השירות בצה"ל ובשירות הלאומי והאזרחי, ולבניית מתווה חדש, רחב ועדכני התואם את צרכי הביטחון, המשק והחברה בישראל. הצוות יגיש את מסקנותיו עד לחודש נובמבר 2022.
המתווה ייכנס לתוקף לאחר השלמת הליך החקיקה בכנסת. ועדת השרים לחקיקה הוסמכה לטיפול בנושא.
כן ניתנה סוכריה קטנה למשרתים בצה"ל: דמי הקיום של חיילי החובה יעודכנו ויורחבו והטבות בשחרור למשרתים.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי התריע כי אישור מתווה הגיוס בעייתי משפטית. לדבריו נוסח החוק כלל לא הוצג בפני השרים וכי הורדת גיל הפטור הפוכה מהדרישה לשוויון בנטל. השרה מירב כהן אמרה כי הצד השני של המטבע חייב להיות שיפור בשכר ובתנאי השירות של חיילי החובה. הרמטכ"ל כוכבי הבטיח כי הסוגיות הללו בדיונים כיצד בדיוק לעשות זאת.
שר האוצר ליברמן אמר כי המשק משווע לידיים עובדות והצעירים החרדים שיצאו לעבוד יענו לפחות על חלק מהצורך הזה.
ראש הממשלה, נפתלי בנט אמר לאחר האישור: "משך עשרות שנים מדינת ישראל בחרה באופן עקבי 'לחתוך לעצמנו את האוזן כדי להעניש לעצמנו את האף'. כלומר - מרוב שכעסו על זה שהחרדים לא מתגייסים, גם אילצו אותם לא לצאת לשוק התעסוקה עד גיל מאוחר. היום אנחנו שמים לזה סוף, ופותחים את שער העבודה והתעסוקה לצעירים חרדים. אנחנו מסירים את החסמים ומאפשרים את חופש הבחירה לרבבות צעירים חרדים, בלי כפייה ובלי טנקים בבני ברק. זו הדרך הארוכה והנכונה למען האינטרס הלאומי. שילוב החברה החרדית בשוק התעסוקה הוא יעד ראשון במעלה, של כולנו. אני מתרגש באופן אישי, מדובר במהלך היסטורי לעתיד ישראל".
שר הביטחון גנץ אמר: "המתווה אומר שאנחנו לא מוותרים על אף אחד ולא מוותרים לאף אחד, והוא גשר למתווה השירות שבכוונתי להביא לממשלה בחודשים הקרובים שיסדיר את סוגיית השירות במדינת ישראל. אנחנו מאפשרים לחרדים לצאת לתעסוקה איכותית, שומרים על ערך השוויון ועל צבא העם. הצטרפות החרדים ואוכלוסיות נוספות במסגרת מתווה השירות למערך ההצלה, החירום והחסד של מדינת ישראל, הוא צורך אסטרטגי של מדינת ישראל".
שר החוץ יאיר לפיד אמר בתגובה לאישור חוק הגיוס בממשלה: "חוק הגיוס עבר בממשלה. גיל הפטור ירד לגיל 21. אחרי שנים שהממשלות הקודמות לא הצליחו להעביר חוק גיוס - עכשיו זה קורה. הבטחנו וקיימנו!".
הפורום לשיווין בנטל הודיע לאחר החלטת הממשלה כי "ממשלת השינוי הובילה לשינוי דרמטי בעיקרון השוויון. בדרך זו, חרדים לעולם לא ישרתו. בושה לכל מי שחתום על החלטה זו"
בנוסף, הממשלה אישרה גם את ביטול קיצור שירות החובה לגברים, משמע במקום 30 חודשים כפי שנקבע בחוק הקודם מ-2016, ישרתו החיילים 32 חודשים.
השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, התנגד בהצבעה אבל היה היחיד. לדבריו, "יצאתי כרגע מישיבת הממשלה. לצערי הייתי היחיד שהצביע נגד הארכת שרות חובה בצה״ל מ-30 חודש חזרה ל-32. הטיעונים שהשמיעה מערכת הביטחון היו זהים אחד לאחד לטעונים שבזמנו השמיעה בהתנגדותה לקיצור השרות מ-36 ל-32 חודש. כיום איש במערכת הביטחון לא מעלה על דעתו להמליץ לחזור לשרות של 36 חודש".
הרמטכ"ל כוכבי: "הטובים והמסורים ראויים להערכה ולתיגמול"
הרמטכ"ל אביב כוכבי פרסם לאחר הודעת הממשלה אגרת למשרתי הקבע, ובה כתב בין השאר: "ממשלת ישראל אישרה את זכאותם של משרתי הקבע הפורשים לרכיב השלמת תקופת השירות (התוספות האחוזיות לפנסיה ד.ז) על פי מתווה הולם ומאוזן... החלטת הממשלה מבטאת הוקרה חשובה ומשמעותית למשרתי צה"ל ואת החובה להבטיח תנאי שירות הוגנים ותגמול ראוי. מנגנון דומה קיים בארגונים ציבוריים רבים, ואין ספק שאתם הראשונים הראויים לכך..". כוכבי כותב על הוויכוח בנושא: "כולנו ערים לשיח הביקורתי בנושא, נכון שיתקיים שיח ציבורי על סדרי העדיפויות הלאומיים, ולגיטימי להביע ביקורת, אבל אלו חייבים להתבסס על עובדות מדוייקות וטיעונים ענייניים ללא שימוש בשפה רעילה ולא מכובדת, בוודאי לא כלפי מגיני המדינה ושומריה".
כאן נתן את ההצדקה שלו להטבה הגדולה למשרתי הקבע: "האתגרים הביטחוניים עצומים, וכדי להתמודד עימם בהצלחה, תרומתכם חשובה ביותר, ואנחנו צריכים את הטובים ביותר בקרבנו, הטובים והמסורים ראויים להערכה ולתיגמול".
אושר למרות הביקורת הציבורית
מוקדם יותר היום הממשלה דנה בהסדר הפנסיה הייעודי למשרתי הקבע. ההסדר שנחשף בגלובס מכשיר את תוספות הוותק והאחוזים שהרמטכ"ל יכול להעניק למשרתי הקבע בעלי הפנסיות התקציביות, אף שאלה זכו לביקורת משפטית ומקצועית חריפה והן ניתנו בניגוד לחוות-הדעת המקצועית של בכירי האוצר.
הדיון נפתח בוויכוח בין שר המשפטים גדעון סער לשר הביטחון בני גנץ. סער הציע להפריד את הדיונים בשלושת סעיפי משרד הביטחון, הסדר הפנסיות, חוק הגיוס ודחיית קיצור השירות. גנץ רצה דיון משותף כדי להגיע בהקדם להצבעה, הוא ניסה לכרוך את הנושאים יחדיו אבל ראש הממשלה בנט הכריע לטובת סער והסעיף הראשון לדיון הוא הסדר הפנסיות.
גנץ דחה בזעם ביקורת על ההסדר ואומר שבשום אופן לא יסכים לשינוי בו ובוודאי לא להחזרים של מי שכבר קיבלו. השר זאב אלקין ועימו סער ביקשו לשמוע את עמדת אנשי המקצוע ובעיקר את ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס שמינוי הקבע שלו אושר בתחילת ישיבת הממשלה. אלא ששר האוצר ליברמן התנגד והסביר: "עמדת הדרג המקצועי הייתה נגד, זה לא סוד, אבל מי שקובע את עמדת המשרד הוא השר".
אלקין שב ודרש לשמוע את אנשי המקצוע. ליברמן: "סליחה, החומרים הופצו כבר לפני שבוע וקיבלתם את זה ממזכירות הממשלה. אני מצפה מהשרים לקרוא. כתובה ומפורטת שם עמדת גורמי המקצוע". אלא שאלקין אמר כי בחומר שהופץ להם לא הייתה העמדה המפורטת של אנשי האוצר אלא רק עצם התנגדותם. ליברמן אמר: "הנימוקים פחות חשובים. בסוף מה שחשוב זה שהייתה עמדה נגד של הדרג המקצועי ואני לא קיבלתי אותה".
הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי הסביר בישיבת הממשלה את הצורך במתן הפנסיות המועדפות והיקרות למשרתי הקבע. "מדובר בהחלטה מהותית ערכית ועקרונית ואם הממשלה רוצה צבא איכותי, צריך לעשות את זה. יש להם הרבה אלטרנטיבות בחוץ ואנחנו עושים מאמצים גדולים לשמור עליהם בצבא".
לדברי כוכבי, "זו קודם כל החלטה של ערכים ולא של מספרים. זו החלטה איך המדינה מתייחסת למגיניה. לאנשים שיכלו לפתח קריירה בחוץ ובחרו לשרת. אנשים שאנחנו מסיימים דיון שיבוצים ואומרים להם תעברו מהגולן לפיקוד דרום ואין להם ועד שיגן עליהם. יש גם ארגונים רבים נוספים שמקבלים תוספות - גם מקבילים שלנו בארגוני ביטחון וגם במגזר הציבורי. צריך לזכור שבצה"ל בגיל 42 אנשים יוצאים החוצה ורק אחד מ-11 בכלל מגיע לגיל הזה. אנחנו מפטרים אותם באופן כפוי בגיל 42, אנחנו מזיזים ומקפיצים אותם לפי צורכי המערכת. אין להם ועד עובדים שישבות כי אנחנו מציעים עכשיו לקצץ להם 15% בתוספת לפנסיה. הם גם בגולני אבל גם אחראים לפצצה שחדרה לעומק המנהרות בשומר החומות".
רה"מ בנט: ביטול ההסדר - מכה אנושה לביטחון ישראל
השרה תמר זנדברג העלתה את גיל הפרישה לנשים, "שם חסר מיליארד לפיצוי למוחלשות ביותר בפנסיה של 6,000 שקל שמקצצים להן 2,000 מקצבת הזקנה. פה מדבר על פורשים בגיל 46 עם פנסיה ממוצעת של 17,000 שקל".
ראש הממשלה נפתלי בנט, השותף להסדר הפנסיות עם שר הביטחון גנץ ושר האוצר ליברמן אמר בדיון כי צריך לשמור על המוטיבציה של אנשי הקבע להישאר בצה"ל. "אנחנו בעידן של עודף ביקוש לאנשים מוכשרים, במיוחד בהייטק שצמא לכל אדם. היתרון האמיתי של צה"ל הוא לא רק מפקדי השדה אלא גם החיילים העורפיים שעובדים מסביב לשעון".
בנט הוסיף: "לבוא לבני 30 ולהגיד להם שאנחנו מבטלים את ההסדר - מכה אנושה לביטחון ישראל. לא באים למישהו שנתן את כל-כולו ולוקחים לו את זה".
גנץ כורך את סוגיית הפנסיות בהורדת גיל הפטור מגיוס לחרדים: "לא אהיה מוכן להוריד את גיל הפטור לחרדים מ-24 (כפי שקובע חוק הגיוס שהבאתי) ל-21 (שזה מה שנאמר בהסכמים הקואליציוניים) - אם לא יאושר הסדר הפנסיות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
