הסגר ההולך וקרב בחגי תשרי עשוי להיות אפקטיבי בהורדה מסוימת של רמת התחלואה, אך מהו המחיר הנפשי שסגר, דווקא בתקופת חגים ומועדי ישראל, גובה מילדים צעירים והוריהם?
מגפת הקורונה השפיעה באופן דרמטי על הרווחה הנפשית של משפחות ברחבי העולם, נתון שנחקר והוצג בעבר. רגע לפני שהסגר הולך ומתהדק, עלינו לעצור ולהבין את ההשלכות. ילדים עלולים לסבול מהשלכות נפשיות חמורות יותר במצבי משבר בהשוואה למבוגרים.
מחקרים מראים כי לאחר מצבי משבר, כגון אסונות טבע או אירועי אלימות, ילדים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סימפטומים של פוסט טראומה, התנהגות אגרסיבית, סימפטומים של דיכאון וחרדת פרידה. ההגבלות שהביאה עמה מגפת הקורונה שינו באופן קיצוני את שגרת יומם של ילדים, כולל שינויים בשינה, בפעילות הגופנית, בקשרים חברתיים ובזמן מסך.
בנוסף לבידוד החברתי ילדים עלולים לחוש חרדה לגבי הסיכוי שלהם ושל קרוביהם לחלות בקורונה. הסתגלותם של ילדים בתקופה זו מושפעת גם ממצבם הרגשי של הוריהם. לחץ הורי גבוה קשור בהתנהגות הורית נוקשה ועוינת יותר. ילדים עשויים להגיב להתנהגויות אלו בהתרסה ובכעס או לחילופין בחרדה ובצורך להיצמד להורה. כך נוצר מעגל שלילי דו-כיווני בו דחק הורי והתנהגות הורית עוינת מגבירה בעיות התנהגות בקרב ילדים, אשר בתורן מגבירות דחק הורי וחוזר חלילה.
מגפת הקורונה מלווה אותנו כבר מעל לשנה, מה שמאפשר לנו לבחון את מצבם הרגשי של הורים וילדים לאורך תקופה זו. במחקר שנערך במעבדה לחקר התפתחות בגיל הרך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב על ידי הדוקטורנטיות אביגיל גורדון-הקר ועליסה יגוטובוב, בוצע מעקב אחר 315 משפחות עם ילדים בני שנתיים עד חמש שנים במהלך ובין שלושת הסגרים שהוטלו בישראל.
הרמה הגבוהה ביותר של מצוקה רגשית נמדדה דווקא בתקופת הסגר השני - סגר חגי תשרי. בתקופה זו, 2 מתוך 3 אימהות דיווחו על רמות גבוהות של סימפטומים דיכאוניים. 22% מהילדים הפגינו רמה גבוהה של דאגנות ועצב ו-36% הפגינו בעיות התנהגות כגון התקפי זעם והתנהגות מתנגדת. בסגרים הראשון והשלישי רמות המצוקה היו נמוכות באופן מובהק. ההנחה שסגר בתקופה בה יש מעט ימי לימודים ועבודה יגרום פחות נזק הופרכה.
חוסר אונים נרכש
מדוע הסגר השני היה הקש ששבר את גבם של הורים וילדים? תחושת חוסר אונים נרכש נוצרת לאור ההבנה שאין קשר בין תגובותיו של האדם לבין התוצאות הלא נעימות אותן יחווה. הסגר השני הגיע לאחר שתושבי מדינת ישראל עמדו בגבורה בהגבלות הסגר הראשון.
הם הסתגרו בבתיהם, עטו מסכות וחגגו את ליל הסדר בזום. הם אף קבלו את ברכת הדרך "לעשות חיים", ואז הגיע הגל השני ויצר את התחושה שאין להם שום יכולת לשלוט במהלך המגפה ובהגבלות המוטלות. במצב זה אנשים רבים חשו חוסר אונים מול המגפה והגבלותיה שהוביל לתחושות של ייאוש ודיכאון. תחושות אלו עשויות להתעצם בתקופת החגים. הציפייה ל"פיצוי" בצורת ארוחת חג משפחתית, חופשה בחו"ל או בילוי עם הילדים במשחקיות ובמתחמי בידור - התנפצה.
עצרו רגע
רגע לפני שמתקבלת החלטה על סגר נוסף בחגי תשרי, אנא עצרו לרגע. הפעם יש לנו נתונים. יש מידע שיכול לסייע בקבלת החלטות עם משמעויות מרחיקות לכת, לא רק בהיבט הבריאותי הפיזי. תושבי מדינת ישראל העומדים בפני סגר נוסף במהלך חגי ישראל עברו תהליך נפשי-פסיכולוגי משמעותי שעשוי להשפיע על המשך ההתמודדות עם הנגיף. החיסון היווה מקור גדול לתקווה וייצר תחושה של שליטה אקטיבית במצב.
המסכות הוסרו והצלחנו לרגע קט כביכול לחזור לשגרה שהכרנו. אולם כעת, סגר נוסף עלול לחזק את תחושת חוסר האונים והייאוש ואף להוריד את האמון של האוכלוסייה ביעילות החיסון עוד יותר. ההשלכות על הבריאות הנפשית של ילדים והורים עשויות להיות חמורות. בהחלט יש מקום לשלב בהחלטות גם את הצרכים הרגשיים של תושבי ישראל.
הכותבת היא מרצה בכירה במחלקה לפסיכולוגיה וראש המעבדה לחקר התפתחות בגיל הרך באוניברסיטת בן גוריון בנגב
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.