העקבות מתחילות בשדרות רוטשילד בתל אביב: חשד להונאת פרסום בינלאומית

עוקץ שבוצע נגד חברות כמו גוגל ואמזון, הדביק לכאורה כמיליון מכשירי אנדרואיד בתוכנה זדונית שמטרתה ייצור מצג שווא למפרסמים • חברת TTM, המעורבת בפרשה, נעלמה מהרדאר, אך גלובס מצא חוט מקשר בינה לבין קבוצת הסטארט-אפים הישראלית M51 בבעלות רונן מניפז • ב־TTM וב־M51 טוענים: הקשר כלל רק סיוע בשיווק והשכרת משרדים

משרדי M51 בשדרות רוטשילד בתל אביב / צילום: אופיר דור
משרדי M51 בשדרות רוטשילד בתל אביב / צילום: אופיר דור

חברת הסייבר האמריקאית Human חשפה בחודש אפריל האחרון חשד להונאת ענק בתחום הפרסום. התחקיר של החברה, שנערך מהמחצית הראשונה של 2020, גילה כי כמיליון מכשירי אנדרואיד ברחבי העולם הודבקו בתוכנה זדונית שהפכה אותם לחלק מרשת בוטים (בוטנט). המכשירים שנדבקו שלחו שדרים לבורסות פרסום מקוונות כמו של גוגל, אפל ואמזון, שגרמו לאותן בורסות לחשוב בטעות שמדובר באפליקציות סטרימינג לצפייה בווידאו.

ב־30 הימים האחרונים של התחקיר, המכשירים ברשת הבוטים שלחו לפי הדוח מספר מדהים של 650 מיליון תשדורות בכל יום לבורסות. כך נוצר הרושם כאילו המשתמשים נחשפו לעוד ועוד מודעות דרך אפליקציות הסטרימינג. הצפיות המזויפות הכניסו לפי החשד למפעילי רשת הבוטים תשלומים גבוהים מבורסת הפרסום.

 
  

מדובר בחשד להונאה בתחום ה-CTV (Connected TV Advertising), תחום עולה של פרסום המוצג לקהל שצופה בתכני אינטרנט באמצעות טלוויזיות חכמות ומכשירי הזרמת מדיה (כמו גוגל כרומקסט). לפי eMarketer, תעשיית פרסום זו תגלגל בשנה הנוכחית 13.4 מיליארד דולר, כשהתחום הבתולי יחסית נחשב לפרוץ במיוחד מבחינה אבטחה. "אנחנו ככלל לא מעריכים את היקף ההונאה בפעולות כאלה", אמר מנהל ב-Human בריאיון. "אך לא קשה לדמיין שהנזק החומרי המעורב כאן הוא משמעותי". לפי ההערכות בארה"ב, על פי החשד מדובר בהונאה הגדולה ביותר בתחום אי פעם.

לפי התחקיר, מכשירי האנדרואיד נדבקו בתוכנה הזדונית לאחר שהורידו אחת מתוך 29 אפליקציות תמימות כמו משחקים או אפליקציות פנס. כל האפליקציות הללו הכילו תוכנה בעלת השם Toptop, שהכילה את הנוזקה. בנוסף, בחלק מהמקרים האפליקציות קישרו בתנאי השימוש לאתר של חברה בשם Toptop Media, או בקיצור TTM. בעקבות התחקיר, הסירו גוגל וחנויות אפליקציות נוספות את כל האפליקציות שהכילו את התוכנה Toptop ו-Human הודיעה כי העבירה את הממצאים לרשויות החוק בארה"ב, אך אלה טרם הודיעו על פתיחה בחקירה רשמית.

אתר האינטרנט של אותה TTM ירד כבר מהאוויר, אך גרסת עבר שלו ניתנת לשחזור. האתר מנוסח בכלליות ומתאר את החברה כמי שמתמחה בעולם האד-טק ובשימוש בבינה מלאכותית ובדאטה כדי ליצור אופטימיזציה של משתמשים עבור מפרסמים ומפתחי אפליקציות. פרט מעניין מסתתר בתחתית האתר כשמצוין כי הוא "מופעל באמצעות M51" (באנגלית: "Powered by M51").

הכתובת של החברה המצוינת באתר, היא רוטשילד 21 תל אביב, כתובת השייכת לקבוצת הסטארט-אפים הישראלית 51 M. גם כתובת האימייל המצורפת לצידה, היא של אותה הקבוצה. בפרסומים בוול סטריט ג’ורנל ובאתרים בינלאומיים נוספים הוגדרה TTM בתור חברה-בת של 51 M הפועלת מתל אביב. ב-51 M מכחישים כי הם עומדים מאחורי TTM, אך שורה עדויות נוספות שאיתר גלובס מצביעות גם הן על כך שייתכן חיבור מעורר שאלות בין השתיים.

שובל של חיבורים בין החברות

קבוצת 51 M הוקמה ומנוהלת על ידי רונן מניפז, לוביסט בכנסת בצעירותו, איש חיי לילה (המועדונים דיזינגוף ויאיא), לשעבר סמנכ"ל קריאייטיב במשרד פרסום, וכיום יזם מתוקשר. מניפז היה אחד ממייסדי חברת הפרסום בווידאו Meme Video, שנמכרה ב-2016 לחברת סומטו הישראלית בעסקה שכללה 3.5 מיליון דולר במזומן ומניות ועוד 9.5 מיליון דולר מותנים בעמידה ביעדים. ב-2018 הוא הקים את 51 M, ששנה לאחר מכן הודיעה על קבלת השקעה של 3 מיליון דולר. איש עסקים מוכר הוצג בעבר כמשקיע ושותף בחברה, אך הוא הכחיש מעורבות ב-51 M וביקש שלא נציין את שמו בכתבה.

באותו ראיון תוארה קבוצת 51 M כמי שמאגדת בתוכה 11 חברות טכנולוגיה בתחומי הפינטק, המשחקים, אד-טק, ואדיוקשן-טק ומעסיקה כ-100 עובדים. "הקבוצה שלנו משקיעה במיזמים פורצי דרך, בעלי השפעה חברתית וטכנולוגית. בעזרת בינה מלאכותית וטכנולוגיות שפיתחנו, אנחנו יודעים להרחיב את יכולת פיתוחם והפצתם, מה שהופך אותם למיזמים מובילים בשוק", הסביר מניפז בראיון.

בדיקה שערך גלובס העלתה שפע של חיבורים אפשריים בין TTM, לגביה הועלה חשד לכאורה במוערבות בהונאה, לבין 51 M. בפוסט מ-2019 בפייסבוק, עובד ב-51M קידם אירוע לספקים ולקוחות שנערך על גג רוטשילד 21 ב"מטה של 51 M וקבוצת TTM". בפוסט אחר בפייסבוק שקידמה בספטמבר 2020 חברת מינקובסקי תקשורת, המייצגת תקשורתית את קבוצת 51 M, מוצגים עובדים בקבוצה הלוקחים את ילדיהם ליום הראשון בבית הספר. אחד מהם מוגדר מנהל צוות ביקושים ב־TTM מקבוצת 51 M.

המנכ"לית מונתה על ידי M51

גם 51 M עצמה קידמה ב-2019 בעמוד הפייסבוק שלה פוסט בו מתוארת TTM כ"חברה-בת" שלה. הפוסט מקושר לראיון שבוצע עם מנכ"לית TTM דאז, מיכל חנן, שהתפרסם באתר אנשים ומחשבים ובו היא מתארת את TTM "כחלק ממשפחת 51 M". בראיון מתארת חנן את תפקידה ככולל בניית קמפיינים וקניית מדיה, ניהול פרויקטים טכנולוגיים וצוותי הפיתוח הטכניים המונים חמישה מתכנתים.

בשיחה קצרה שערך גלובס עם חנן בשבוע שעבר, היא נשמעה אחרת לגמרי. לטענתה היא הועסקה יחד עם עובדים נוספים כפרילנסרית על ידי 51 M במשך כמה חודשים ב-2019 כדי לקדם את TTM אל מול משקיעים פוטנציאליים. לטענתה לא היה לה חלק בצד המקצועי של החברה והיא לא הכירה את פרטי העשייה המקצועית שלה. "זה היה הכל פייק. היינו צריכים למנף את החברה, להביא עסקאות עם משקיעים ולמתג את החברה בתקשורת, אבל לא הייתי מעורבת בפעילות", היא אמרה.

במאגר הסטארט-אפים של IVC מצוין טל ניצן בתור אחד ממייסדי TTM. בשיחה עם גלובס, ניצן אישר תחילה כי הוא אכן הבעלים של TTM, אך מאוחר יותר חזר בו מכך והפנה את גלובס אל אשת יחסי הציבור עירית מירון, שתגיב בשם TTM. מירון טענה כי היא מייצגת את TTM במשך חצי שנה, אך לא יכלה להציג כתבה כלשהי בתקשורת או באינטרנט כולו שקשורה לחברה. לדבריה, היא עסקה בפעילות משפיעינים הקשורה לאפליקציות שהחברה מקדמת.

גם בין ניצן לבין 51 M קיימים קשרים בולטים. בבלוג האישי שלו מציג עצמו ניצן בתור "יצרן סטרואידים עסקי של 51 M". הצלבת הנתונים עליהם בלינקדיאן ובמאגר הסטארט-אפים של IVC, מגלה כי ניצן ומניפז היו מעורבים שניהם במיזמים משותפים בעבר כמו חברת הגיימינג DrasticFun שנסגרה.

החברה שעובדת מתחת לרדאר

למעשה, מלבד האזכורים שלה יחד עם קבוצת 51 M, קשה למצוא אסמכתאות נוספות לקיומה של TTM, שאינה מופיעה ברשם החברות בישראל. מסוף 2019 נעלמים כמעט לחלוטין האזכורים של החברה, ובשלב מסוים גם אתר האינטרנט שלה כאמור יורד מהאוויר. ב-51 M סירבו למסור הוכחות כלשהן הנוגעות לזהות היזמים העומדים לכאורה מאחורי TTM, והפנו את גלובס אל עו"ד עמית ברכה ממשרד ברכה ושות’. ברכה הוא שותף, יחד עם אביו, במשרד יחסי הציבור מינקובסקי תקשורת, שמייצג כאמור את קבוצת 51 M.

ברכה טען כי הוא מחזיק בנאמנות במניות של TTM עבור איש עסקים אוסטרי, שרכש אותם מישראלים-אמריקאים בסוף 2019, בתיווך של מניפז עצמו. לטענתו הנושא נמצא בסכסוך משפטי באוסטריה כיוון שלרוכש הוצג מצג שווא בעת הרכישה ובשל הפעילות הלא חוקית של החברה. לדבריו, הוא אינו רשאי למסור את שמות המעורבים בשל חיסיון משפטי. לאחר שנשאל על ידי גלובס האם הוא לא חושש להיות הנאמן למניות של חברה שעלולה למצוא את עצמה מעורבת בפלילים, הציג ברכה מכתב ששלח לכאורה לאיש העסקים האוסטרי ובו הוא מבקש להיפטר בהקדם מאחזקה במניות. גם במקרה הזה שמו של הלקוח המדובר, הושחר.

תגובות

מטעם TopTopMedia נמסר כי "טופטופ הינה חברת מדיה עם מאות ספקים ולקוחות. ככל שפעלה, החברה הייתה מובילה בתחומה ובעלת מוניטין מעולה בשוק. מדובר בדוח ממוחזר מלפני ארבעה חודשים וחבל על בזבוז הדיו. נציין שחברת טופטופ אינה קשורה ל־M51, להוציא את היותה שוכרת משרדים וכחברה באקסלרציית השיווק של M51".
מטעם M51 נמסר כי "קבוצת M51 ניסתה לחזק את מאמצי השיווק של חברת TTM והשכירה לה משרדים. חברת M51 משווקת מאות חברות ואינה מעורבת בניהול או פעילות החברות".