על תיק פלילי שמתנהל עשר שנים וצריך להדיר שינה מכל אזרח

לא בכל יום נתקלים בסיפור כל-כך חלמאי כמו הסיפור הזה, החושף מחדל ורשלנות רבתי של מערכת אכיפת החוק מכל-כך הרבה כיוונים.

הטור יעסוק בכתב אישום נגד שוהה בלתי חוקי מאריתריאה בשם היילגסי סגבר, אשר הוגש בנובמבר 2011 לבית המשפט השלום בירושלים. ואם תשאלו מה פתאום החלטתי לשלוף מהאוב סיפור מלפני עשור, אגלה לכם שאומנם עשור חלף, אך התיק עודנו מתנהל לו לאיטו בבית המשפט השלום בירושלים. אבל בואו נתחיל את סיפורנו מההתחלה. תחזיקו חזק.

1. במרץ 2011 נעצר סגבר, לאחר שאישה, שוהה בלתי חוקית מאריתריאה, התלוננה כי תקף אותה באכזריות מכיוון שלא הסכימה להתחתן איתו. סיפור המעשה כך הוא: ב-2010 שילם סגבר 7,500 דולר, עבור הבאת האישה האריתראית לישראל על-מנת שיתחתן איתה. אלא שכאשר היא הגיעה ארצה והובאה לביתו, היא התחרטה והחליטה שאיננה מעוניינת להתחתן איתו או לנהל איתו מערכת יחסים זוגית אך נשארה לגור בדירה שלו בירושלים.

במשך 4 חודשים הוא איים עליה כי יהרוג אותה עקב סירובה. במרץ 2011 הוא ניסה לממש את איומו. על-פי עדותה, שנתמכה בראיה חיצונית של סימני חנק בצווארה, אמר לה סגבר כי הוא יכול לזרוק אותה מהחלון. כאשר שאלה אם הוא רציני, סגבר תפס אותה בכוח בצווארה וחנק אותה. האישה באותו שלב הציגה את עצמה כאילו היא מתה, ולכן הוא הפסיק לחנוק אותה. כאשר היא התאוששה, סגבר הבחין בכך ואמר לה "מה? את לא מתה?!" ותקף אותה שנית, אולם האישה הצליחה לברוח מהדירה, סיפרה לשכנה את שהתרחש ובהמשך הזמינה משטרה.

למרות שהמעשה מגלם בבירור ובאופן חד משמעי עבירת ניסיון רצח שעונשה עד 20 שנות מאסר, סגבר נחשד רק בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש על-ידי בן זוג - עבירה שעונשה המרבי הוא 5 שנות מאסר.

בחקירתו, אישר סגבר כי חנק אותה אך לדבריו לא הייתה לו כוונה לתקוף אותה. המשטרה ביצעה מספר מינימלי במיוחד של פעולות חקירה, והגיעה לבית המשפט עם הצהרת תובע כי בכוונתה להגיש כתב אישום בתוך 48 שעות ומשום כך מבקשת הארכת מעצר. בדיון אמרה הטוענת המשטרתית כי סגבר "ביצע מעשים שלא יעשו שזועקים מתוך הכתב לגבי מסוכנות ואני חושבת שיש פה עילה של מסוכנות שזועקת".

בשלב זה השופט אביטל חן החל לשאול את החשוד מספר שאלות. סגבר סיפר כי "הייתי אמור להתחתן עם הבחורה הזאת. תחילה לא הכרתי אותה. המשפחה סיפרה לי, והיא הסכימה והעליתי אותה לארץ ושילמתי כדי שתעלה לארץ".

לדברי סגבר, "ה-7,500 דולר היו עבור מישהו בסודן שמסדר את העלייה לארץ". השופט חן אמר לסגבר: "קורה שמשהו לא מסתדר, והיא לא רוצה להתחתן" .על כך השיב סגבר "אין בעיה, אני לא רוצה לגרום נזק. אני רוצה שהיא תחזיר לי את הכסף". בעקבות שאלת השופט חן, השיב סגבר שהוא מבין שזו זכותה לא להתחתן איתו.

המשך הדו-שיח, שכאמור היה חלק מדיון הארכת מעצר, הגיע למחוזות משונים למדי. סגבר השיב לשופט כי אין לו בעיה שתעזוב אותו ותעבור לגור בתל אביב, "העיקר שתשלם את הכסף. אישה הולכת, אישה באה". השופט חן שאל את סגבר, "האם אתה מוכן להגיע להסכמה שהכסף ישולם תוך שנה". סגבר השיב "אני אשמח אם זה יהיה תוך חצי שנה. אשמח אם תדברו עם המשפחה שלה שהם ישלמו".

כזכור, האישה טענה כי ניסה לזרוק אותה מהחלון, לחנוק אותה למוות ואף איים עליה במשך 4 חודשים שיהרוג אותה. למרות זאת, השופט חן הורה על שחרורו. "בשלב זה אסתפק בהרחקה מביתו... מורה על שחרורו בכפוף לכך שיפקיד סך בן 1,000 שקל במזומן", וכן אסר עליו ליצור קשר עם המתלוננת או לשהות בקרבתה.

יומיים לאחר מכן, התקיים דיון נוסף, אליו משום מה המשטרה לא הופיעה. מי שכן הוזמנה על-ידי בית המשפט והופיעה היא המתלוננת עצמה, שאמרה "נכון שהגעתי ארצה מתוך כוונה להינשא לו, אך הדברים לא הסתדרו ואני לא רוצה להתחתן איתו". האישה ביקשה שהיא וסגבר יתחלקו חצי חצי בתשלום 7,500 הדולרים.

בהחלטה כתב השופט חן "על דעת הצדדים הוסכם בשלב זה כי המתלוננת תוכל להתגורר בדירת המשיב למשך יומיים נוספים, והמשיב הסכים כי יתגורר בפרק זמן זה בבית חברים ולא יגיע לדירתו אלא היום בלבד עד שעה 22:00 בלוויית חברו לצורך נטילת חפציו. חוזה השכירות פוקע ממילא בעוד יומיים ובמועד זה ילך כל צד לדרכו".

כלומר, המשטרה חושדת שסגבר כמעט חנק אותה למוות לאחר שאיים עליה במשך 4 חודשים, והשופט לא רק משחרר אותו ממעצר אלא מאפשר לו להיכנס חזרה לבית בה היא שוהה.

כתב אישום קצר ומרושל

2. זוכרים שהמשטרה ביקשה יומיים הארכת מעצר לצורך הגשת כתב האישום? ובכן כתב האישום הוגש לאחר 8 חודשים (!) ב-24 בנובמבר 2011. כתב האישום, שאורכו עמוד אחד בלבד ונוסח ברישול קיצוני תוך שגיאות הגהה בולטות, אימץ לחלוטין את גרסת המתלוננת.

כתב האישום אומר כי "בעוד המתלוננת צופה בטלוויזיה, אמר הנאשם למתלוננת כי הוא יכול לזרוק אותה מהחלון. המתלוננת שאלה האם הדבר רציני, בתגובה תפס הנאשם בכוח בצוואר המתלוננת בעזרת ידיו וחנק אותה. הוא עזב את גרונה רק כשהיה בטוח כי המתלוננת איננה בין החיים. לאחר שהמתלוננת התאוששה מהאירוע, פנתה לסגור את דלת חדר בו שהתה. כאשר הנאשם הבחין בה, אמר לה 'מה את לא מתה' והתקדם לעברה. המתלוננת נסה לדלת הכניסה, שם תפס אותה הנאשם והשניים נאבקו. לבסוף הצליחה המתלוננת לנוס מהדירה ללא נעליים".

עובדות המעשה מתארות בבירור עבירת ניסיון רצח קלאסית, אלא שהתביעה המשטרתית ברשלנות פושעת העמידה אותו לדין בעבירה קלה הרבה יותר. זוכרים שסעיף החשד היה עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש על-ידי בן זוג? ובכן, בכתב האישום סעיף העבירה הוקל עוד יותר. במקום עבירת תקיפה הגורמת חבלה על-ידי בן זוג שעונשה המרבי הוא עד 5 שנות מאסר, סגבר הואשם בעבירת תקיפה הגורמת חבלה שעונשה המרבי הוא 3 שנות מאסר.

3. איך כתב האישום הוגש בנובמבר 2011 ואנו כעת באמצע אוגוסט 2021 והתיק עודנו מתנהל? אתם מוזמנים להצטרף למחוזות הביזאר של מערכת אכיפת החוק. כתב האישום הוגש בנובמבר 2011 אולם כיוון שהנאשם שוחרר מיד לאחר מעצרו ומכיוון שהמשטרה לא ביקשה לעוצרו עם הגשת כתב האישום, התיק אוטומטית סווג כלא דחוף.

זוכרים שהטוענת המשטרתית טענה בעצמה 8 חודשים קודם לכן כי סגבר "ביצע מעשים שלא יעשו שזועקים מתוך הכתב לגבי מסוכנות ואני חושבת שיש פה עילה של מסוכנות שזועקת"? אז אמרה.

הדיון הראשון התקיים ב-28 לפברואר 2012, אלא שהנאשם לא התייצב כי המשטרה לא הצליחה לאתר היכן הוא כדי לשלוח לו את הזימון. הדיון נדחה לאפריל, אליו כבר התייצב הנאשם סגבר. השופט אורי בן-דור הורה למנות לסגבר סנגור מהסנגוריה הציבורית, והדיון נקבע למאי 2012.

בדיון הזה הודיעו התובע המשטרתי והסנגור כי הגיעו להסדר טיעון לפיו סגבר יודה בכתב אישום מתוקן ממנו יימחק המשפט הקובע כי "עזב את גרונה רק כשהיה בטוח כי המתלוננת איננה בין החיים".

סגבר אכן הודה והורשע בעבירות תקיפה ואיומים. הצדדים לא הגיעו להסכמות לעניין העונש, ומשום כך הוחלט כי יוזמן תסקיר של שירות המבחן, והדיון יתחדש באוקטובר 2012. יש לציין כי בשלב זה החליטה משום מה מזכירות בית המשפט כי הנאשם הוא קטין בן 15 ומשום כך צריך להכין תסקיר של שירות המבחן של הנוער. ובכן, הנאשם באותה נקודת זמן היה בן 32.

ובכן, הדיון אכן התחדש באוקטובר 2012 אלא ששירות המבחן לא הכין את התסקיר. השופט בן-דור קבע דיון נוסף לסוף פברואר 2013 וביקש שנית משירות המבחן להכין תסקיר. שירות המבחן הודיע לבית המשפט כי סגבר לא הגיע לפגישות ומשום כך אין באפשרותם להגיש את התסקיר המבוקש.

בדיון בפברואר 2013 אמר עורך דינו מטעם הסנגוריה הציבורית כי הנאשם ניתק כל קשר איתו ועם קצינת המבחן. לדבריו, "ניסינו להשיגו בכל דרך, ואין קשר איתו". הוא ביקש להתלות את התיק ולשחרר את הסנגוריה מייצוגו. השופט בן-דור הורה על מעצרו של הנאשם לצורך הבאתו לדיון באפריל 2013. גם באפריל הנאשם לא התייצב, והשופט הורה על הוצאת צו הבאה נגדו לצורך דיון בסוף מאי 2013. גם בתאריך זה, לא התייצב הנאשם, המשטרה לא הצליחה למצוא אותו. המשטרה ביקשה וקיבלה מבית המשפט התלייה של ההליך וצו מעצר כללי.

לאחר חמש שנים: הנאשם אותר

4. כעת אנו קופצים בזמן למאי 2018. הנאשם סגבר אותר סוף סוף. בדיון בפני השופט אוהד גורדון הסכימו המשטרה והסנגוריה הציבורית כי הוא ישוחרר תמורת התחייבות להתייצב לדיונים במשפטו ויפקיד 500 שקל בקופת בית המשפט וכן יחתום על ערבות בסך 5,000 שקל.

התיק הפלילי של סגבר התחדש בפני השופט יצחק שמעוני כיוון שאורי בן-דור כבר פרש לגמלאות, אלא שסגבר ביקש שימונה לו סנגור ומשום כך נדחה הדיון בחודש וחצי נוספים. לדיון הזה התייצב סגבר, אולם הסנגורית שלו לא התייצבה והשופט דחה את הדיון לאוקטובר 2018. בסופו של דבר הדיון התקיים רק בסוף נובמבר 2018, אלא שגם בתאריך הזה לא התקיים כל דיון לגופו מכיוון שהסנגורית הייתה חולה ולא הייתה יכולה להתייצב. השופט דחה את הדיון לאמצע דצמבר.

5. דצמבר 2018. הדיון היה אמור לעסוק בטיעונים לעונש, לאחר הכרעת הדין אי-שם במאי 2012. אך לא כך היה. הסנגורית ביקשה את רשותו של בית המשפט לחזור מההודאה ומהסדר הטיעון.

לדבריה, "אני קיבלתי את המינוי מהסנגוריה לפני מספר חודשים. נפגשתי עם הנאשם יחד עם מתורגמן לפני מספר חודשים. עברתי איתו על התיק ועל הכרעת הדין, והוא אומר "אני לא מכיר את הכרעת הדין הזו, לא מכיר את כתב האישום".

לדבריה, בדיון במסגרתו הודה סגבר בכתב האישום המתוקן, נכחה מתורגמנית מטעם בית המשפט לשפה האמהרית בעוד סגבר בכלל מדבר טיגרית. סגבר אמר לה כי עורך הדין שייצג אותו אז, לא דיבר את שפתו. הסנגורית לא ידעה זאת וגם התובע לא ציין זאת, אך טענת סגבר לא הייתה אמת.

במקרה, עו"ד שייצג אותו היה דובר השפה הטיגרית כשפת אם. על כל פנים, השופט שמעוני דחה את הבקשה לחזור מההודאה. "הטענה כי הנאשם איננו זוכר את האירוע מובנת בעיניי. לאחר חלוף של שנים כה ארוכות מובן שהנאשם לא יזכור את האירוע. יחד עם זאת, אין בהעלאת הנימוקים כדי להיעתר לבקשה". השופט שמעוני איפשר לסנגורית לגבש עמדה לעניין הטיעונים לעונש ודחה את המשך המשפט לפברואר 2019.

6. פברואר 2019, דיון שנקבע לצורך טיעונים לעונש. הסנגורית שוב מבקשת שבית המשפט יאפשר לסגבר לחזור בו מההודאה. הסנגורית בבקשתה לעיון חוזר חוזרת אחת לאחת על כל טענותיה מהדיון בדצמבר 2018. השופט כותב שלאחר שעיין בתיק החקירה ובהודאתו של הנאשם במשטרה, הוא החליט לדחות את הבקשה.

לאחר מכן, ביקשה הסנגורית כי סגבר יישלח לשירות מבחן לצורך הגשת תסקיר בטרם טיעונים לעונש. התובע סירב. לדבריו, אומנם התביעה הסכימה ב-2012 לשלוח אותו לתסקיר אולם עקב התנהלותו והיעלמותו אין סיבה לתת לו את ההטבה הזו שוב ב-2019. לדבריו, התיק הזה צריך להסתיים במאסר בפועל. השופט קיבל את עמדת הסנגורית וקבע דיון לסוף מאי 2019 שנדחה בהמשך לסוף יוני 2019. אגב, הממונה על עבודות השירות קבע לסגבר ראיון, אולם הוא לא התייצב אליו.

7. ובכן סוף יוני 2019. סוף סוף טיעונים לעונש? לא. המתורגמנית לשפה הטיגרית לא הגיעה, והשופט החליט בנוסף לכך לאפשר לסגבר הזדמנות נוספת לראיון אצל הממונה על עבודות השירות. הדיון נדחה לסוף אוקטובר 2019.

חשבתם שבזאת תמו צרותינו? חלילה. אחרי שהשופט אורי בן-דור פרש לגמלאות והתיק הועבר לשופט יצחק שמעוני, עכשיו גם שמעוני הספיק לפרוש לגמלאות, והתיק הועבר לנשיא בית המשפט השלום בירושלים השופט אביחי דורון.

באוקטובר 2019 התייצבו הצדדים, אלא שבטעות הגיעה מתורגמנית לשפה האמהרית במקום לשפה הטיגרית. השופט דורון דחה את הדיון לינואר 2020. "המזכירות תזמן לדיון מתורגמן לשפה הטיגרית ותוודא עם משרד התרגום שיילח מתורגמן לשפה זו, לאחר ששני דיונים כבר נדחו בהעדר מתורגמן", כתב דורון.

8. לאחר בקשת דחייה, דיון הטיעונים לעונש התקיים בפברואר 2020. התובע טען בדיון כי מדובר על אירוע חמור במיוחד שאך במזל הסתיים ללא פגיעה בנפש. התובע הוסיף כי חלוף הזמן אמור להיות לרועץ עבור הנאשם עקב ניסיונותיו להתחמק מעונש ומעמידה לדין.

משום כך ביקש לגזור עליו 6 חודשי מאסר בפועל. מדוע באמת מ-2013 עד אמצע 2018 לא אותר סגבר? המשטרה טענה כי לא ידוע היכן הוא, ואף ייתכן שיצא מן הארץ. אלא שסגבר התייצב כל כמה חודשים לכל אורך התקופה הזו ברשות ההגירה על-מנת לחדש את אישור שהייתו בישראל.

תיאום מינימלי בין הרשויות היה מונע את סחבת הענק הזה, אבל יד ימין לא ידעה מה יד שמאל עושה.

נחזור לדיון בפברואר 2020, הסנגורית, כמה מפתיע, ניסתה שוב לטעון שיש לאפשר לנאשם לחזור בו מההודאה שנתן. השופט סירב לאפשר לה לטעון בשלישית בנושא, אך היא המשיכה. השופט נתן החלטה בנושא, אולם היא המשיכה בפעם הרביעית. השופט דורון כתב בהחלטתו "אם אין לסנגורית דבר להוסיף מלבד העובדה שהנאשם איננו מודה במיוחס לו, הרי שהסנגורית סיימה את טיעוניה".

לבסוף טענה הסנגורית כי לאור הנסיבות ולאור העובדה כי הספיק בינתיים להתחתן בישראל ויש לו 4 ילדים בישראל ועוד אחד באריתריאה, יש להסתפק בעונש מינורי של שעות לתועלת הציבור או במאסר על-תנאי.

9. בתום הדיון בפברואר 2020, קבע השופט דורון כי גזר הדין יינתן ב-19 למרץ 2020. חשבתם באמת שהדיון יתקיים במועדו? חלילה. הדיון נדחה למאי 2020, ואחר-כך נדחה שוב והתקיים בפועל באוגוסט 2020.

חשבתם שבאמת לכל הפחות יינתן סוף סוף גזר דין? חלילה. באוגוסט 2020 השופט דורון קבע כי חוות-הדעת של הממונה על עבודות השירות איננה בתוקף, ונדרשת חוות-דעת חדשה. לאור זאת, קבע דורון דיון לאוקטובר 2020. הפלא ופלא, באוקטובר 2020 לא התקיים כל דיון.

נדלג למרץ 2021, בתאריך זה היה אמור להינתן סוף סוף גזר הדין. אולם הסנגורית אמרה כי לא הצליחה להשיג את הנאשם לצורך חוות-דעת עדכנית של הממונה על עבודות השירות, וביקשה לאור זאת דחייה נוספת של מתן גזר הדין.

השופט דורון נעתר לבקשה וקבע כי גזר הדין יינתן ב-13 במאי 2021. יומיים לפני מועד גזר הדין, סוף סוף הגיעה חוות-הדעת של הממונה, אלא שהיא הייתה חלקית בלבד.

הממונה הודיע כי הוא ממתין לקבלת חוות-דעת מודיעינית ממשטרת ישראל. לאור זאת, ביקשה הסנגורית דחייה של מתן גזר הדין, והוא אכן נדחה לתחילת אוגוסט 2021.

שבועיים לפני מועד הדיון, שלחה הסנגורית הודעה לבית המשפט וביקשה להזכיר כי יש צורך במתורגמן לשפה הטיגרית וציינה כי הזמנה כזו טרם בוצעה. השופט הורה למזכירות לטפל בעניין. ובכן, הגיע מועד הדיון, אוגוסט 2021, נחשו מה? המתורגמן הודיע כי הוא חולה ולא יכול להגיע, והחברה שאחראית על התרגום לא מצאה מתורגמן חלופי.

הנאשם סגבר אמר בדיון: "יש לי בעיה להגיע כל פעם לבית המשפט, אני רוצה לסיים". השופט דורון דחה את גזר הדין עקב היעדר המתורגמן ל-30 בספטמבר 2021. אגב, סגבר נמצא בינתיים כשיר על-ידי הממונה לביצוע עבודות שירות.

10. הגענו לסעיף 10, לאחר עשר שנות ניהול הליך פלילי חלמאי וביזארי על-ידי המשטרה, בית המשפט ובמובן מסוים גם על-ידי הסנגוריה הציבורית. ולתפארת מערכת אכיפת החוק הישראלית. אגב, לא משנה מה יהיה גזר הדין, סגבר יגיש ערעור על עצם הכרעת הדין. תם ולגמרי לא נשלם.

ממשטרת ישראל נמסר: "מיד עם קבלת הדיווח אודות המקרה, נפתחה חקירה במסגרתה עצרה המשטרה חשוד במעשה ובסיומה הוגשה הצהרת תובע בבקשה להמשך מעצרו. לצערנו כבר אז בשנת 2011 בית המשפט הורה על שחרורו בתנאי הרחקה בלבד, זאת לאחר שבחן את נסיבות המקרה. בהמשך הוגש נגדו כתב אישום על סמך התשתית הראייתית, אלא שהנאשם התחמק מהגעה לדיונים בעניינו, ובשל כך ההליכים המשפטיים הותלו על-ידי בית המשפט.

"לבקשת המשטרה הוצאו נגד הנאשם מס׳ צווי מעצר על-ידי בית המשפט, כולל הכרזתו כדרוש מעצר תוך ביצוע פעולות אקטיביות למניעת יציאתו מהארץ. עם איתורו חודשו ההליכים המשפטיים אלא שגם לאחר חידושם הנאשם ובא-כוחו ביקשו לדחות את הדיונים מס׳ רב של פעמים. נציין כי דיון משפטי בעניין גזר דינו של הנאשם קבוע לחודש הבא".

מהפרקליטות נמסר: "התיק לא הובא לעיוננו".

עו"ד יקבה קאסה שמייצגת את הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורית מסרה בתגובה כי "הנאשם שיתף פעולה לכל אורך הדרך ולא נמלט מאיימת הדין. כתובתו הייתה ידועה למשטרת ישראל והוא התייצב מספר פעמים לרשות האוכלוסין וההגירה כדי להאריך את אשרת השהיה. לכן תמוה מאוד שהמשטרה לא הצליחה לאתר אותו. כמו כן, הדיונים נדחו לא פעם בשל העדר מתורגמן לשפה הטגירית. אין מחלוקת שזכותו הבסיסית של הנאשם להבין את מהות ההליכים שמתנהלים בעניינו. אנו ממתינים להחלטת בית המשפט בעניין גזר דינו".