בנק ישראל מנסה לעצור את כדור השלג בשוק הדיור, אבל זה עוד יכול להתגלגל לצרכנים

התחרות העיקשת בין הבנקים על מתן האשראי האטרקטיבי ביותר לבינוי ונדל"ן הדליקה נורה אדומה אצל הפיקוח על הבנקים שמתריע מפני המשך העלייה בסיכון בתחום. שנה וחצי מההקלות שניתנו בעת המשבר על מנת לשמור על קצב אשראי תקין, בפיקוח על הבנקים מודאגים מכדור השלג שנוצר נוכח הצמיחה המהירה באשראי לענף הבינוי והנדל"ן.

עד כמה מהירה? יותר ממחצית העלייה בחצי השנה החולפת בסך האשראי של הבנקים מזוהה עם האשראי לענף הבינוי והנדל"ן. הפרויקטים של ליווי בנייה הם לא פרויקטים מסוכנים, אך עודפי ההון של הבנקים גרמו להם להיחשף לעסקאות גדולות שתמחור האשראי בהן כנראה היה נמוך מדי ולכן המינוף עלה במקביל. וכך הפיקוח על הבנקים מבקש לנטר את הלווים שבאים עם פחות הון עצמי או כושר ספיגה נמוך. המהלך עלול לגרור ייקור האשראי שיתגלגל לצרכנים.

מבחינת הפיקוח על הבנקים אי אפשר שלא להתייחס לצמיחה המהירה מדי באשראי לבינוי ונדל"ן, אך הוא לא רוצה להגיע למצב של מרוץ לתחתית מבחינת תנאי המימון. לא מן הנמנע שבנק ישראל פשוט רוצה לחלוק את האחריות עם המדינה כך שהצמיחה המהירה של השוק תיעשה בתמיכה של המדינה על ידי תוכנית מסודרת. העובדה היא שהצמיחה המהירה נעשית על חשבון הבנקים בלבד, כאשר התנאים הנוחים והיעדר ההיצע עלולים לזמן עסקאות מסוכנות יותר, וזה מעורר אצל המפקח קריאה לצמצם את החגיגה. הרי אם בסוף יתממש התרחיש של ירידה במחירי הנכסים, כפי שהזהיר לאחרונה בנק ישראל, זה יהיה על הגב שלו.

במשבר הקורונה בנק ישראל פעל מהר מאוד ועשה הרבה כדי לשמור על זרימת האשראי, אבל כדור השלג בשוק הדיור שרק גדל עם התמיכה של בנק ישראל בדמות הקלות באשראי וגם לנוטלי המשכנתאות, נהיה גדול מאוד. מה יקרה אם המערכת הבנקאית תקטין או תצמצם את המימון לענף הנדל"ן? פחות מימון גורר פחות פרויקטים וסביר להניח שזה יתגלגל לצרכנים ואף עלול לתדלק את המשך עליית המחירים בשוק הדיור. עולה השאלה האם ההוראה הזו תפגע בצעדים אחרים שבנק ישראל או הממשלה מנסים להעביר.