מנכ"ל כלל על הוצאת ההיטל על הרפואה הפרטית מחוק ההסדרים: "החלטה נכונה"

חברות הביטוח וקופות החולים יכולות לנשום לרווחה בינתיים, לאחר שההחלטה להטיל עליהן מס של עשרות אחוזים בשל כל טיפול, ניתוח או התייעצות עם רופא מומחה הוצאה מחוק ההסדרים. לפי שעה לא מדובר על ביטול מוחלט של כוונת האוצר להגביל באמצעות ההיטל את הרפואה הפרטית, אלא על הסטתה למסלול של חקיקה רגילה ושלא באמצעות חוק ההסדרים.

"ההיטל הזה מראה כמה אנחנו, כחברת ביטוח, חשופים לסיכונים רגולטוריים", אומר יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים, בשיחה עם גלובס. "החלטה כזו להטיל מס על כל החברות יכולה להיות מאוד דרמטית. צריך להבין את המשמעות שלה על כל מערך הרפואה הפרטית והציבורית, וזו הסיבה שצריך לנהל את הדיון על זה בצורה אחראית ומקצועית. כמובן שכשיהיו ניירות עבודה מסודרים, נתייחס לזה עניינית".

את הרבעון השני של השנה סיכמה החברה בראשותו של נוה עם רווח כולל לאחר מס של כ-357 מיליון שקל, גידול של 157% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בחציון הראשון של שנת 2021, הרווח הכולל לאחר מס הסתכם בכ-760 מיליון שקל, לעומת הפסד כולל בסך של 345 מיליון שקל בתקופה המקבילה - אז התפרצה מגפת הקורונה והביאה לנפילות בשוקי ההון שהשפיעו על דוחות חברות הביטוח כולן.

"מנכ"ל צריך להשיא ערך, ובזה אני מתעסק" 

כלל ביטוח מתנהלת כיום כחברה ללא גרעין שליטה, אך עם מחזיק מניות מהותי - אלפרד אקירוב, שרכש באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו כבר 15% ממניות כלל ביטוח והפך לבעל המניות הגדול בה. אולם אם יחפוץ להיות בעל השליטה בחברה, יידרש לקבל היתר שליטה מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

באשר לרכישת המניות בידי אקירוב, המנכ"ל נוה אומר כי "אחד האתגרים של כלל בשנים האחרונות היה המעבר מחברה עם בעל שליטה, לחברה המנוהלת על ידי נאמן ועד לחברה ללא גרעין שליטה. כל האירוע הזה מורכב כי כלל היא הראשונה מבין חברות הביטוח שהפכה לחברה ללא גרעין שליטה. אנו רואים מודל יציב של חברות ללא גרעין שליטה במערכת הבנקאית, ומנגד בענף שלנו מודלים כמו בהראל, מנורה מבטחים והפניקס, של חברה עם בעל שליטה וגם הוא גם יציב, כך שאין נוסחה אחת מנצחת.

"בסופו של דבר האתגר שלנו בהנהלה הוא להשיא ערך לכל בעלי העניין, ולא משנה מהו הרכב השליטה. אנחנו משרתים 2 מיליון לקוחות, עובדים עם סוכנים שהם שותפים עסקיים ומפרנסים 4,000 משפחות, ויש לנו אחריות לעשרות שנים קדימה. מנכ"ל נמדד על בסיס הביצועים שלו והשאת הערך לכל בעלי העניין, ובזה אני מתעסק".

בניגוד להיטל על ביטוחי הבריאות הפרטיים, סוגיית העלאת גיל הפרישה לנשים נשארה בחוק ההסדרים, והוא צפוי לעלות בהדרגה עד ל-65.

מה דעתך על המתווה להעלאת גיל הפרישה לנשים?
נוה: "המהלך נכון כי אנשים חיים יותר, גם גברים וגם נשים. כלל ביטוח ופיננסים הוא ארגון של 70% נשים, שזה די חריג, ואין מניעה שנשים יעבדו בו עד גיל 67. המתווה המדורג הוא דבר נכון וזו מגמה שתוביל ליותר שוויוניות ותעסוקת נשים. צריך לזכור שתוחלת החיים של נשים במדינת ישראל היא ארוכה יותר ולכן הן צריכות לחסוך לפחות כמו גברים. כן צריך לקחת בחשבון טיפול נכון באוכלוסיות מוחלשות ובמקצועות שוחקים, גם בציבור הנשים וגם בגברים".

גידול ברווח החיתומי ובדמי הניהול המשתנים

עד עתה פרסמו את הדוחות שלהן לרבעון השני ולמחצית שנת 2021 שתיים מתוך חמש חברות הביטוח הגדולות - כלל ובשבוע שעבר דיווחה מגדל. 

עבור שתי החברות היו הרבעון והחציון הראשון מצוינים, כשכלל רשמה כאמור רווח נקי של 375 מיליון שקל ברבעון השני ו-760 מיליון שקל במחצית, ומגדל הציגה רווח רבעוני של 334 מיליון שקל ובמחצית 567 מיליון שקל.

את הפערים במקורות הצמיחה של שתי החברות אפשר לראות כשמשווים בין הרווח החיתומי לבין הרווח מהשקעות, אם כי אצל שניהם הנתונים מרשימים ושתיהן הציגו תשואה להון דו ספרתית גבוהה - כלל עם 24.1% במחצית הראשונה ומגדל עם תשואה של 16.5%.

כאשר מסתכלים על הרווח החיתומי, כלומר שמגיע מהגידול בפרמיות, בדמי הגמולים ובתקבולים בגין חוזי השקעה, אצל כלל ביטוח הוא צמח ב-25% ל-12 מיליארד שקל, לעומת כ-9.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גידול המיוחס בעיקר לתחומי ביטוח החיים, הגמל והפנסיה וכן לגידול בפרמיות בביטוח הכללי.

במגדל, הפרמיות ברוטו, דמי הגמולים והתקבולים בגין חוזי השקעה הסתכמו בכ-5.8 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת המחצית המקבילה, שנבעה בעיקר מתחומי ביטוח החיים וחיסכון ארוך טווח, אך קוזזה מקיטון בפרמיות ביטוח כללי, בעיקר בביטוחי הרכב. בנוסף, חברות הביטוח הפסיקו למכור השנה ביטוחי תאונות אישיות בשל שינוי רגולטורי, וצמצמו מאוד את מכירת פוליסות הנסיעות לחו"ל בשל מגפת הקורונה והפחתת הטיסות.

בהמשך לכך, כלל נהנתה מגידול משמעותי בדמי הניהול המשתנים, אותם דמי ניהול שחברת הביטוח רושמת כתוצאה מתשואות טובות בשוק ההון בפוליסות מבטיחות התשואה שברשותה. כלל רשמה הכנסה של 384 מיליון שקל במחצית השנה הראשונה מדמי ניהול משתנים, בעוד שבתקופה המקבילה ב-2020 היא לא הכניסה אף לו שקל אחד, כיוון שהתשואות היו שליליות בשל מגפת הקורונה, ולכן היא לא יכולה הייתה לגבות דמי ניהול אלה. מגדל רשמה הכנסות מדמי ניהול משתנים בסך 282 מיליון שקל במחצית, כשגם היא לא גבתה דמי ניהול משתנים בתקופה המקבילה אשתקד.

אולם מגדל רשמה גידול נרחב יותר בהכנסות מהשקעות, ואלה הסתכמו במחצית השנה ב-625 מיליון שקל, בעוד שהכנסות כלל מהשקעות הסתכמו ב-477 מיליון שקל (לעומת הפסד של 52 מיליון שקל במחצית המקבילה).

השווקים עלו והיקף הנכסים תפח

פרמטר נוסף שבו שתי החברות הציגו גידול מרשים בחצי השנה הראשונה הוא היקף הנכסים המנוהלים. מגדל רשמה זינוק של יותר מ-20% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, מ-283 מיליארד שקל נכסים מנוהלים ל-343 מיליארד שקל בסוף יוני. זאת הודות לגידול בהיקף הנכסים המנוהלים בפעילות קרנות הנאמנות ובניהול התיקים, בעקבות גיוסים משמעותיים ועליות ערך ניכרות שנבעו מהעליות בשוקי ההון. כן יש לציין את הפעילות של מגדל שוקי הון - שהיא המגייסת הגדולה ביותר בענף קרנות הנאמנות ב-16 החודשים האחרונים, ברצף.

גם כלל הציגה גידול בהיקף הנכסים, וזה הגיע לשיא כשעמד נכון לסוף יוני על 258 מיליארד שקל, גידול של 21% לעומת ההיקף בסוף יוני 2020.