פרופ' מרסל מחלוף מצטרפת לשוק הבשר המתורבת

חברת בשר מתורבת חדשה בישראל: פרופ' מרסל מחלוף, דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, הקימה חברה שתעסוק בהפקה וגידול תאי גזע ויצירת בשר מתורבת. היום, דיווחה לבורסה שותפות המו"פ ביומיט פודטק על השקעה ראשונה בחברה של מחלוף - מיליון דולר בתמורה ל-9% מהון המניות של החברה.

עבור ביומיט פודטק זו ההשקעה הראשונה בתחום הבשר המתורבת. עבור הטכניון זה הפיתוח השני שנוגע לבשר מתורבת שיוצא ממעבדות המוסד, כאשר על הפיתוח הראשון אמונה פרופ' שולמית לבנברג, ממקימי חברת אלף פארמס.

חברת מיטאפורה הוקמה בשיתוף הטכניון. בשלב זה, לאחר שנתיים של פיתוח, החברה הצליחה להשלים פיתוח של בשר טחון - ולהעמידו לטעימות במעבדה עצמה.

לפי הודעת החברה, מיטאפורה מפתחת יכולות מתקדמות למקבילה מתורבתת במעבדה, אשר תהווה חלופה בריאה, ידידותית לסביבה ואתית לבשר מן החי, כאשר בשנתיים החולפות, עמלה מחלוף במעבדה בטכניון על יצור תאי בשר בעלי פוטנציאל התמיינות לרקמת שריר. כנוסף, החברה מפתחת טכנולוגיה ייחודית של נשאים המיועדים לשמש כדיו להדפסת תלת ממד על בסיס חלבון צמחי, באופן שייתר את קילוף תאי הבשר מהנשאים, ובכך יהפוך הליך הייצור לפשוט וזול יותר.

מיטאפורה שואפת להפיק ולגדל בשר המתורבת ללא שימוש בסרום מן החי ("סרום עגלים") המקובל בתעשייה. לצורך כך, פועלת החברה, בין השאר, לייצור רובסטי פורץ דרך של נשאים (פיגומים) על בסיס חלבון צמחי. בכך פועלת החברה להשגת יתרון תחרותי על פני המתחרים בענף, כאשר הפיגום על בסיס חלבון צמחי משפר את ערכו התזונתי של המוצר ואת שיעור החלבון בו, ומייתר את הצורך בקילוף תאי הבשר מן הפיגום והעברתם החוצה ממנו. בשל הייחוד של הפיתוח, מתייתר הצורך בתוספת מלאכותית של חלבון אשר מקובלת בקרב חלק מחברות הבשר המתורבת האחרות.

כיום, בתעשיית הבשר המתורבת, הנשא או "הפיגום" הוא חלבון קולגן או תחליף קלוגן שעליו צומחים התאים. בכלל התעשייה מבוצע קילוף של התאים מעל הפיגום, דבר ההופך את התהליך ליקר, עתיר אנרגיה ומורכב טכנית. באמצעות הטכנולוגיה של פרופ' מחלוף הפיגומים הצמחיים הם אכילים ומהווים חלק מהתא המתקבל בצורה של שומן צמחי.

בהמשך, מכוונת החברה לפיתוח תהליך ייחודי שבו הנשאים, שהם פרי פיתוח קנייני שלה, ישמשו אף כדיו הדפסה שיאפשר יצירת נתח בשר שלם, ולא רק בשר טחון. יצוין כי החברה עושה שימוש בסוכר אצות, בתאים מחבל הטבור של הפרה וכן במדפסת תלת מימד.

את המימון למחקר הראשוני של מחלוף העניק ארגון gfi, "בין היתר בשל המוניטין הבינלאומי שלה ושל הטכניון בתחומי הביוטכנולוגיה והמזון". אך כעת, מנכ"ל הארגון, ניר גולדשטיין, קורא לממשלה לשים לב לתעשייה הצומחת לה מתחת לאף - ולסייע לה לגדול כדי להפוך למנוע כלכלי מקומי משמעותי. לדבריו, "ישראל היא מובילה עולמית ופורצת דרך במחקר בתחום הבשר המתורבת וביכולת להוביל מחקר אקדמאי ליזמות. חברות הזנק ישראליות בתחום הבשר המתורבת גייסו במהלך 2021 כ-25% מגיוסי ההון בכל העולם, ואנו מעריכים שעד סוף השנה יפעלו בישראל כ-10 חברות בתחום (רק בארה"ב יש יותר חברות בתחום).עם זאת, ללא רגולציה ומתקני ייצור תעשייתיים, המחקר והחדשנות הישראליים יעברו מהר מאוד לשווקים נוחים רגולטורית כמו סינגפור, או לשווקי צריכה גדולים כמו ארה"ב".

מחלוף כבר רשמה מספר פריצות דרך, בהן טיפול בסרטן

פרופ' מרסל מחלוף היא דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, אשר פועלת שנים רבות בתחום הנדסת הרקמות. לציבור הרחב שמה אולי זכור מטקס יום העצמאות של שנת 2019, בו הדליקה משואה, כהוקרה על מחקרה פורץ הדרך בתחום הטיפול בסרטן.

במסגרת מחקריה החדשניים, מחלוף רשמה מספר פריצות דרך, ובהן טכנולוגיה חדשנית ליצירת רקמות לב מהונדסות להשתלה בלב פגוע, וטיפול מדויק וממוקד יותר בסרטן, בלי לפגוע בתאים הבריאים, בשימוש בטכנולוגיות ביולוגיות חדשניות.

פרופ' מחלוף (58) נודלה במרוקו, ועלתה לישראל בעלייה הגדולה כשהייתה בת שנה בלבד, יחד עם אמה. השתיים השתכנו באשדוד, שם גדלה מחלוף. פרופ' מחלוף בוגרת הפקולטה להנדסה כימית, התוכנית לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בב"ש וכן בוגרת פוסט דוקטורט בן חמש שנים באוניברסיטת הרווארד בבוסטון בתחום הביו-חומרים והנדסת רקמות.

כמו כן, פרופ' מחלוף זכתה להכרה בינ"ל על מחקריה אשר זיכתה אותה בחברות באגודות מדעיות שונות, במינויים כעורכת בעיתונות מדעית גבוהה וכן במשרת פרופ' נספח באוניברסיטת NTU היוקרתית שבסינגפור, שם הובילה קונסורציום בן 6 שנים להנדסת רקמות. פרופ' מחלוף נבחרה לאחת מ-14 מדליקי המשואה לכבוד יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל.

ג'יל גמון, מנכ"ל שותפות ביומיט פודטק, על ההחלטה להשקיע בתחום הבשר המתורבת: "בסופו של דבר כל מי משקיע בבשר מתורבת היום מבין שתוך 10 ובטח 20 שנה יהיה מאוד קשה לענות על הדרישה העולמית אם נצטרך להסתמך על פרות כדי לצרוך חלבון בכמות בריאה. מעבר לזה, קרניבורים זה עולם שלם ותרבות שיהיה מאוד קשה להם לשנות את ההרגלים בלי שהתחליף יהיה הדבר עצמו.

ברור שיש תחליפים שהולכים ומשתפרים מאוד כבר היום על בסיס מקורות מן הצומח וגם בהם אנחנו משקיעים, זה לגמרי תחום שיגדל באופן משמעותי בפני עצמו והוא מהווה תחליף נהדר עבור אוכלוסיה משמעותית, אבל זה עדיין לא יהיה ברמת הטקסטורה, המרקם והטעם של הבשר עצמו. אנחנו כבר לא רחוקים מהיום שניתן יהיה לעשות סקייל-אפ לבשר מתורבת וזו הסיבה שנכון להשקיע בתחום הזה - ברור שהפוטנציאל העסקי שלו עצום".