מתווה הסיוע של המדינה לחברות התעופה: הלוואת בלון לתקופה של שנתיים. הסכומים יסוכמו מול החברות, ובעלי השליטה יתחייבו להזרים הון מטעמם. היחס בין ההזרמה של המדינה להון הבעלים עוד לא נקבע.
גורם באוצר אמר כי "חברות התעופה חטפו מכה ברבעון השלישי שאמור להיות הרבעון הרווחי ביותר של החברות. ישבנו עם כל החברות להבין את המצב התזרימי שלהן, ועל בסיס זה גובש המתווה. המטרה היא לראות שבהנחה שבה הקורונה נשארת אתנו במצב הנוכחי לתקופה הקרובה, שהחברות יוכלו לשרוד תזרימית. התייעלות כרוכה בזה גם".
האוצר לא מגדיר מהי אותה התייעלות בכל חברה ויבצע מעקב תזרימי על-פי היכולות של כל אחת מהחברות. בסבב הקודם פיטרה אל על כשליש מעובדיה (1,900 עובדים) במסגרת מתווה הסיוע מהאוצר, שכלל הנפקה בה השתתפה המדינה ובמסגרתה הוחלפה השליטה בחברה.
המדינה מציעה להעניק הלוואה המירה באמצעות אג"ח בלון המיר לשנתיים ללא קופון קרן או ריבית, במטרה "לתת לחברות שקט לתקופה הקרובה. החברות לא צריכות להחזיר שנתיים, ואחרי שנתיים הן יוכלו להמיר ההלוואה במניות במחיר של הנפקה לציבור עם הנחה למדינה".
בתום השנתיים החברות יוכלו להחליט האם לפרוע את החוב למדינה בתוספת ריבית שתיקבע - או לבצע הנפקת מניות לציבור שבמסגרתה המדינה תמיר את החוב להון במחרי המניה שייקבע בהנפקה.
יודגש כי המדינה תוחמת רכישה של עד 24% בכל חברה כדי שלא להלאים אף חברה מבין שלוש החברות, כשמודגש כי "המדינה תקנה מניות רק אם תהיה הצעה לציבור. אנחנו משאירים את ההחלטה לשיקול החברות. המדינה תיכנס שותפה רק כאשר ההנפקה תהיה ציבורית".
מניות המדינה ככל שיתקבלו יהיו מורדמות, המדינה תוכל לרכוש עד 24% מניות, וככל שתיוותר יתרה, היא תסולק בהלוואה. החברות לא יוכלו למשוך דיבידנד, לבצע רכישה עצמית של מניות ועסקאות בעלי עניין ולעמוד בתנאים נוספים שייקבעו.
לשאלה כמה ידרוש האוצר שבעלי החברות יזרימו בתמורה, אמר הגורם כי "נצפה שהיחסים יהיו סבירים". נזכיר כי כאשר המדינה העניקה לחברות התעופה (בינתיים לאל על ולישראייר) מקדמות לכרטיסי טיסה ל-20 שנה קדימה למערך המאבטחים, סוכם כי בעלי המניות יזרימו מחצית מהסכום שהחברות קיבלו כמקדמה. אל על קיבלה 210 מיליון דולר ונדרשה לגייס הון בהיקף של 105 מיליון דולר, מתוכו הבעלים התחייב לרכוש ב-43 מיליון דולר. הנפקה זו יועדה לסוף יולי אך לא בוצעה לנוכח המצב.
האוצר לא נוקב במועד שידרוש לבצע את ההנפקה מאל על, אבל מדגיש כי ההתחייבות של הבעלים כעת תהיה לסכום נוסף שיועבר בכפוף להיקף ההלוואה שתינתן, כך שבעלי אל על למשל יידרש לעמוד גם בהתחייבות בהתאם לקבלת המקדמה וגם להתחייבות שתסוכם כעת. בעלי ישראייר, רמי לוי, התחייב להזרים 8 מיליון דולר אחרי שהחברה קיבלה מקדמה של 16 מיליון דולר. ארקיע טרם קיבלה מקדמה לאור מחלוקות שיש לה עם המדינה בנושא שדה דב.
הקריטריונים להלוואות יהיו אחידים
באוצר מעריכים את היקף הסיוע שיידרש לארקיע ולישראייר בכ-20 מיליון דולר, ואת הסיוע הנדרש לאל על בכ-100-150 מיליון דולר. "אין על השולחן הצעה שאומרת 'קחו כסף'", אומר אותו גורם והודף טענות כי ממשלות אחרות במדינות באירופה או בארה"ב למשל הזרימו כסף לחברות. "המדינה תמכה בחברות לאורך הדרך, גם דרך תשלומי החל"ת, וכעת הערך העיקרי הוא להכניס כסף עכשיו לחברות שיוכלו לצלוח את המשבר, מתוך הנחה ששנתיים הן פרק זמן שבו הן יידרשו לעזרה".
הקריטריונים להלוואות יהיו שוויוניים ואחידים בין החברות שיצטרפו להסכם. תנאי הסיוע שמציעה המדינה, עם הדרישה מבעלי המניות להזרים הון, עלולים להיתקל בחומות מצד הבעלים. המדינה גם מציעה לחברות לקבל את הסיוע בפעימות בהתאם לצורכי התזרים ולאבני-דרך שייקבעו. יש לזכור כי החברות כבר ממונפות בהלוואות שנטלו, ולכן הלוואה נוספת, גם ללא קרן וריבית, עשויה להכביד על החברות - שציפו לקבל פיצוי לאור מדיניות ההגבלות של המדינה על החוזרים מחו"ל, ואף לנוכח בקשת רה"מ בנט מהציבור שלא לטוס.
סכסוך עבודה בענף התעופה
מוקדם יותר היום (ג') התגודדו עשרות עובדי אל על בסמוך למטוס של ראש הממשלה שהמריא לארה"ב, ומחו על המצב בענף ועל סכנת הפיטורים של מאות עובדים נוספים לנוכח המשבר.
בתוך כך, ההסתדרות הכריזה היום על סכסוך עבודה בענף התעופה, הכולל את עובדי אל על, ארקיע, טייסי ישראייר ורשות שדות התעופה, לאור החשש מפיטורים המוניים כמהלך שאליו נערכות החברות. בתוך כשבועיים יוכלו להינקט צעדים הכוללים שיבושים בטיסות.
מטעם ההסתדרות נמסר כי "המתווה המוצע לא נותן מענה למצוקתם הקשה של העובדים בענף התעופה. המאבק למניעת פיטורים המוניים ופגיעה בזכויות העובדים יימשך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
