ממזון ושידוכים ועד כישורים ותוכן: איך להשתתף בהזדמנויות שמייצרת הכלכלה השיתופית

"Joe doesn't share food" - מודיע ג'ואי בסדרת המיתולוגית "חברים". אז ג'ואי משנות ה-90 אולי לא, אבל דור המילניאלס של שנות ה-2020 בהחלט שמחים להפוך את הצריכה הקולינרית שלהם לעניין קהילתי. מגוון של אפליקציות שיתוף המזון, כמו Olio או Too Good to Go, מאפשרות היום למשתמשים בהן לאכול היטב, לשלם פחות ותוך כדי כך גם לדאוג לקיימות ולאיכות הסביבה.

שיתוף המזון הוא רק אחת ממאות הדוגמאות שניתן לייחס למושג "כלכלה שיתופית" או Sharing Economy בלעז. נהוג לחשוב שהקונספט עצמו נולד על רקע משבר הסאב-פריים והמיתון העולמי של שלהי שנות ה-2000. מה שהתחיל כתופעה חברתית שולית התפשט במרוצת הזמן בעולם, צבר קהל מעריצים רב, זוהה כהזדמנות עסקית מעניינת ובסופו של דבר הצליח לגרום ל"הרס יצירתי" (creative destruction) בלא מעט תחומים וענפים כלכליים. אובר (Uber) ו-Airbnb, למשל, הפכו לסמלי המהפכה השיתופית.

עולם מקביל של צרכנות פיזית ווירטואלית

מהי "כלכלה שיתופית"? כלכלה "מסורתית" מבוססת על שני צדדים, צרכן מצד אחד ומוכר/יצרן/נותן שירות מהצד האחר. בתור התחלה, כלכלה שיתופית קראה תיגר על הקיבעון הזה בהגדרת התפקידים הקלאסיים ונתנה דרור ליצירתיות. כשמה היא - מערכת כלכלית שמבוססת על שיתוף של מוצרים, שירותים ורכוש בין אנשים פרטיים ועסקים. המטרה היא לנצל בצורה טובה יותר את משאבי הטבע, למקסם שימוש בכישורים האישיים, לאפשר לבני אדם לקבל רווח כלכלי מנכסים הנמצאים בבעלותם ולהפחית עלויות לצרכנים. "כלכלה שיתופית" רואה חשיבות בנגישות, במקום בבעלות.

כלכלה שיתופית למעשה יצרה עולם מקביל של צרכנות חברתית, פיזית ווירטואלית, ולה פנים רבות: שיתופים בתחומי הרכב, נכסי הנדל"ן, חללי עבודה, מסעדנות, שירותים מקצועיים, שיתופי תוכן חינוכי ובידורי, הלוואות חברתיות, שידוכים ועוד. התפתחות הפלטפורמות, ובפרט פלטפורמות תשלומים, סייעה למהפכה הזו לקרום עור וגידים.

הכלכלה השיתופית בין עסק-לצרכן (B2C) המריאה כל כך מהר, שבשנת 2015 העריכו ב-PwC שהסגמנט של B2C יגדל מכ-15 מיליארד דולר בשנת 2013 לכ-335 מיליארד דולר עד 2025.

איך התמודדה הכלכלה השיתופית עם הקורונה

בקפיצה קדימה לשנת 2021: מגפת הקורונה התבררה כ"ברבור שחור" מאיים, בעיקר על אלו מהעסקים שנשענו על אינטראקציות חברתיות. אחרי הכול מדובר בעולם שנשען במידה רבה על ניידות, פנאי ומפגשים חברתיים. כלכלנים כינו את נגיף הקורונה - destructor destruction (הרס הרסני). אובר הפסידה כ-6.8 מיליארד דולר במהלך 2020 ואילו Airbnb רשמה הפסד נקי של כמעט 4.6 מיליארד דולר.

רבים חששו בתחילת המגפה שאתגר הקורונה יהיה גדול מידי לכלכלה השיתופית. הספקנים תהו כיצד תצליח לממש את מלוא הפוטנציאל שייחסו לה ערב המשבר. למרבה המזל, נבואות הזעם התבררו כמוגזמות - הכלכלה השיתופית אומנם עברה טלטלה (עם דגש על תחבורה ואירוח), אך הייתה רחוקה מלהיעלם. חלקים ממנה התאימו את המודל העסקי שלהם למציאות החדשה, אחרים הצליחו לראות בקורונה הזדמנויות עסקיות, בעיקר בבידור, פרילנס ושליחויות, כשפייבר (Fiverr) וזום בלטו בנוכחותן. כולם הבינו כי הכלכלה השיתופית מאפשרת גמישות בעלויות בעתות המשבר וגם הרבה אחריו.

אחת ההפתעות הגדולות של המשבר הייתה הגילוי כי ליתרונות התפיסה השיתופית יכולים להיות שימושים נוספים. אחרי שבמהלך העשור האחרון נכבשו עוד ועוד יעדים בסגמנט הצרכנות, הודות לקורונה, הגיע תורם של העסקים. בשנתיים האחרונות רבים מהם חלקו את המשאבים הפיזיים ואפילו הבלתי מוחשיים שלהם זה עם זה, וכך נולד לו סגמנט חדש - עסק-לעסק (B2B). B2B מאפשר לעסקים להפחית את העלויות הקבועות והתפעוליות, לצמצם בזבוז משאבים, לייצר מקורות הכנסה חדשים ולהגדיל את ערכם של נכסים בלתי מוחשיים כמו פטנטים ו-know-how. התאמת הפעילות לתנודות בביקוש סייעה לצלוח את המשבר במינימום פגיעה.

בפורום הכלכלי העולמי הדגישו כיצד כלכלה שיתופית יכולה לסייע לאימוץ עקרונות הקיימות ולצמצום פליטות גזי חממה על-ידי החברות, מבלי לפגוע ברווחיות. "קהל היעד" הוא חברות שמשתייכות לתעשייה עתירת הון פיזי, תעשיות עם עודפי כושר ייצור ותעשיות שסובלות מריכוזיות גיאוגרפית גבוהה.

כאשר מתקיימים התנאים האלה, סביר שקיים פוטנציאל משמעותי לנצל או להשקיע במשותף בתשתיות, במתקנים, במכונות או אפילו במו"פ, כמו גם באנשים ובצוותים. בפורום הכלכלי ציינו כי מדובר בהזדמנות לתעשיות רבות, החל מתעשייה כבדה, מזון וחקלאות ועד לאנרגיה, כרייה, כימיקלים ואחרים.

כמה עובדות מעניינות על כלכלה שיתופית

לפי NCBI, כ-46% מהאמריקאים משתמשים בפלטפורמות כאלו או אחרות של כלכלה שיתופית. לפי State Information Center, הכלכלה השיתופית בסין צפויה לגדול בכ-10%-15% ב-2021. מדובר בשוק בסדרי גודל של כ-522 מיליארד דולר, שהינו הגדול ביותר בעולם.

הלוואות חברתיות צפויות לגדול בשיעור שנתי ממוצע של כ-63% בשנים 2013-2025, ונראה כי זהו הסגמנט הצומח ביותר של כלכלה שיתופית.

כ-28% מהמשתמשים בעולם מעוניינים לשתף את מוצרי האלקטרוניקה שלהם, כמו מחשבים, שעונים חכמים, מקררים ועוד.

כ-21% מהאוכלוסיות שנבדקו כבר משתפים את הרכב שלהם עם אחרים וכ-15% את בתיהם. אפליקציית אובר פועלת ב-63 מדינות, וביותר מ-700 ערים.

איך משקיעים?

איך משקיעים? מדד הכלכלה השיתופית INDXX US SHARING ECONOMY כולל 66 מניות (נכון ל-12.8.2021) שנסחרות בבורסה בארה"ב ומייצגות מודל עסקי מבוסס כלכלה שיתופית. אלו הן חברות שעוסקות ברכישה, באספקה או בגישה למוצרים ושירותים באמצעות פלטפורמה מקוונת הנשענת על קהילת המשתמשים. עורך המדד מסווג את נושא "הכלכלה השיתופית" לפי הקטגוריות שלהלן.

  

הלוואות חברתיות (Peer to Peer Lending) - הלוואות כספים לפרטיים או לעסקים דרך שירותים מקוונים שמפגישים בין הלווה למלווה. חברות שמספקות פלטפורמה שייעודה לאפשר מימון/תרומה למיזמים או מטרות שונות.

מסחר או מכירה חוזרת (Reselling & Trading) - חברות שמספקות פלטפורמה מקוונת שדרכה פרטים יכולים למכור או לסחור במוצרים חדשים או משומשים לצרכנים שחפצים בכך. דוגמאות לכך הן איביי, Etsy, עליבאבא, Cargurus.

שיתוף חללים (Sharing Spaces) - חברות שמספקות פלטפורמה, דרכה פרטים שמעוניינים להשכיר חדרים/בתים/משרדים יכולים להתקשר עם דיירים פוטנציאליים. Airbnb ,Expedia.

שיתופי מידע או כישורים (Knowledge and Talent Sharing) - פלטפורמה שמאפשרת שיתופי מידע/מטלות. Intuit ,2U ,Chegg.

שיתופי תוכן (Content Sharing) - חברות המספקות פלטפורמה לשיתוף תוכן בידורי או חינוכי. השירות ניתן דרך מנויים. Pinterest, טוויטר, סנאפ, שאטרסטוק.

אגרגטורים (Aggregators) - פלטפורמות מקוונות שמחברות אנשים ומסייעות בהזמנות קבוצתיות כגון הזמנות למסעדה, משלוחי מזון, רכב שיתופי, שידוכים. Booking Holdings, גרופון, Match Group, ליפט, Yandex Nv.

פלטפורמות שיתופי פעולה (Collaboration Platform) - שיתופי פעולה בין משתמשים, בלי קשר למיקום הגיאוגרפי Dropbox, זום, TripAdvisor.

פלטפורמות תשלומים (Payment Facilitators) - חברות סליקה שמסייעות בהעברת כספים מהקונה למוכר או שמסייעות למודל הכלכלה השיתופית בדרך כלשהי. Paypal, Square.

הקטגוריות הורכבו מחברות שמשתייכות למגוון רחב של ענפים, כגון מלונאות, אינטרנט, מסחר, כבלים, צרכנות, טכנולוגיה, פיננסים, ליסינג, פרסום ומדיה.

הכותבת היא מנהלת מחקר מדדים בקסם קרנות ETF. המידע המוצג מסופק על-ידי קבוצת קסם מקבוצת אקסלנס השקעות בע"מ כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. אין באמור משום הבטחת תשואה או רווח