אני חקלאי ותומך ברפורמה בחקלאות - וזאת הסיבה

אני תומך ברפורמה בחקלאות. לא משום שהיא מושלמת, היא לגמרי לא מושלמת. אבל סוף-סוף נעשה משהו בכיוון הנכון. כן, כולל הורדת המכסים ש"נציגי" החקלאים יוצאים נגדה בשצף קצף.

החקלאות הצמחית בישראל סובלת מסטגנציה ברגולציה. במילים פשוטות, מאז שנות ה-50 אין התאמה בין הצרכים לבין המשאבים המוקצים הן למגדלים והן לכלל הציבור.

המגדלים תמיד היו ונותרו כעניים בפתח, תמיד מתחננים לעזרה, תמיד מואשמים בכל הרעות החולות במשק, מוצגים כ"מיליונרים" המשתכשכים בבריכות שחייה, אחרונים ב"שרשת המזון" ביחס לכלל היצור במשק, להייטק, לרשתות השיווק, לעסקונה החקלאית ולשאר אוכלי חינם.

בפועל, החקלאים הפעילים כבר בגיל מתקדם - 65 פלוס (ואלה הצעירים שבהם), ואין דור המשך. זהו דיסוננס קוגניטיבי שחייבים לפתור. חייבים לשנות את הפרדיגמה הזו ולגרום לשינוי ברגולציה ובתדמית הנלוזה שהאינטרסנטים, העסקנים והתקשורת מנסים להדביק לנו כבר שנים רבות. 

הפיכת הענף למודרני וביטול מועצת הצמחים 

שש נקודות עיקריות לטעמי ברפורמה ומה שלטענתי חייב להשתנות בכל סעיף:

1. תמיכה ישירה במגדלים - כמו בכל מדינות ה-OECD, המדינה חייבת לתמוך ישירות במגדלים. בנוסח המוצע מדובר על שטח מעובד ופרמטרים נוספים. ברור שהתמיכה חייבת להיות דיפרנציאלית והגיונית. אין היגיון בתשלום אחיד. התמיכה חייבת להיות משמעותית (לא 100 שקל לדונם!) ולהינתן כדי לפצות על אובדן הכנסות כתוצאה מהגברת התחרות.

2. חוק עידוד השקעות הון בחקלאות - הרפורמה מייעדת מעל 2 מיליארד שקל לעידוד השקעות הון בחקלאות. אם זה יתממש, זו תהיה מהפכה בהפיכת הענף למודרני ולרווחי הרבה יותר למגדלים. משרד החקלאות חייב ליצור מנגנון יעיל ואפקטיבי לאישור והעברת ההשקעות. המנגנון הזה, אסור לו שיסתמך על מנגנוני העסקנים הקיימים שידאגו למוסס את הרפורמה ולתעל את התקציבים לאנ"ש.

3. ביטול מועצת הצמחים - מועצת הצמחים היא גוף אנכרוניסטי ואינטרסנטי. היא אינה מקיימת אף אחד מתפקידיה המוגדרים בחוק, מהווה סידור עבודה של ג'ובים על חשבון החקלאים והציבור, וכל פעילותה מתמצה בתביעות נגד חקלאים. הצעת הרפורמה מדברת על הפיכת המועצה לוולונטרית. זה לא מספיק טוב, מכיוון שבמועצה צבורים כספים רבים השייכים למגדלים, ואם היא לא תיסגר, כספים אלה לא יחזרו למגדלים כדי לתרום להפחתת העלויות ולהוזלת התוצרת וימוססו לטובת הג'ובים והגופים הנסמכים ליד המועצה. יש לציין כי שר החקלאות יכול לסגור את המועצה לאלתר על-פי סעיף 69 בחוק ואינו צריך לשלב את סגירתה עם חוק ההסדרים. זה בסמכותו המלאה.

חוק מועצת הצמחים מאפשר למועצה לגבות היטלים מחקלאים, ממשווקים ומיצואנים. המועצה מפעילה את סמכותה אך ורק על החקלאים - החלשים בשרשרת היצור - ופוטרת את הגורמים העיקריים לפערי התיווך - קרי המשווקים (רשתות השיווק והסיטונאים) - מתשלום ההיטלים, כמו גם את היבואנים.

יתרה מזאת, לרשתות השיווק יש חברות-בת סיטונאיות לפירות וירקות, שתפקידן לרכוש מהחקלאי את התוצרת ולמוכרה לרשת שהיא נמצאת למעשה בבעלותה, בבחינת כיס ימין משלם לכיס שמאל. כל חברה כזו מוסיפה לרווח הבעלים ומייצרת מראית-עין של רווח מוקטן לרשת.

מועצת הצמחים מעלימה עין מדינמיקת הגזל הז,ו מכיוון שהרשתות גובות מהחקלאים את ההיטלים ומעבירות למועצת הצמחים. הרשתות משמשות כמחלקת הגבייה בפועל של מועצת הצמחים, בבחינת יד רוחצת יד. סגירת המועצה תתרום להורדה של כ-10% במחירים לצרכן ולהגברת המוטיבציה והרווחיות של המגדלים.

לא לפחד מהחשיפה ליבוא

4. הורדת המכסים - על-פי הרפורמה, ההורדה תהיה הדרגתית, גמישה ותלווה בבחינה שוטפת של צמצום שטחי הגידול, הקטנת הייצור ושינוי במספר המגדלים. כמגדלים, אנחנו חייבים לעמוד לצד הציבור (שאנו חלק ממנו) ולהילחם על הקטנת פערי התיווך הגזלניים, ולא לפחד יותר מדי מהחשיפה ליבוא. אנחנו יכולים להתמודד עם כל יבוא אם נוכל להשפיע בגופי הבקרה שתפקידם לנהל את התהליך. הבעיה העיקרית היא מי הם המייצגים האותנטיים שלנו, המגדלים. ברור שלא אותם "נציגים", שלא נבחרו מעולם באופן ייצוגי ודואגים אך ורק לאינטרסים של עצמם. זוהי שאלת מפתח שהמחוקק חייב לפתור, ולא ייתכן שכל שר בתורו ידבר עם "נציגים" מטעם עצמם שלא מייצגים אף אחד.

5. מחירי המים - זהו תנאי עיקרי לקיום תחרות. היצע המים ומחירם הם פקטור קרדינלי במשוואה. ברפורמה קיימת כוונה להורדת המחיר. אין ברפורמה התחייבות ברורה להפחתה משמעותית במחיר הקולחין, וחשוב להדגיש כי זהו תנאי הכרחי.

6. עובדים זרים בחקלאות - הבטן הרכה של המגדלים הם העובדים התאילנדים/הזרים. הגבלת מספר העובדים למצב תמידי של מחסור מקשה מאד על החקלאים. קיים עודף רגולציה בסוגיה, ומספר משרדי ממשלה בוחשים בעניין. בינתיים קיימת הסכמה להגדלה מיידית של המספר במגבלות הקיימות.

לסיכום, ביצוע הרפורמה במתכונת שהוצעה יוריד את המחיר לצרכן באופן משמעותי. כדי שזה יקרה בנוסף לנקודות לעיל, יש לבצע מספר פעולות נוספות מול המשווקים והרשתות, כמו הצגת מחירי הקנייה והמכירה של התוצרת כשמחיר הקנייה הוא המחיר בשער המשק, סגירת מועצת הצמחים, לאסור על הרשתות לגזור קופונים שמנים ממגדלים על אריזות ולהגביל בחוק את גובה הקומיסיון שהמגדל משלם. רק להוריד את המכסים בלי חמש הרפורמות הנוספות לא ייתן מאומה מלבד הרס הקיים. לכן יש להתעקש על כל הרפורמה כמקשה אחת.

הכותב הוא חקלאי, מגדל רימונים בכפר שמואל