בית המשפט הכלכלי הטיל פצצה בשוק ההשקעות כשקבע כי מיטב דש הפר את חובת הנאמנות מול עמיתיו וגבה דמי ניהול בניגוד להסכמים. השופטת מיכל אגמון-גונן פסקה כי בית ההשקעות חייב להחזיר לחוסכים יותר מרבע מיליארד שקל, וההערכות הן כי הסכום הזה יאמיר לכדי כחצי מיליארד שקל. מדובר באחד הסכומים הגבוהים ביותר שנפסקו אי פעם במסגרת תביעה ייצוגית. ובמיטב דש כבר הודיעו על כוונתם לערער לעליון. מה הפסיקה הדרמטית תעשה למיטב דש ואיך היא תשפיע על השוק כולו?
פסק הדין ניתן במסגרת תובענה ייצוגית שהגישו בשנת 2012 עמיתים בקופת הגמל המיוצגים על-ידי עורכי הדין אמיר איבצן וחגי נצר. רואה החשבון ישראל גרינברג, שהצטרף לקופה בשנת 1969 וכיום גמלאי, ומיכאל לוינרד, איש קבע בעברו שהצטרף לקופה בשנת 1984, טענו כי מיטב דש גבה מהם דמי ניהול בניגוד למה שהוסכם עמם עת הצטרפו לקופה. מיטב דש רכש בשנת 2007, בעקבות רפורמת בכר, את ניהול הקופה של התובעים בסכום של 31 מיליון שקל. חודשיים לאחר הרכישה, החל לגבות דמי ניהול בניגוד להסכם, כך שבתוך שנה מיטב דש החזיר את עלות הרכישה והמשיך לגבות מאות מיליונים דרך דמי הניהול.
"העדיפה את טובתה שלה על פני טובת העמיתים"
פסק הדין שניתן בתום מאבק משפטי ארוך בן 9 שנים נפתח בציטוט המוכר "With great power comes great responsibility" וזה המסר שביקשה אגמון-גונן להעביר להעביר לשוק: קופות הגמל מנהלות כספים בהיקפים עצומים של אנשים שהפקידו בידיהם את עתידם. לכן מוטלת עליהם אחריות גדולה, הם חייבים להעדיף את האינטרס של העמיתים ולנהוג מולם בשקיפות.
"הנתבעת העדיפה את טובתה שלה בגביית דמי ניהול, על טובת העמיתים שהתחייבה כלפיהם שלא לגבות דמי ניהול כאמור. הנתבעת לא נקטה בגילוי נאות ומלא, ושלחה, כאמור, הודעה לעניין העלאת דמי הניהול במסווה של פרסום וברכות לשנה החדשה שעמדה אז בפתח. לא כך על נאמן לנהוג" קבעה אגמון-גונן.
מיטב דש העלתה טענות לפיהן היא רשאית לשנות באופן חד צדדי את דמי הניהול בהתבסס על שינויים רגולטוריים, עמדה משתמעת של הממונה על אגף שוק ההון, ועל דוקטרינות חוזיות שונות. בית המשפט דחה את הטענות וקבע כי אין בהן להפקיע חוזים קיימים באופן חד צדדי.
מיכל אגמון-גונן / צילום: שלומי יוסף
מיטב דש: מקשים על פירוק הריכוזיות
במיטב דש זועמים על ההחלטה וכבר מחממים מנועים לקראת ערעור בעליון. "מושא ההחלטה הוא מסמכים מלפני כ-60 שנה. ההחלטה קובעת למעשה שדמי ניהול שנקבעו לפני עשרות שנים לקבוצות של לקוחות מסיבות שונות, לא ניתן יותר לשנותם גם כשמרבית התנאים מול אותן קבוצות השתנו לחלוטין", אומרים במיטב דש. "ההחלטה עומדת בסתירה חזיתית לתכליתה של רפורמת בכר ומעמידה בסכנה רפורמות אחרות ורפורמות עתידיות.
"לפי ההחלטה, על החברה להעניק שירותים איכותיים, מקצועיים ויקרים ללא כל תמורה, חינם ולנצח, למאות אלפי לקוחות, בהתבסס על מסמכים משנות ה-60 של המאה הקודמת. החלטה זו עלולה לסלול את הדרך לתביעות ענק נגד בתי ההשקעות וחברות ביטוח בישראל, על-ידי לקוחות אשר שילמו 'דמי ניהול' נמוכים עד אפסיים אצל הבנקים, אך 'זכו' לתשואות נמוכות ושילמו עלויות בנקאיות גבוהות בגין פעילות בנקאית כגון עמלות קניה ומכירה של ניירות ערך ועוד עמלות בנקאיות והוצאות רבות.
"להחלטה זו עלולה להיות משמעות רוחבית על המשק. היא מכשירה למעשה סבסוד צולב במונופולים וקונגלומרטים ותקשה בעתיד על ביצוע רפורמות המבקשות לפרק את הריכוזיות במשק".
ההון העצמי יצטמצם לפחות ברבע
מאז פרסום פסק הדין בשעות הבוקר נפלה מניית מיטב דש בכמעט 10%. הסיבה לכך נובעת קודם כל מהתחזית קדימה ומההשפעה על התכניות העתידיות של בית ההשקעות, מהן ייגרע הסכום הגדול שיצטרך לשלם בית ההשקעות, ופחות מההשפעה שלו על ההווה של מיטב דש. זאת מאחר שאם רצו במיטב דש להפנות את המשאבים לפיתוח העסק, לרכישת נכסים או לחלוקת דיבידנדים, כל אלה יצטרכו להמתין לאחר הערעור לבית המשפט העליון, בתקווה שזה יבוא לעזרתו.
נכון לסוף הרבעון השני של 2021, ההון העצמי של מיטב דש עומד על 976 מיליון שקל, כך שהסכום, אם אכן יישאר על 250 מיליון שקל, יהווה כמעט רבע מההון העצמי. השיעור הגדול לא יביא לקריסת בית ההשקעות, אך בהחלט יפגע בהמשך הפיתוח שלה. על-מנת לממן אותו יכולים במיטב דש להשתמש בחלק מההון העצמי, בעיקר כאשר לזכות בית ההשקעות עומדת יתרת מזומנים של 358 מיליון שקל ועוד 426 מיליון שקל בהשקעות לטווח קצר שמיטב דש יכול לנצל לטובת כיסוי החוב.
עם זאת, אין ספק שתשלום סכום כה גבוה יביא למינוף של מיטב דש ויעלה את רמת הסיכון שלו. לבית ההשקעות כבר היום חובות לבנקים ולאגרות החוב של כמעט 1.8 מיליארד שקל, כך שתוספת של רבע מיליארד שקל נוספים אינה דבר של מה בכך.
באשר לעמיתים, החוסכים את כספם במוצרי ההשקעה והחיסכון של מיטב דש, גם כאן ההשפעה לא צפויה להיות על ההווה, אך לא מן הנמנע כי היא תורגש בעתיד. כספי ההשקעה והחסכונות של עמיתי קופת הגמל וקרנות הפנסיה נמצאים בחשבונות נאמנות, כך שבית ההשקעות לא יכול להשתמש בהם לכיסוי החוב. עם זאת, כאמור, הכספים שייגרעו מהפעילות העתידית עשויים היו לשמש לטובת השקעות שיניבו תשואה לעמיתים, ובכך יתכן שיורגשו גם בחשבונות העמיתים.
בפעם הקודמת זה הסתיים בפשרה
השאלה הגדולה היא האם מדובר באירוע נקודתי, גדול ככל שיהיה, אשר ייגמר בקופה הספציפית בניהולה של מיטב דש, או שמדובר באירוע רוחבי שיכול להשפיע על כל הקופות שנמכרו במסגרת רפורמת בכר מהבנקים לבתי ההשקעות וחברות הביטוח.
זו לא הפעם הראשונה שבית השקעות בישראל מסתבך עם חובת נאמנות כלפי עמיתים בקופת גמל שנרכשה מבנק. בשנת 2012 הגישה לילי לוי תביעה ובקשה להכיר בה כייצוגית נגד בית ההשקעות פסגות בטענה כי קופת הגמל גדיש, שנוהלה על-ידי פסגות, לא עדכנה את בני המשפחה על כך שלאמם שנפטרה היו כספים בקופה על-מנת שתוכל להמשיך לגבות דמי ניהול בגין אותם כספים.
סכום התביעה הייצוגית הראשוני עמד על 3.84 מיליארד שקל, והוא הסתיים בפשרה שבמסגרתה חולקו 60 מיליון שקל לציבור, וכל עמית שנכלל בקבוצה בגינה הוגשה הייצוגית זכה בסכום שנע בין עשרות שקלים למאות ואפילו אלפי שקלים, לפי היקף החיסכון שלו.
הפסיקה תהפוך לצונאמי על המוסדיים?
גורם בשוק ההון המכיר היטב את הקופה הספציפית בגינה הוגשה התביעה, מציין כי מיטב דש היא לא היחידה שלא עדכנה באופן ברור את העמיתים על העלאת דמי הניהול, אך בהחלט מדובר בקופה מיוחדת מבחינת התנאים המיטביים שהיא הבטיחה לעמיתים שצורפו אליה.
"הטענה שבית ההשקעות לא חייב לעמוד במסמכים שנחתמו בשנות ה-60 היא לא רלוונטית. המסמכים האלו רלוונטיים כל עוד הקופה רלוונטית, כך שאם משתמע מהם שבעת ההצטרפות לקופה, כקבוצה, דמי הניהול שנקבעו הם לעד, אז ברור שלא משנה אם הקופה רוצה להעלות את דמי הניהול", הסביר הגורם. עם זאת, מהיכרותו עם קופות אחרות שהועברו במסגרת רפורמת בכר מהבנקים לידי הגופים המוסדיים, הוא מסביר כי מדובר, שוב, בקופה חריגה ולכן הרוב הגדול של הקופות לא חשוף לתביעות דומות, כיוון שלא היו בהן התחייבויות מראש שלא להעלות את דמי הניהול.
המוסדיים הזניקו את דמי הניהול
בדבר אחד אין ספק, הגופים המוסדיים לא חיכו זמן רב לפני שהעלו את דמי הניהול והן עשו זאת בשיעורים גבוהים מאוד. עד 2005 היו קופות הגמל שמורת הטבע בתחום החיסכון ארוך הטווח. דמי הניהול בהן היו הנמוכים ביותר, ואפיק חיסכון זה היה הגדול ביותר והיחיד שבו לא נגבו דמי ניהול מהפרמיה, אלא רק מהצבירה, ולכן השקיפות בו הייתה הגבוהה ביותר.
שנה לאחר מכן, בשנת 2006, גבו הבנקים דמי ניהול בשיעור של 0.64%. ב-2010 כבר עמדו דמי הניהול על 1.11% שנגבו על-ידי הגופים המוסדיים על 1.11%, קפיצה של 73%. על-פי נתוני הגמל נט, דמי הניהול הממוצעים מהצבירה בכל מוצרי הגמל ירדו מאז, ועומדים על 0.57%, אך אליהם מתווספים גם דמי ניהול מההפקדה החודשית אשר עומדים בממוצע על 0.25% (לא כל הגופים גובים דמי ניהול מההפקדה, ולא בכל המוצרים נגבים דמי ניהול מההפקדה החודשית). ירידה זו הגיעה בעקבות שורה של צעדים רגולטוריים שנועדו להפחית את דמי הניהול שמשלם הציבור.
הטענה של מיטב דש, על כך שהפסיקה עלולה להוביל לחסם מרכזי בפירוק הריכוזיות בשוק מניחה משקל כבד על עמדת הרגולטור, אם וכאשר זו תושמע. זאת, מאחר שניסיון העבר מלמד כי במקרים רבים בהם הביע המאסדר את עמדתו, בית המשפט העדיף לא להתערב אלא להסתמך על שיקול-דעתו.
מיטב דש נפלה בין הכיסאות של רפורמת בכר
בחודש אפריל 2004 מינה שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, ועדה בין משרדית בראשות מנכ"ל משרדו יוסי בכר על-מנת להגביר את התחרות בשוק ההון, שאז רוכזה בידי הבנקים. מלבד בכר, השתתפו בוועדה גם בכירים נוספים באוצר, ברשות שוק ההון ובבנק ישראל.
הוועדה עסקה בניהול קופות הגמל וקרנות הנאמנות על-ידי הבנקים, מצב שיצר ניגוד עניינים מובנה כיוון שהם היו גם אלה אליהם פנה הציבור שביקש ייעוץ השקעות, וגם אלה המחזיקים במוצרי ההשקעה, כך שיכלו להמליץ על הקרנות והקופות שניהלו.
לאחר חודשי דיונים ארוכים אישרה הכנסת את המלצות הוועדה במסגרת חוק ההסדרים של שנת 2005, כאשר נקבע כי הבנקים ימכרו את קופות הגמל וקרנות הנאמנות בתוך ארבע שנים. הקונים הפוטנציאלים היו חברות הביטוח ובתי ההשקעות ואלה סיימו את הרכישה בנובמבר 2017, עם רכישת קופות הגמל של הבנק הבינלאומי על-ידי ישיר ניהול קופות גמל, שמאז נרכשה על-ידי.
קופת הגמל תגמולים, נשוא פסק הדין, נוהלה טרם הרפורמה על-ידי "גד-גמולים, חברה לניהול קופות גמל בע"מ" שבשליטת בנק הפועלים והיא נמכרה ל"דש ניירות ערך" בתמורה ל-31 מיליון שקל, כשבנק הפועלים המשיך לתפעל את הקופה. היקף הנכסים של הקופה בעת המכירה עמד על כ-4.7 מיליארד שקל.
מבחינת מיטב דש הבעיה הגדולה היא שאף אחד שנגע בהמלצות, לא נגע בהסכמים שבין קופות הגמל לבין העמיתים. כאשר הקופות נוהלו על-ידי הבנקים, התאפשר לבנקים שלא לגבות דמי ניהול מהעמיתים כיוון שהם היו גובים עמלות בגין שירותים אחרים. אולם, עם רכישת הקופות נשארו בבתי ההשקעות ובחברות הביטוח רק עם השירותים שניתנו בחינם, ללא היכולת לגבות עבורם כסף אך גם ללא היכולת לסבסד אותם באמצעות גביית כסף בגין שירותים אחרים. כשגבו את דמי הניהול למרות זאת, הם צפויים לשלם על כך רבע מיליארד שקל. לפחות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
