הלימוד המשותף הוא החיסון שלנו נגד שנאה

תכף מתחילה שנה חדשה, והילדים של כולנו יחזרו לבית הספר. לי עדיין חרוט בזיכרון סרטון שהראתה לי בתי בת ה-15 אי שם בחודש מאי, שבו קורא נער בגילה לנערים ולנערות לצאת לרחוב עם אגרופנים, פטישים ושאר כלי משחית כדי לפגוע בערבים. דרכה גיליתי שהרשתות מוצפות בסרטונים ובהודעות ווטסאפ של צעירים המבקשים פורקן אלים לתחושות השנאה והכעס שלהם. זו הייתה תופעה כל כך סוחפת וכה נרחבת, שהרבה מאוד אנשי חינוך היו נבוכים מולה. "מאיפה זה הגיע?", הם שאלו.

רגשות השנאה שצצו באירועי מאי לא הגיעו משום מקום. אם נריץ את הסרט לאחור, נראה שרוב בני הנוער בישראל אינם מקבלים תפריט חינוכי מספק כדי לראות בבני הקבוצה האחרת כדומים וכשווים להם. בגלל שבני נוער נוטים לחשיבה דיכוטומית, הם יותר מכולם, עשו אבחנה חד-משמעית בין אויב לחבר ומיהרו לצאת לרחובות.

ואכן, ללא כלים מספקים, בלי הכרות מעמיקה עם הצד האחר, בלא תוכניות שגורות וארוכות-טווח ובלא דוגמה אישית של המחנכים ומובילי מערכות החינוך, אין סיכוי להתמודד עם אחת התופעות העיקשות ביותר של האנושות - שנאת האחר. תפריט חינוכי הולם יכול למנוע ביטויי שנאה כה חמורים, ויותר מכך הוא יכול לבסס עבור כולנו, חיים אזרחיים טובים יותר.

יחסים תקינים דורשים השקעה והתמדה

רוב האזרחים בישראל רוצים יחסים תקינים בין יהודים וערבים ומתנגדים לאלימות, ובראשם תושבי הערים המעורבות והאזורים המעורבים. אך יש להבין כי זה דורש השקעה והתמדה. בדיוק כפי שתזונה בריאה נשענת על מרכיבים איכותיים וקבועים בתזונה, כך מערכת החינוך זקוקה למודלים אפקטיביים שיהפכו לשיגרה ולחלק מהתפריט הקבוע של בתי הספר. מדינת ישראל זקוקה למודלים שמסוגלים לתת מענה יום-יומי וקבוע לניכור בין הקהילות, מודלים המקובלים על כלל הציבור בישראל.

בקרב אנשי חינוך אין ספק כיום שהמודל של הלימוד המשותף עונה על ההגדרות הללו, ולכן חשוב מאד להכיר אותו. אז הנה הסבר קצר: לימוד משותף הוא מודל ללמידת מקצוע לימוד (למשל, אנגלית) המבוסס על שותפויות בין בתי ספר יהודים וערבים באותו מרחב גיאוגרפי. זה די פשוט - שני מורים, יהודי וערבי, מלמדים יחד כיתה משותפת, מדי שבוע.

הלימוד המשותף הינו אחת הפרקטיקות המבוססות והאפקטיביות ביותר לחינוך לחיים משותפים. מחקרים שנערכו על המודל בארץ ובעולם מראים שהלימוד המשותף מצמצם סטראוטיפים, משפר סגנון הוראה אצל מורים ומבסס קשרים ארוכי-טווח בין בתי ספר. החוזקה המהותית שלו היא שהוא מבסס על מיסוד קשר בין בתי ספר קרובים.

כבר מספר פעמים נוכחנו בישראל שהלימוד משותף עמיד במצבי משבר. בזמן אירועי מאי מספר לא מבוטל של מורים שלימדו בלימוד המשותף, סיפרו שהתלמידים שלהם מעוניינים להיפגש. יתרה מכך, 90 מורים מרשת הלימוד המשותף נפגשו בזמן האירועים הקשים ושיתפו זה את זו בחוויות האישיות שלהם. אלה אינן עובדות שאפשר להקל בהן ראש. בשל כך אני משוכנעת שאם היו מציעים לרוב ההורים בישראל את הלימוד המשותף הם כנראה היו לוקחים בשתי ידיים.

הגיע הזמן לקחת את הלימוד המשותף קדימה

רק לפני עשר שנים הגיע רעיון הלימוד המשותף מצפון אירלנד לישראל וגישש את דרכו. היום הוא מקור לגאווה עבור מי שמעורבים בו בשטח ובמטה משרד החינוך, שותפים בו כ-200 בתי ספר, נצבר הרבה ניסיון מקצועי בהפעלתו ומגבה אותו גוף מחקרי נכבד. אפילו מכללת בית ברל להוראה מלמדת כבר את המודל למורים החדשים. אולם הלימוד המשותף נשען היום על כספי פילנתרופיה ועל רצונם הטוב של מנהלים ומורים שאינם מקבלים תגמול שעתי ראוי. במצב הזה הוא אינו עקבי ואינו יכול לשאת את האימפקט הראוי. הגיע הזמן לקחת אותו צעד אחד קדימה.

טוב יעשה משרד החינוך אם יאמץ את הלימוד המשותף כמודל מחייב ומתוקצב. הלימוד המשותף חייב להפוך למודל של קבע באזורים מעורבים ובערים מעורבות. יש סיכוי סביר שנערים ונערות שלומדים יחד יום בשבוע לאורך שנים, יהססו לנקוט בפעולות אלימות, אבל יתרה מכך, הלימוד המשותף יכול לבסס לאורך זמן אמון ולחזק קשרים בין הקהילות. זה החיסון שלנו נגד שנאה.

הכותבת היא מנהלת תחום החינוך לחברה משותפת ביוזמות אברהם