כולם מכירים את האמירה: "הנדל"ן תמיד עולה". ויש באמירה הזו לא מעט מן האמת. הנכס משתבח, האזור יכול להפוך ליותר אטרקטיבי, שינויים בנוף העירוני. ושאר סיבות שונות יכולות להשפיע על מחירי הדיור. אלה הם כמובן סיבות לגיטימיות אשר לוקחות זמן להשפעה הלכה למעשה. אלה הן גם סיבות אשר נראות לעין וניתן להסבירם לאדם הסביר.
אבל מה אם אני אגיד לכם, שאחד הגורמים העיקריים שמייקרים את הדירות במדינת ישראל הוא כוונת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להרוויח את המחיר המרבי על קרקע זמינה עבור בנייה למגורים. תאמינו? בסיבה הזאת, קשה מאוד להבחין. לא רק שזה לא משהו אשר האזרח הסביר יכול להבין, הוא גם לא יכול לחשוב לעלות על הדעת כי גוף ממשלתי אשר מתוקף קיומו אמור לשרת את אזרחי המדינה, הוא אשר הופך את רכישת הדירות לכלל הציבור, שלא לדבר על זוגות צעירים ומעוטי היכולת, למשימה כמעט בלתי אפשרית.
הסיבה לכך היא השיטה המעוותת המדברת על כך שהקרקע תימכר לכל המרבה במחיר. השיטה הזו מזמן צריכה להשתנות. מדינת ישראל צריכה לדאוג לכל זוג צעיר אשר גר במדינה, משרת אותה ותורם יום יום לפיתוחה ושגשוגה. לא במקרה אחת מחמש המ"מים של זאב ז'בוטינסקי הוא המעון - מחובתה של המדינה כלפי אזרחיה היא לתת קורת גג לאזרחיה, ובעיקר לזוגות צעירים ולנזקקים לכך.
אם השתכנעתם בכך שכל מה שצריך לעשות הוא שינוי בתפיסת מכירת קרקעות, אתם בטח חושבים כעת שלעשות את השינוי בחברה ממשלתית הוא קשה מאוד וייקח המון זמן. אז זהו שלא. מניסיון של שנים רבות עם ביורוקרטיה נדל"נית, אני מזהה סדרת פעולות פשוטות שתהיה מסוגלת לשנות את המדיניות ולעשות סדר ברשות מקרקעי ישראל:
1. שחרור קרקעות למאה אלף יח"ד לבנייה מידית בכל שנה. כבר היה לכך תקדים היסטורי בזמן העלייה הגדולה בשנות התשעים, בהם שוחררו הקרקעות לבנייה מידית ע"י שר השיכון והבינוי דאז אריאל שרון ז"ל.
2. העברת כל המכרזים לתכנון וביצוע, במקום לחכות פרק זמן בלתי נתפס של 3-7 שנים לכך שהתוכנית בניין עיר (תב"ע) תאושר.
3. כל הוצאות הפיתוח יהיו מחושבות ישירות על ידי אגרות פיתוח של המועצות המקומיות ואי. לא יהיה צורך בהוצאת מכרזים נוספים ומיותרים, דבר הגורם לגרירת רגליים של שנתיים נוספות המונעות את פיתוח הקרקע. כל עירייה מסוגלת לעשות פיתוח שטח בתחום אחריותה ללא דיחוי.
4. על רמ"י לתת מקדמה לעיריות לפיתוח הקרקע במקביל לאישור תוכניות הבנייה.
כל התהליכים המדוברים יקטינו את הזמן בין ההחלטה לבניית שכונה חדשה לבין הביצוע בפועל ב 3 שנים לפחות, אם לא יותר. כבר היום, ישראל נמצאת במקום האחרון בהשוואה לאירופה במספר הדירות ל 1000 איש, וזה נובע בין היתר מהפער בין מהירות הבנייה בישראל לבין הגידול האוכלוסיה והביקוש לדירות חדשות. הביורוקרטיה של רמ"י תורמת לפער זה.
כסגן ראש עיר האחראי על בנייה, אני רואה שהוצאת התוכניות והביצוע בפועל צריכים להיות מוסדרים בחוק ההסדרים הבא, כך שהאחריות תעבור לוועדות מקומיות במקום לחכות שנים רבות לאישורם של הועדות המחוזיות, או אף בוועדות ארציות, כיוון שככל שאנחנו מתרחקים מהרשות המקומית עובד הקשר בין הגורמים בוועדה, מקצועיים ככל שיהיו, לבין צרכי הציבור ונבחריו ברשות המקומית.
ברגע שמדינת ישראל תשחרר את הקצאות הקרקע ותבטל ביורוקרטיה מסורבלת בזמן התכנון והביצוע, תושבי מדינת ישראל ירוויחו גם במחיר של הדירה בשוק החופשי וגם במחירים שהם מסובסדים על ידי משרד הבינוי והשיכון.
הכותב הוא סגן ראש העיר אשדוד, בעל תואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת קלארק ותואר שני במינהל עסקים ובמינהל פיננסי מאוניברסיטה ניו יורק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.