ממשלת ישראל, תחשבו שענף התיירות הוא עוד יחידה צה"לית

כשראש הממשלה קרא לראשונה ב-22 ביוני להימנע מטיסות כשברקע מטוס אל על עומד על הקרקע בנתב"ג, החלה המערכה האחרונה במלחמת ההישרדות של ענף הנסיעות. כמו באופרה טובה, זו המערכה שנפתחת כשהאופטימיות בשיאה ומסתיימת לרוב בטרגדיה נוראית.

עד אותו היום, שבוע לפני המועד הנקוב של הממשלה לסיום תמיכתה בחברות ובעובדים, יכלו חדי העין בענף הנסיעות לזהות ניצנים ראשונים של מה שעשוי היה להוביל ליציאה מהמשבר וחזרה כלשהי לפעילות. הציבור החל להזמין חופשות לקיץ, יעדים החלו אט אט להיפתח וסוכני הנסיעות התחילו לדמיין חזרה לפעילות. ואז, באבחה אחת, באה המדינה והורידה עלינו את השלטר. כך ממש. מחד קריאתו של ראש הממשלה לא לטוס אשר הובילה מיד לעצירה מוחלטת של הזמנות ולגל ביטולים, בנוסף, סיום מענקי הסיוע כשברקע אנשי האוצר מגבשים מתווה סיוע לענף שאינו כולל את משרדי הנסיעות והגרוע מכל - נציגי משרד הבריאות קוראים להפוך את העולם כולו לאדום.

מעל לכל הכרזת הממשלה השכם וערב - "אין סגר ולכן לא מפצים".

מדובר במניפולציה זולה, מאחז עיניים ועלבון לאינטליגנציה שכן המשמעות החד משמעית של מהלכים אלו היא סגירה מוחלטת של נתב"ג ועצירה של טיסות והזמנות עתידיות. התוצאה של האנדרלמוסיה הממשלתית הזו היא סערה מושלמת שנישאת על גבם הרופף והשפוף של 7,000 עובדי משרדי הנסיעות ובני משפחותיהם שנותרים פשוטו כמשמעו - חסרי כל כעניים בפתח.

ספק אם מישהו מהדרג המקצועי או הדרג הפוליטי הנושא בתפקידי המפתח בימים אלה יודע איך נראית מצוקה כלכלית. אולי לו ידעו, לא היו מתעמרים בחוסר חמלה באנשי העמל שמהווים את התשתית המקצועית של התיירות הישראלית. מאז ה1 ביולי, במילים פשוטות, לא נכנס להם כסף אל חשבון הבנק של סוכני הנסיעות. אין להם פרנסה כי המדינה סגרה הרמטית את נתב"ג מבלי לתת להם כל סיוע או להתיימר ולתת פתרון.

רק לפני שבועות ספורים, ערב הצבעת הממשלה על תקציב המדינה מצאו מהיכן לתת תוספת של 15 מיליארד שקל עבור פנסיות של אנשי צבא הקבע. על-מנת לסבר את האוזן, התקציב הנדרש על-מנת להנשים את ענף הנסיעות עד סוף שנת 2021 הוא כ-60 מיליון שקל. כסף קטן מאוד במונחים תקציביים. כן, זה הכול. כשמדובר במקור תקציבי מסתבר שהכול כנראה עניין של מוטיבציה והמוטיבציה היא כרגע לדאוג רק לחזקים. עבור הדרג המקצועי וממשלת ישראל, 7,000 עובדי הענף יכולים ללכת לחפש עבודה במלצרות או לשטוף כלים במסעדות, ככל שאלו יישארו פתוחות ולציבור יהיה כסף להשקיע בהן.

נוצר ואקום כלכלי אדיר

האכזריות שבהתנהלות כלפי ענף הנסיעות חמורה שבעתיים שכן זה אך לפני חודשים ספורים כבר נשאנו עינינו אל האופק וראינו את האור בקצה המנהרה, כפי שרואות אותו מדינות רבות. בדיקות לטסים לצד בדיקות סרולוגיות היוו פתרון ראוי והולם אך ברגע שהכריזו בנוסף גם על חובת בידוד המשמעות הייתה ברורה: מניעת טיסות. כיום ברור לכל מי שעוסק בתיירות ותעופה כי לא ניתן להעריך מתי תאפשר לנו המדינה לחזור לפעילות ובינתיים נוצר ואקום כלכלי אדיר שחייבים למלא.

אני פונה מדם ליבי אל הדרג המקצועי באוצר, במשרד הבריאות במשרד ראש הממשלה וככלל במשרדי הממשלה השונים: אנו מבינים היטב שהסיוע לא יימשך לנצח וגם לא עד שתחזור התיירות למה שהייתה טרום הקורונה. גם אם מדינות אחרות מתנהלות בצורה אחראית יותר כלפי חברות תיירות והתעופה שלהן, אתם לימדתם אותנו היטב שאין לנו על מי לסמוך ועלינו לדאוג לעצמינו. אך בינתיים, קחו אחריות ודאגו למלא את החלל שיצרתם. תחשבו על אנשי ענף הנסיעות כעל עוד יחידה צה"לית ותראו איך מוצאים גם לנו מקור תקציבי או בשפת האדם הפשוט - "אוויר לנשימה".

הכותב הוא יו"ר התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות