למרות המשבר התעסוקתי: מספר המתפטרים הגיע לשיא חדש

מאז שפרץ משבר הקורונה ובתקופת שיא של אבטלה, הגיע מספר המתפטרים לשיא חדש - 22.6% מדורשי העבודה. כך עולה מדוח חדש של שירות התעסוקה. לפי הדוח, המספר הגבוה של המתפטרים תודלק באמצעות מתפטרים המרוויחים שכר נמוך דווקא, שאינם נוטים להתפטר באופן מסורתי. באלה נכללים בעלי מיומנויות נמוכות, מבוגרים ומאשכולות סוציו-אקונומיים פריפריאליים.

לפי נתוני שירות התעסוקה, ב-2019 עמד הגידול במספר המתפטרים לעומת 2012 על 29% וב-2020 הגידול כבר עמד על 107% (יותר מפי 2) בהשוואה ל-2012, זאת לעומת עלייה מתונה יחסית בתקופה זו במספר המפוטרים והמועסקים במשק.

באופן מסורתי, הנטייה להתפטרות קיימת בקרב עובדים חזקים ומיומנים יותר, שבטוחים ביכולתם למצוא עבודה במהרה או שמתפטרים כדי להתחיל עבודה חדשה. לפי הדוח של שירות התעסוקה, אם קודם למשבר סיכויי ההתפטרות של עובד חסר מיומנויות דיגיטליות היו נמוכים ב-30% משל עובד בעל מיומנויות דיגיטליות, הרי שלאחר המשבר הפער ירד ל-21%.

בדומה, קודם למשבר סיכויי ההתפטרות של עובד ללא השכלה אקדמית היו נמוכים ב-33.5% משל עובד אקדמאי - משפרץ המשבר ירד הפער ל-18.3%. כך גם, קודם למשבר סיכויי ההתפטרות של עובד ממשלח יד שאינו אקדמי היו נמוכים ב-77.8% משל עובד בעל משלח יד אקדמי, הרי שמשפרץ המשבר ירד הפער ל-47.2%.

שיעור המתפטרים המבוגרים מטפס

במאפיינים לפי גיל עלה שיעור מספר המתפטרים מגיל 55 ומעלה בכ-68% במהלך המשבר, בעוד מספר המתפטרים בגילאי 35-54 עלה ב 22.8%, ו-35% בקרב הצעירים עד גיל 34.

באזורי הפריפריה חלה מגמת גידול משמעותית בשיעור המתפטרים. שיעור המתפטרים בקרב דורשי עבודה הנמצאים באשכולות פריפריה 3 ו-4 עלה באופן המשמעותי ביותר. שיעור המתפטרים באשכול 3 ב-91.5% ואילו שיעור המתפטרים מאשכול 4 עלה ב-104.4%, זאת לעומת עלייה מתונה יותר באשכולות הגבוהים יותר: 63.2% באשכול 6, 39.9% באשכול 6 ו 17.2% באשכול 8.

מבחינת המקצועות, נרשמה עלייה של כ 151% בשיעור המתפטרים במקצועות החקלאות, הייעור והדייג, עלייה של 78% בשיעור המתפטרים מבעלי המלאכה בתעשייה ובבינוי, ועליות של 73% בקרב עובדים בלתי מקצועיים ומתקיני מכונות.

בשירות התעסוקה מאמינים שיש קשר למנגנון החל"ת

בשירות התעסוקה סבורים שהעלייה במספר המתפטרים קשורה בעיקרה למנגנון החל"ת שאפשר זכאות לדמי אבטלה עד יוני 2021 גם למתפטרים, וזאת בכפוף לשלושה חודשי המתנה מרגע ההתפטרות ועד לתחילת קבלת הקצבה. "רבים", מסבירים בשירות התעסוקה, "העדיפו שלא לקבל שכר שלושה חודשים, אך לאחר מכן ליהנות מדי אבטלה עד יוני 2021, בפרט מרוויחי שכר נמוך שהפער בין שכרם לגובה הקצבה לה זכאים אינו גדול".

באשר לבני ה-55 ומעלה, מסבירים בשירות התעסוקה, ישנו תמהיל של סיבות שעודד התפטרות, בהם חשש בריאותי מפני המגפה ורשת ביטחון שאפשרה נטילת סיכונים לפחות זמנית. באשר לצעירים (עד 34), מסבירים בשירות התעסוקה בנכונות ליטול סיכונים, ברשת ביטחון שריככה את הסיכון ובהיותם מרוויחי שכר נמוך שמקבלים דמי האבטלה בשיעור דומה לשכר.

קודם למשבר, הקבוצה המתפטרת ביותר היא אמהות לילדים חסרי אונים ולאחריה נשים ללא ילדים שתלויים בהן, גברים ללא ילדים שתלויים בהם ורק לבסוף אבות לילדים חסרי ישע. מאז פרץ המשבר נרשמה מגמת שינוי, ונשים ללא ילדים התלויים בהן החלו להתפטר בהיקפים דומים לאמהות (אך עדיין נמוכים יותר). "למעשה", אומרים בשירות התעסוקה, "קצב העלייה של המתפטרות ללא ילדים כמעט השיג בחודשיים האחרונים את קצב ההתפטרות של אמהות".

זה קורה גם בעולם

מגמת ההתפטרויות לא מאפיינת רק את ישראל של תקופת הקורונה. ביוני האחרון דווח על התפטרות של ארבעה מיליון עובדים אמריקאים. הסיבות: "חישוב מסלול מחדש", הסתכלות מחודשת על סגנון החיים, והבנה שלא חייבים לעבוד בכל עבודה ובכל מחיר.

גם בשירות התעסוקה סבורים שתקופת הסגרים אפשרה לעובדים להסתכל על החיים מחדש ובצירוף עם רשת הביטחון הציעה המדינה ומספר המשרות הפנויות להוביל להחלטה על התפטרות.

עניין נוסף שמציינים בשירות התעסוקה הוא משבר אמון כלפי המעסיקים שהוציאו אותם לחל"ת בכפייה ללא התחברות. בנוסף, מחקרים העידו על עלייה ברמת הלחץ, החרדה והמועקה. כך, למשל, סקר בריאות נפשית בעבודה שנערך ב-2020 מצא ש-76% מהעובדים סבלו משחיקה בעבודה, על רקע השלכות המגפה, ובכלל זה ריבוי משימות, טשטוש גבולות בין הבית לעבודה, הארכות שעות עבודה בפועל בבית ועוד. "שחיקה ולחצים אלו השפיעה על רמת המעורבות של העובדים, שגם כך נמצאת בירידה בשנים האחרונות וככל שזו יורדת כן גובר הסיכוי שעובד יתפטר או שיחפש עבודה אחרת", נכתב בדוח.

בשירות התעסוקה מוסיפים כי עובדים רבים הבינו כי עליהם לעשות שינוי ולהתאים את מיומנותיהם לשוק העבודה המשתנה.