משבר השבבים: המדינה נאלצת לקנות ציוד יקר גם כשאינו מתאים

מנהלי מחשוב בארגונים ציבוריים וממשלתיים, בהם בתי חולים ומרפאות ציבוריות, מתלוננים בימים אלה על מחסור בציוד מחשוב החיוני לפעילותם. מוסדות ציבור רבים מדווחים על קושי גדול ברכישת שרתים, ציוד תקשורת, מחשבים אישיים ומדפסות, דבר שפוגם בפעילותם. בבתי חולים יש לכך השפעה על פעילות הרופאים, כמו תיעוד טיפולים וביקורים במיטות החולים, בעגלות הרפואיות או בהדפסת מרשמים וסיכומים. המחסור העולמי בשבבים הוא בין גורמי הרקע למצב, אך ישנה סיבה מקומית בהרבה: מינהל הרכש במשרד האוצר מאפשר למנהלי המחשוב לרכוש את ציוד המחשוב שלהם אך ורק מן הספקים המורשים על פי המכרזים.

אלא שהספקים המורשים עצמם מדווחים על מחסור עצום בציוד ושולחים את מנהלי הרכש לקנות מחשבים, מדפסות ושרתים בשוק הפרטי, שכאמור חסום עבור גופי ממשלה מתוקף כללי משרד האוצר. הפתרון היצירתי שמצאו במינהל הרכש למחסור הוא ההמלצה לרכוש ציוד יקר יותר מספקי המכרז, גם כשאינו מתאים. באחד המוסדות סיפרו על המלצה לרכוש מדפסת צבעונית וגדולה בשווי של אלפי שקלים במקום מדפסת שחור לבן קטנה במחיר של עשרות דולרים, רכישה שהיתה לא ריאלית עבור המוסד. "זו גישה של אם אין לחם, תאכלו עוגות", אומר בכיר בתחום מערכות המידע. "מאלצים את המנהלים לרכוש ציוד יקר ולא חיוני רק בגלל שהוא מגיע מספק מוכר".

אי-זמינות מלאי

מנהל מחשוב באחת מיחידות המגזר הממשלתי התלונן כי ביקש ממינהל הרכש באוצר החרגה למדפסות שאינו מצליח לרכוש כבר שמונה חודשים. מנהל מערכות מידע במכון ציבורי אחר דיווח על כך שאינו מצליח לקבל צפי עתידי למשך חודשים קדימה לאספקה של מדפסות, מחשבים, שרתים ומתגים מספקי החשב הכללי (חשכ"ל).

"במשך מעל לחצי שנה מדווחים ספקי המחשבים הניידים והנייחים המורשים על ידי מכרזי האוצר על אי-זמינות מלאי, וגופים ממשלתיים נתקעו בלי יכולת לספק מחשבים לעובדים ולהחליף מחשבים שהתקלקלו", אומר לגלובס מנהל בכיר באחד מהגופים הציבוריים. "הסיבה לכך היא החוסר במעבדים בעולם שייקר את עלות המחשבים שהספקים היו אמורים לספק לממשלה, ובכל זאת, יכולת לרכוש מחשב דומה בחנות מחשבים רגילה, פשוט המחיר קצת עלה".

בתחום המחשבים הניידים והנייחים עומדות לרשות מוסדות הציבור חמש ספקיות: הראל טכנולוגיות, זיפקום, מטריקס, מפעיל ותים-נטקום. בתחום אספקת השרתים ומערכות אחסון הנתונים עומדות לזכות משרדי הממשלה שלוש ספקיות, האחת היא הראל טכנולוגיות שפעילה גם בתחום המחשבים האישיים, והנוספות הן דורקום ואמת-ברמור. ואילו בתחום המדפסות עומדות לרשות המוסדות הציבוריים שש ספקיות: צילומעתיק, גסטטנר-טק, דנגוט, פרינטר סנטר, גטר והראל טכנולוגיות.

הספקים חשופים לקנסות

על פי כללי המכרזים, ספקיות הציוד מחויבות לספק כל ציוד שיידרש מהם, בהנחה קבועה, ובטווח של זמן סביר מהגשת הבקשה. אם הן מפירות את אחד מהתנאים הללו הן צפויות לסנקציות ולקנסות. מינהל הרכש במשרד האוצר סירב לפרט את כמות הקנסות שנשלחו לספקיות וציין לפניית גלובס כי "ספק אשר אינו עומד בתנאי ההתקשרות או בהנחיות מינהל הרכש, נקנס או שההתקשרות עמו מופסקת. בעת האחרונה נקנסו ספקי מחשבים וציוד טכנולוגי אחר כאשר לא עמדו בהתחייבויותיהם לעניין הציוד המסופק למשרדי הממשלה. בנוסף, פירסם מינהל הרכש הליך חדש לאספקת מסכי מחשב".

ובכל זאת בתעשייה טוענים כי מינהל הרכש מקמץ בקנסות לספקיות, מתוך כוונה לשמור אותם כשחקניות במכרז. "הכח אצל הספקים ואצל יצרניות החומרה, וצריך לוודא שכולן ירצו להמשיך ולשרת את הממשלה", אומר בכיר בענף מערכות המידע. "השוק הישראלי הוא שוק קטן, יש בו מעט ספקיות שמעוניינות לספק מוצרים לממשלה במחיר שהיא מבקשת, ועוד פחות מזה יצרניות של מדפסות, שרתים ומתגים. יש לה אינטרס לא להפחיד אף אחת מהן, במיוחד בזמן אירוע כמו קורונה שנתפס כ'פורס מאז'ור', כח עליון שמשפיע על כלל נתוני המאקרו".

מומחה אחר למערכות מידע טען כי "איש לא רוצה לראות יצרניות גדולות שנסוגות ממכרז ממשלתי, כפי שקרה עם סיסקו שנסוגה ממכרז מתגי התקשורת, והשאירה את המגזר הממשלתי עם פחות מוצרים זמינים".

עיכובים ועליות מחירים

מאז סוף השנה שעברה צמחו בקצב מואץ מחירי מוצרי המחשב בעקבות המחסור העולמי בשבבים שמקורו בפגעי טבע ובמגפת הקורונה שהשביתו מערכי ייצור ברחבי העולם. מחירי מדפסות HP, למשל, עלו ב-20% בשנה, על פי חברת המחקר ברנסטין. גם מחירי המחשבים הביתיים של HP עלו בשיעור ממוצע של 8%. מחירי מחשב הכרומבוק הפופולרי של HP עלה בבת אחת מ-220 דולר ל-250 דולר בתחילת יוני השנה.

על פי גרטנר, המחסור העולמי בשבבים וברכיבי אלקטרוניקה הביא לעיכובים ארוכים שנמשכו לפעמים עד שלושה חודשים בייצור מחשבים, ועליית המחירים תביא לירידה בביקוש בטווח של השנה הקרובה.

האוצר: "לא זמין בחנויות"

ממשרד האוצר נמסר: "עקב המחסור העולמי בשבבים ופגיעה בשרשרת האספקה בשנה האחרונה, קיים מחסור בציוד מחשוב בכל העולם. השפעות אלה לא פסחו על ישראל.

"במהלך השנה האחרונה סיפקו ספקי מינהל הרכש עשרות אלפי פריטים - מעל 10,000 מסכי מחשב בגדלים שונים, מעל 10,000 מחשבים מדגמים שונים ואלפי מדפסות, בנוסף לציוד טכנולוגי אחר כגון טלוויזיות, שרתים, מערכות אחסון וציוד תקשורת. בנוסף, במהלך השנה האחרונה סופקו לתלמידים בישראל כ 150,000 מחשבים כמענה לדרישת משרד החינוך ללמידה מהבית.

"לאור המצב, מינהל הרכש הממשלתי מבצע מעקב צמוד אחר משלוחי הציוד ואספקתו ומתעדף על פי שיקול דעתו ובהתאם לצרכי המשרדים את האספקות למשרדים השונים. יצוין כי בתי החולים הממשלתיים ויחידות הנותנות שירות לאזרח כגון מערכת בתי המשפט נמצאים בראש סדר העדיפויות.

"התקשרויות משרדי הממשלה ובתי החולים הממשלתיים כפופים לחוק חובת המכרזים ותקנותיו. במסגרת החוק והתקנות, מוסדרים מסלולי רכש שונים. במסגרת תקנות אלה קיימים מסלולי רכישה שונים אשר משרדי הממשלה יכולים לעשות בהם שימוש. מקרים בהם פנו משרדים בבקשות להחרגה נבדקו ואושרו בהתאם לצורך.

"חשוב לציין כי מרבית הציוד המסופק ואשר נדרש על ידי משרדי הממשלה אינו זמין בחנויות, ובוודאי שלא בכמויות הנדרשות, אשר עומדות כאמור על אלפי פריטי ציוד. במרבית המקרים דורשים משרדי הממשלה אחידות בציוד על מנת לנהלו בצורה מיטבית וכן מסלולי שירות ואחריות מורחבים אשר מתאימים לאופי עבודתם. ישנו ציוד טכנולוגי תשתיתי אשר רכישתו דורשת התקנות מורכבות והתאמה למערכות המשרד, כך שרכישת הציוד בלבד אינה נותנת מענה".