חינוך - חלק הכרחי במניעת אלימות בחברה הערבית

גל האלימות והפשע בחברה הערבית עלה עוד שלב והגיע אפילו למערכת החינוך לאחר הרצח המזעזע של סאהר אסמאעיל, היועץ הבכיר של שרת החינוך. 21 הקליעים שפילחו את גופו פצעו את נפשם של רבים, יהודים וערבים כאחד. משפחתו של סאהר נותרה בלי תשובות, בלי קצה חוט לרוצחים. עאטף הקטן, בנו הרך בן השש, יגדל כיתום במציאות כאוטית.

השיא עוד לפנינו

הנורה האדומה נדלקה אך נראה שהקורבן הבא הוא רק עניין של זמן. הגל העכור הזה שוטף כל חלקה טובה בחברה הערבית ולא פוסח על אף אחד - תופעת האלימות מחלחלת לכל חלקי החברה, החל מבני הנוער ועד ארגוני הפשיעה שקוטלים גם אנשים בלתי מעורבים. ההרגשה היא שכולם נמצאים בכוונת הרובה והאקדח, ללא שום חסינות. כך היה גם בסוף השבוע האחרון עם רציחתם של שלושה אנשים בחברה הערבית. אנאס וואחוואח, תלמיד מצטיין בן 18 מלוד, נורה למוות לעיני אימו. עבד קורמטה בן ה-26 נורה למוות בכפר קאסם ואיברהים אבו עמרה, בן ה-26 גם כן, נרצח בתל שבע. מספר הנרצחים הגיע הבוקר ל-81 עם מציאת גופתו של גבר תושב המשולש באזור השרון.

מקרה רצח אחד רודף את משנהו וההרגשה שהנרצחים הם לא יותר ממספר בסטטיסטיקה. האם הגענו לשיא או שמחכה לנו עוד רצח? חשבנו שהגענו לשיא באלימות ובפשיעה בחברה הערבית, אולם השיא, כך נראה, עוד לפנינו - למרבה הכאב והצער.

ישנם גורמים מורכבים ושלל סיבות להתפתחות האלימות. אין ספק כי מצוקות חברתיות וכלכליות והיעדר תקווה משפיעים על העלייה של האלימות בצורה אכזרית ומאיימת, כאשר לכל קהילה או מגזר מצטרפות הנסיבות הייחודיות לו בעניין זה. ישנו קשר ישיר בין היעדר חינוך ומסגרות לבין האלימות. דבר זה נכון כמובן לכלל המגזרים בישראל, לכן החינוך הוא גורם מפתח משמעותי למניעת אלימות. גורמי החינוך העיקריים המשפיעים על הילד הינם מערכת החינוך הממלכתית, מערכת החינוך הלא פורמלית (תנועות נוער, חוגים) וכמובן - משפחתו וסביבתו החברתית של האדם.

חשוב שנזכור כי חינוך הולם מקטין את הסיכוי להסתבכות באלימות. למערכת החינוך יש השפעה רבה ועל הדרגים הבכירים בכל מקום לעשות יותר, ואף הרבה יותר, על מנת להכשיר את צוותי החינוך כמו המורים והגננות, להיות סוכני שינוי ליצירת חברה חיובית יותר.

בראש ובראשונה מדובר בעניין תפיסתי - על נבחרי הציבור לגרום למערכת החינוך לתפוס את תפקידה לא רק בערכים של הישגיות והקניית ידע אלא גם, ואולי בעיקר, בהקניית ערכים. על מנת שהתהליך הזה יהיה אפקטיבי יש לבצע את הצעדים הבאים: לשלב במערכות החינוך הפורמליות והבלתי פורמליות תוכניות לימודיות ממוקדות נגד האלימות; להקצות משאבים לפיקוח על אלימות בתוך המסגרות החינוכיות ובד בבד לזהות צריכים ולהפעיל יוזמות חינוכיות חברתיות; לקדם מענים לילדים ונוער בסיכון; לחזק את המורים והמדריכים בהכשרות ובגיבוי ובשיח רגשי; לגייס מורים ומדריכים איכותיים אשר ישמשו מודלים להתנהגות נורמטיבית, וכמובן - על כלל הגופים החינוכיים לפעול בצורה מערכתית ומתמשכת מגיל הגן ועד לסיום התיכון, תוך הקניית עולם ערכי המתנגד לאלימות.

אדגיש כי כל הנאמר לעיל לא נועד כדי לפטור חלילה את מערכת אכיפת החוק מלבצע את תפקידה ולהתמודד עם מקרי הקצה. אך יש לזכור כי כל מקרה בו נדרשים המשטרה וכוחות השיטור העירוניים למיניהם להתמודד עם מקרה אלימות, ובפרט אלימות בקרב בני נוער - הוא כישלון של כולנו. המשטרה צריכה להבין שהיא לא חלק מהבעיה אלא חלק מהפתרון, ולא להירתע מלהכניס ידיים אל תוך האש. הפעילות לאיתור הנשק הבלתי חוקי נעשית במשורה והענישה מקילה עד מאוד כלפי העבריינים, שלא מורתעים וממשיכים בדרכם הרעה וההרסנית. על גורמי אכיפת החוק לשלב ידיים ולהתחיל להוביל מהלכים שיעשו את השינוי בחברה הערבית.

על החברה הישראלית להשקיע יותר במאבק נגד האלימות, דרך מאמץ של יוזמה, חשיבה יצירתית ומתן תקציבים. אלימות מייצרת עוד אלימות, מזינה את הייאוש ומנציחה את העוני הכלכלי והתרבותי. יותר מהקורונה, זוהי המחלה האמיתית המתפשטת בגוף החברה ועלינו להיאבק בה ללא פשרות.

הכותבת היא אשת חינוך ומנחה בקרן לעידוד יוזמות חינוכיות