"ראש הממשלה אומר 'תמשיכו לעשות אירועים', לא יכול להיות שעירייה מבטלת"

בחודשים האחרונים נשאו בתעשיית האירועים העסקיים עיניים אל חודשי סוף הקיץ: השבועות הללו שלקראת החזרה לבית ספר בואכה ראש השנה אמורים היו להיות אחת התקופות החזקות של התעשייה, זמן שבו מתנקזים בבת-אחת אירועי חזרה לבתי ספר בתעשיית ההייטק, מפגשי בכירים על תוכניות עבודה שנתיות והרמות כוסית לשנה החדשה ללקוחות או לאנשי הארגון.

כמעט חצי שנה נערכו בתעשייה לתקופה הזאת אבל אז החלה ההתפרצות המחודשת של הקורונה ובבת-אחת הכול עצר. זיו לנגר, בעלי חברת הקד"מ וההפקות zeze, המתמחה באירועים עסקיים, מספר לגלובס כיצד נראית בימים אלה המציאות של מי שמנהל בשוטף את האירועים העסקיים של חברות כמו Wix, בנק דיסקונט, DHL ונוספים.

לדבריו של לנגר, "אמורה הייתה להיות חצי שנה פנטסטית. אנשים היו כל כך רעבים לאירועים אחרי למעלה משנה שלא היה כלום. בקורונה ספגנו מכה קשה אבל עשינו מעבר מהיר לזום שהחזיק אותנו לתקופה. אבל אנשים רוצים כבר להקיא מזה. המיאוס הזה בא לידי ביטוי בהתפוצצות הגדולה שאמורה הייתה להיות באירועים. פתאום - בום. שיתוק מוחלט עד סוף השנה אמורים היו להיות לנו 16 אירועים. זה מחזורים של עשרות מיליונים. נותרו כרגע ביומן שניים וגם הם סביר שיתבטלו".

"לגדול 6 ילדים ב-20 אלף שקל זה קשה"

לנגר מספר לנו על הלחץ ששטף את ענף האירועים: "ברגע שהתחיל לעלות גל התחלואה והממשלה שדרה היסטריה, הוויכוחים של 'כן/לא יהיה סגר' הכניסו את כל החברות ללחץ. המסיבה אצל גיל אגמון בביתו ברמת השרון, שבה היו בכירי המשק שחלקם נדבקו או נכנסו לבידוד התחילה היסטריה ואוטומטית בוטלו אירועים. לנו אמור היה להיות אירוע - מסיבה של איש עסקים שבועיים אחרי זה, בחוץ, לא בחלל סגור, והאירוע בוטל מיידית. כך גם בשבועיים הנוכחיים שבהם כמעט כל יום אירוע ואלה אירועים שבהם עובדים מאות אנשים. כשמתבטלים כאלה אירועים, אלה מיליונים שאמורים לזרום לתוך התעשייה".

"יש לי שישה ילדים", אומר לגלובס לנגר, "גם אשתי בתחום מקביל. במדינה שלנו לגדל 6 ילדים ב-20 אלף שקל זה קשה, זה מה שקיבלנו בסיבוב הקודם. שרפנו חסכונות לאורך כל הדרך ולכן אנחנו נכנסים למשבר הזה יותר קשה. בחוסר אונים, חוסר באוזן קשבת. כמוני יש 15-20 שחקנים שליבת העסק שלהם זה אירועים עסקיים, עבורנו התקופה הזאת מכת מוות. יש כאלה במצב אפילו יותר קשה משלי, למשל בתחום התערוכות כי שם ההשקעות הן יותר גדולות".

לכאורה לא הייתה אמורה להיות לכם בעיה להמשיך לעבוד.
"הממשלה מבחינתה 'יש תו ירוק? תמשיכו לעבוד'. אבל כל הלקוחות העסקיים מבטלים אירועים. אבל אף אחד לא יכניס לקוח שלו לאולם סגור, למרות שכרגע באולם סגור עם מקומות מסומנים מותר עד 5,000 איש".

אתה מבין מנהלים שמבטלים אירוע?
"לחלוטין. אני יכול להגיד משהו לאורי לוין (מנכ"ל דיסקונט, עב"ל) שייכנס עכשיו 800 לקוחות בכירים שלו לתוך אולם סגור וחס ושלום יתברר שאחד מהם היה מאומת? יש מנכ"לים שהתמהמהו בלהחליט ואני אמרתי להם לבטל או לדחות לפני שיהיה מאוחר והם יצטרכו לשאת בעלויות של ביטול. בתקופה האחרונה מצאתי את עצמי לא עושה טלפונים יזומים ומציע למנכ"לים לבטל או לדחות אירוע לנובמבר. המנכ"לים הרי חותמים על חוזה עבודה איתנו ורוצים לדעת כמה עולה האירוע ומה התנאים, ופחות מסתכלים על האותיות הקטנות. עד סוף החגים הרי לא יתקבלו החלטות משמעותיות, אלא אם כן זאת החמרה של ההגבלות. הסיכוי לקיום אירוע באוקטובר הוא 50% וככל שעובר הזמן, סביר שימצאו דרך להשתלט על התחלואה ובנובמבר יש סיכוי יותר גבוה לקיום אירוע".

"אף ראש רשות לא רוצה לעבור מירוק לאדום"

ללנגר יש כעס מסוים דווקא על גופים ממשלתיים. "שיא האבסורד זה שגופים ממשלתיים, ציבוריים ועיריות הם הראשונים שמבטלים אירועים. במשך שלוש שנים הפקתי את כנס החינוך של חולון. ניגשתי השנה למכרז. העירייה לכאורה אמורה להיות כפופה לתו ירוק ולהוראות הממשלה שאומרת 'זה פתוח'. הרי האירועים שלנו בטוחים כי אנחנו בודקים כמו שצריך ועומדים כל התנאים, כך שעל פניו אפשר לקיים את האירוע. אבל עיריית חולון הוציאה הודעה שהתכנסה ועדת המכרזים והחליטה שבשל הסיכון מבטלים אותו. ראשי ערים עובדים למזער את ההידבקות בערים שלהם, אף אחד מהם לא רוצה לעבור מירוק לכתום או אדום כי יש לזה השפעה על מערכת החינוך. אז למה לו לעשות התקהלויות עכשיו? שיוציא הודעה משר הבריאות שאומרת שצריך להגביל התקהלויות".

ללנגר יש גם מה לומר על הזהירות העודפת של הרשויות, "רוב ההידבקויות היום זה של ילדים והחולים קשה מגיעים משני סקטורים: לא מחוסנים וקשישים ומעלה, ואלה אנשים שפחות הולכים לאירועים. האירועים בטוחים ואם הממשלה גם חושבת ככה ולכן מפעילה את התו הירוק אז שתעודד באמצעות קמפיין שיסביר את זה. לא יכול להיות שיד ימין פותחת ויד שמאל סוגרת. ראש הממשלה אומר 'תמשיכו לעשות אירועים', אז לא יכול להיות שעירייה מבטלת אירוע".

מה אתם מצפים מהממשלה?
"כמו שבמבצע בעזה יודעים לתת פיצוי למי שגר 40 ק"מ לגבול, כאן אנחנו החזית. אבל יש התעלמות מוחלטת. ראש הממשלה נפתלי בנט? שתיקה רועמת. ישב איתנו לפני חודש וחצי בתחילת המשבר ומאז כלום. מהפגישה איתו יצא 'התו השמח' ובאותו יום האירועים העסקיים התחילו להתבטל.

 ראש הממשלה נפתלי בנט ושרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי בשיחה עם בעלי אולמות אירועים / צילום: קובי גדעון-לע''מ

"ישראל כ"ץ, כשהיה שר אוצר, נפגש עם אומנים על בסיס שבועי. נתניהו נפגש איתנו 3 פעמים ונתנו לנו מקדמות, כי הבינו את המצוקה של הענף. אבל איווט ליברמן לא מוכן להיפגש איתנו ושלח אותנו לדרג המקצועי. הוא חושב כנראה שיעבור זעם עוד שבוע-שבועיים ואנחנו נחזור לעבוד. ישבנו עם רם בלניקוב, מנכ"ל משרד האוצר, ושטחנו את טענותנו, בסוף הפגישה בלניקוב הוציא הודעה הזויה מבחינתנו, מסמוס של הדברים בקור חסר רגישות. אני לא מצפה שבלניקוב יחליט אם לתת חל"ת, זאת החלטה שצריכה להתקבל מלמעלה. בלניקוב רק צריך להציג תוכניות איך להחזיק אותנו נושמים".

"מצפים לתשלום הוצאות קבועות וחל"ת"

ללנגר ולעמיתיו לענף יש ציפיות מהמדינה: "אנחנו מצפים לשני דברים מרכזיים שהם אוויר נשימה עבורנו: תשלום הוצאות קבועות וחל"ת. החזר הוצאות קבועות באותו מודל שעשו בתקופת הסגרים כי האוצר כבר יודע לכמת אותו, וחל"ת לעובדים כי הרי לא נמשיך להחזיק עובדים אם לא יהיו אירועים. אני אחזיק עד אחרי החגים אבל אחריהם אם לא יהיה שינוי, לא אמשיך להחזיק אנשים. סביר שיפוטרו עובדים. אם אנחנו נפטר עובדים האוצר ישלם להם בכל מקרה באמצעות דמי אבטלה".

נראה שבניגוד למשבר הקודם בו הציבור היה אתכם הפעם יש אדישות כלפיכם. איך אתה מסביר את זה?
"כי יש שגרה. את ואני יושבים ומדברים בבית קפה שלא היה פתוח במשבר הקודם. אז כולם חוו את אותה החוויה ולכן יותר הזדהו. גם אירועים פרטיים פחות ניזוקים הפעם. לא מבטלים אותם, מקסימום עושים אירוע יותר קטן ואנשים פחות מפחדים. אבל בסקטור העסקי מפחדים לקחת סיכון".

זיו לנגר

אישי: בן 45 , נשוי לאיה 21 שנה, 6 ילדים
מקצועי: בעלי חברת zeze ההפקות
עוד משהו: בצעירותו היה כדורגלן במכבי נתניה