המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה פותחת בחקירה פלילית נגד קצא"א, בעקבות דליפת דלק שהתרחשה בקו החברה באזור משען, במועצה האזורית חוף אשקלון. מאז תקרית הדליפה, שהתרחשה אתמול (א'), פונו 800 טונות של קרקע מזוהמת מהמקום, שהשתרעו על פני שטח של כ-3 דונם.
אמש (א') קיבל המשרד להגנת הסביבה עדכון מחברת קצא"א על איתור דליפת דלק שהתרחשה באזור משען שבמועצה אזורית חוף אשקלון, לאחר שהחברה גילתה את דבר הדליפה במוקד הבקרה שלה. עם גילויי שינויי הספיקות בקו ההזרמה הופסקה, ונשלחו לשטח סיירים על-מנת לאתר את נקודת הדליפה. עם קבלת ההודעה, יצאו כונני המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים אשקלון למקום, והנחו את נציגי חברת קצא"א לפינוי הקרקע המזוהמת בשטח האירוע.
צינור דולף של קצא''א / צילום: המשרד להגנת הסביבה
לאורך הקו, התבצעו פעולות הנדסיות לאורך הלילה להחלפת קטע קו הדלק שדלף, באורך של כ-12 מטר. במהלך הלילה נשאבו מהצינור כ-100 מטר קוב גולמי, ועד שעות הבוקר פונו כ-800 טונות קרקע מזוהמת שהשתרעו על שטח של כ-3 דונם. הבוקר (ב'), הגיעו לשטח אנשי המשרד להגנת הסביבה כדי לבחון מקרוב את האירוע ועבודות הטיפול, והכריזו כי המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה פותחת בחקירה פלילית סביב האירוע.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הגיעה למקום כדי לעקוב אחר עבודות הפינוי. לדבריה, "מדובר באירוע חמור ביותר, שממחיש לנו שוב עד כמה מסוכנת ומזיקה עשויה להיות ההובלה של דלק פוסילי בלב מדינת ישראל. האירוע הזה מחדד שתקלות קורות, כל הזמן, ואסור בתכלית האיסור לאפשר לתקלות לקרות בסמיכות לאזורים רגישים, ביבשה או בים, כמו בסמוך לשונית אלמוגים בעלת חשיבות עולמית. נבחן את נסיבות האירוע ונפעל בהליכי אכיפה מול החברה ככל שיידרש".
עוד לפני שבמשרד להגנת הסביבה עדכנו את הציבור, בקצא"א הוציאו הבוקר הודעה לתקשורת במסגרתה התייחסו לדליפה כאל אירוע בסדר גודל קטן, למרות נתוני המשרד להגנת הסביבה וההחלטה לפתוח בחקירה פלילית. לפי החברה, "אתמול בשעות הערב, זיהה חדר הבקרה של קצא"א דליפה בכמות קטנה בשטח פתוח בקו לחיפה, שבסמוך למושב משען. עם היוודע הדבר, הופסקה ההזרמה בצינור באופן מיידי. כמות קטנה של דלק שדלפה נשאבה, והחברה פועלת לניקוי הקרקע".
"פוגעים כאן בבסיס"
מה המשמעות של דליפת דלק לקרקע, והאם באמת ניתן להמעיט בחומרת הנושא? עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי של ארגון "אדם, טבע ודין", מסביר: "800 טונות של קרקע מזוהמות זה המון. אסור לגמד את הנזק הזה בשום אופן. לשם השוואה, בממוצע, אנחנו מעריכים כי מדובר במשקל של 2 טון למטר רוב קרקע שפונתה. כלומר, שווה-ערך לנפח של בנין דירות בן 6 קומות עם 4 דירות בקומה. השכבה העליונה של הקרקע היא החיים שלנו. היא הטבע, היא הגידולים. זה מוביל לכך שאנחנו הופכים אותה לא שמישה, וזה מבלי להתייחס לכך שבמקרים כאלה יכול להיות שיש כאן נזק שמגלים רק בהמשך, כמו פגיעה במי תהום.
"אנחנו פוגעים כאן בבסיס - בשטחי מחיה של בעלי חיים, בשטח פתוח שאנשים משתמשים בו, אולי בעצים, ועכשיו יש חור באדמה. קשה להעריך את הנזק הסביבתי בכסף, אבל אין ספק שמדובר בנזק גדול. צריך לגרום שאותה חברה ומי שאחראים ישלמו מחיר כלכלי ופלילי, כדי להגדיל את המוטיבציה להימנע מכאלה דברים בעתיד. בין היתר, זה אומר להימנע מלהוביל דלק שלא צריך אותו ולהגדיל את הסיכוי לדליפות.
"הסכם קצא"א לשינוע נפט מהאמירויות מסכן אותנו. איפה שמובילים דלק - יש דליפות. אין דבר כזה בלי. אם צריך להוביל דלק לשימוש מקומי, זה דבר אחד. אסור לעשות את זה עכשיו בשביל כסף. התעסקות עם דלק חייבת להיות אך ורק לצורכי חיים חיוניים, בטח לא צינור ממקום אחד לשני כדי להרוויח עוד קצת כסף".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
