הטליבאן פועל לאסור על ייצור אופיום באפגניסטן

בחיפוש אחר הכרה בינלאומית לאחר שהשתלטו על אפגניסטן, מנהיגי הטליבאן הודיעו לחקלאים להפסיק לגדל פרג לאופיום - כך מספרים תושבים באזורים המרכזיים, שבהם מגדלים את הצמח. ההוראה החדשה גרמה למחירי האופיום הגולמי, ממנו מייצרים הרואין, לזנק ברחבי המדינה.

בימים האחרונים נציגי הטליבאן החלו להודיע בכינוסים של תושבי הכפרים במחוז קנדהאר הדרומי, אחד מהאזורים העיקריים לייצור אופיום במדינה, כי גידול פרגי אופיום, חלק משמעותי בכלכלה המקומית, ייאסר מעתה ואילך.

ההוראה מגיעה לאחר הודעה של דובר הטליבאן, זביולה מוג'היד במסיבת עיתונאים ב-18 באוגוסט בקאבול, לפיה מנהיגי המדינה החדשים לא ירשו סחר בסמים. מוג'היד לא פירט איך הארגון האיסלאמי יאכוף את האיסור.

חקלאים מקומיים במחוזות קנדהאר, אורוזגן והלמן אומרים שמחיר האופיום הגולמי עלה פי שלושה מכ-70 דולר לקילו לכ-200 דולר לקילו בגלל חוסר הוודאות לגבי הייצור בעתיד. תושבי העיר הצפונית מזאר א-שריף, מספרים כי אצלם מחיר האופיום הוכפל.

מיסוי הסמים מימנו את ההתקוממות

אפגניסטן מייצרת כ-80% מייצוא האופיום הלא חוקי בעולם, ועונת זריעת הפרג מתחילה עוד כחודש. בממשלות המערב טוענים כי הטליבאן הוא אחד המרוויחים הגדולים של תעשיית הנרקוטיקה. לדבריהן, הוא משתמש במיסוי עסקי הסמים על מנת לממן את המרד בן ה-20 שנה של הארגון.

ארה"ב נכשלה בניסיונותיה לצמצם את עסקי הסמים באפגניסטן במשך שני עשורים, בין היתר בגלל המחיר הפוליטי העצום הכרוך בפגיעה בחקלאים האפגנים התלויים בגידול הפרג לפרנסתם.

ניסיונות הטליבאן לעשות דבר דומה עשויים לחתור תחת התמיכה הציבורית בארגון ולמנוע מהשליטים החדשים מקור חשוב של הכנסות בתקופה בה אפגניסטן חסומה מהמערכת הפיננסית הבינלאומית ובקושי מקבלת סיוע זר.

חקלאי שמגדל אופיום בקנדהאר, שנכח בפגישה בעת האחרונה בין הכפריים לטליבאן, אמר בראיון טלפוני שהחוואים לא מרוצים - אך אין להם ברירה אלא לציית אם הטליבאן יאכוף את האיסור.

"אנחנו לא יכולים להתנגד להחלטה של הטליבאן", אמר. "הם הממשלה". החוואי אמר שהטליבאן הודיעו לאנשים לגדל גידולים אחרים, כמו זעפרן. "הם אמרו לנו שכשיאסרו על גידול הפרג, יבטיחו שיהיה לנו גידול אחר להתקיים ממנו".

אחד הגידולים הזמינים לחקלאים

אפגניסטן סובלת מכבישים מוזנחים, תשתיות אחסון גרועות ומעט אפשרויות לייצוא, והפרג הוא אחד הגידולים הבודדים הזמינים לחקלאים מקומיים. זעפרן - פעם אחד המרכיבים המרכזיים במאמצי ארה"ב להילחם בגידול סמים נרקוטיים באפגניסטן - הוא גידול נוסף, אבל כיום הוא כבר מכניס פחות כסף ויותר קשה לסחור בו.

"אם הטליבאן יאסרו על גידול פרג, אנשים יגוועו ברעב, בייחוד לאחר שייפסק הסיוע הבינלאומי", אמר חקלאי פרג במחוז צ'ורה בארוזוגן בראיון טלפוני. "אנחנו עדיין מקווים שהם ירשו לנו לגדל פרג. שום דבר לא יכול לפצות על ההכנסה שאנו מקבלים מגידול פרג".

כשהטליבאן היו בשלטון לפני הפלישה האמריקאית ב-2001, גם אז אסרו בתחילה על ייצור האופיום, אבל אחר כך הענישו רק אנשים שצרכו את הסם ולא את אלה שגידלו אותו וסחרו בו. עם זאת, הם נקטו צעדי ענישה גדולים נגד מגדלי אופיום שנה קודם לכן, ב-2000, כשביקשו להשיג הכרה בינלאומית בשלטונם.

האיסור הזה הוריד את התפוקה ב-90%, כך אמרה וונדה פלהאב-בראון, עמיתה בכירה במכון ברוקינגס החוקרת את אפגניסטן. ועם זאת, הפגיעה הפוליטית שלו בטליבאן הייתה עצומה.

עד אביב 2001, חוואים אפגנים התעלמו מהאיסור כי לא יכלו להתפרנס בלי גידול פרג, אמרה פלהאב-בראון. הצעד להפסיק לגדל אופיום, הוסיפה, הפך לאחת הסיבות המרכזיות לכך ש"אף אחד לא עמד לצד הטליבאן בזמן הפלישה האמריקאית".

אחרי 2001, ארה"ב הוציאה כ-9 מיליארד דולר במשך 20 שנה בניסיונות למנוע מאפגניסטן לספק הרואין לעולם, ללא הצלחה. בהובלת מחלקת המדינה ומנהל אכיפת האיסור על שימוש בסמים (DEA), כללו מאמצי ארה"ב תשלום כסף לחוואים להשמדת גידולי הפרג שלהם, מדיניות שגרמה לבהלה לגידול פרג בקרב חוואים אחרים שניסו למלא את החלל.

ארה"ב גם מימנה צוותי השמדה אפגניים שהפכו את הקציר של החוואים לדשן, מה שגרם לזעם בקרב קהילות רבות.

וושינגטון ויתרה על חיסול האופיום

וושינגטון ויתרה על חיסול האופיום ב-2010, בין היתר בגלל שהמאמץ גרם לחלקים נרחבים באוכלוסייה הכפרית להצטרף לטליבאן. סוכנות הפיתוח הבינלאומי של ארה"ב עבדה בשכנוע חקלאים אפגנים לגדל זעפרן, פיסטוק ורימונים במקום פרג. אבל אפשרויות הייצוא למוצרים אלה היו מועטות.

הגידול המבוקר של הפרג רק צמח ב-20 השנים האחרונות. בשנה שעברה, חוואים אפגניים גידלו פרג על שטח אדמה גדול פי ארבעה ממה שהיה ב-2002.

איסור חדש של טליבאן על גידול אופיום יהווה סיכון פוליטי לארגון. אך הוא גם עשוי להעניק לטליבאן מידה של הוקרת תודה מצד ממשלות זרות, בייחוד באירופה, רוסיה ואיראן, השווקים המרכזיים להרואין האפגני.

שלא כמו בשנות ה-90, אז הטליבאן נדרש להתמודד עם כוחות חזקים של הברית הצפונית ששלטו בצפון מזרח המדינה, כיום אין אף אתגר צבאי משמעותי לשליטתו באפגניסטן. יש, עם זאת, צורך להתמודד עם אי שביעות הרצון הצפויה עקב המשבר הכלכלי במדינה.

לאחר שארה"ב הקפיאה מיליארדי דולרים בסיוע זר ובכספי הבנק המרכזי של אפגניסטן, הרשויות של הטליבאן בקאבול נמצאות תחת לחץ למנוע קריסה מוחלטת של הכלכלה. מחירי סחורות בסיסיות כמו שמן לבישול כבר החלו לעלות, והייבוא נעשה יותר ויותר מצומצם.

לא על האופיום לבדו

בתור ארגון מורד, הטליבאן הרוויח הרבה מהסחר באופיום בעשרים השנה האחרונות, כך אומרים בממשלות זרות ובאו"ם. לוחמי הארגון הקימו ממשלות צללים ברחבי המדינה, ובנו כלכלה מקבילה שנתמכה במידה רבה על ידי סחר בסמים והברחות דלק וסחורות אל המדינה.

כבר לא מדובר רק באופיום. באפגניסטן החלה גם עלייה בייצור של מתאמפטמין בקנה מידה נרחב. במחוז אחד, בקווה, באזור פראח שבדרום מערב המדינה, ייצור הקריסטל-מת' הפך לתעשייה ביתית, כך אומר דיוויד מנספילד, כלכלן עצמאי ומומחה לאפגניסטן.

החוקרים בצוות שלו תיעדו יותר מ-300 מעבדות חשודות באזור שהן בעלות יכולות לייצר קריסטל-מת' בשווי 240 מיליון דולר בשנה. להערכתו, כ-4 מיליון דולר מהסכום הזה הגיעו לידי הטליבאן, בעיקר דרך גביית מיסים.

הרשויות באיראן תפסו 17 טונות של מתאמפטמין ממרץ 2019 ועד מרץ 2020, ועוד 10 טונות בין מרץ 2020 לנובמבר 2020, שרובם הגיעו מאפגניסטן, על פי אלכסנדר סודרהולם, יועץ עצמאי החוקר את מסלול ההעברה של סמים לא חוקיים באיראן ב-LSE.

בדרגים הגבוהים ביותר של הטליבאן, נראה שהבכירים רואים את הסחר בסמים כחיוני. במסגרת שיחות שלום עם ארה"ב ב-2020, ביקשו נציגי הטליבאן לשחרר את חאג'י בשאר נורזאי, ברון סמים שכלוא בארה"ב מאז 2009. אנשי הממשלה האפגנית הנבחרת שברחו מהמדינה לאחרונה אומרים שהדרישה לשחרורו הייתה ניסיון לחזק את יכולות הברחת הסמים של המורדים.

"אין לו כישורים אחרים", אמר חאליד מוהיד, שעבד כדובר המרכז האפגני למלחמה בסמים, סוכנות שהיו לה סמכויות משפטיות וסמכויות לנהל חקירות ברפובליקה האפגנית.