קצא"א מציגה: סדרת תקלות והסכם שעלול לעלות ביוקר

באישון לילה התגלתה דליפה בצינור קצא"א שעובר במועצה האזורית חוף אשקלון. בקצא"א, החברה הממשלתית שמשנעת נפט גולמי דרך נמל אילת ואשקלון, דיווחו לתקשורת על "דליפה קטנה". אבל פקחי המשרד להגנת הסביבה שהגיעו למקום, גילו מאות טונות של קרקע מזוהמת, ופתחו בחקירה פלילית. במהלך השנים זוהו לא מעט דליפות מקצא"א. ההסכם עם האמירויות יגדיל את כמויות הנפט שישונעו דרך מאות קילומטרים בישראל, ואיתן גם את הסכנה.

 צינור דולף של קצא''א / צילום: המשרד להגנת הסביבה

בעקבות הדליפה במועצה האזורית חוף אשקלון נשאבו מהצינור כ-100 מטר מעוקב נפט גולמי, ועד שעות הבוקר פונו כ-800 טונות קרקע מזוהמת שהשתרעו על שטח של כשלושה דונם. אותו קו משנע באופן שוטף דלק ממתקני קצא"א באשקלון, למתקני בז"ן בחיפה. היועץ המשפטי של ארגון "אדם טבע ודין" עו"ד אלי בן ארי מעריך: "הקרקע שפונתה שוות ערך בנפח שלה לבניין דירות בן 6 קומות".

לפי הערכות של איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון, מהרגע שהחלה הדליפה נשאבו כ-60 קו"ב דלק (60,000 ליטרים). מדובר על הכמות שנשאבה, כלומר, ללא הכמות שנספגה בתוך 800 טון האדמה שכבר פונתה.

העסקה עם האמירויות

התקרית הנקודתית הציפה את המאבק שמתרחש בחודשים האחרונים נגד החלטת קצא"א להרחיב את פעילות שינוע הנפט שלה דרך ישראל, למרות הסיכונים הגלומים בכך. בחודש אוקטובר, לאחר הסכמי אברהם, חתמה החברה על מזכר הבנות עם חברת MRLB לשינוע נפט מאזור המפרץ הפרסי דרך ישראל. לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, ההסכם יגדיל את שינוע הנפט בארץ לכ-30 מיליון טון בשנה, באמצעות הובלת לפחות 50 מיכליות. ההיקף הזה עלול לגדול אפילו יותר עד שנת 2025.

החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין וארגון צלול עתרו לאחרונה לבג"ץ נגד הסכם קצא"א. הממשלה תידרש לדון בהשלכות העסקה עם איחוד האמירויות ולהשיב לבג"ץ עד נובמבר.

"הסכם קצא"א לשינוע נפט מהאמירויות מסכן אותנו", מזהיר עו"ד בן ארי. "איפה שמובילים דלק - יש דליפות. אם צריך להוביל דלק לשימוש מקומי, זה דבר אחד. אסור לעשות את זה עכשיו בשביל כסף".

גם במשרד האנרגיה לא מתלהבים מהסכם של קצא"א עם האמירויות. רק לאחרונה אמרה שרת האנרגיה קארין אלהרר כי "אנחנו לא רואים שום תועלת אנרגטית למשק הישראלי בהסכם הזה. אם הוא יבוטל, אנחנו לא רואים שום נזק בתחום". כאמור, מדובר בנפט שלא ישמש את אזרחי ישראל - אלא רק יחלוף דרכם, למדינות אחרות.

למרות שבאזור אילת תנועת המכליות כבר החלה לגדול, לפני כחודש הודיע המשרד להגנת הסביבה כי הוא דוחה את סקר הסיכונים שהוגש על ידי קצא"א, ומקפיא את היערכות החברה להגדלת הפעילות באילת בסמוך לשונית האלמוגים הרגישה, וחופי התיירות הפופולריים. בקצא"א טענו כי החברה פועלת תחת ערכים סביבתיים קפדניים, וכי הסיכון לדליפת נפט גולמי במפרץ אילת הוא כמעט אפסי ובעל פוטנציאל התרחשות של אחת ל-1,111 שנה. אך האירוע שהתרחש היום הזכיר שדליפות נפט כתוצאה מתקלות שונות יכולות להתרחש בכל מקום, ולהסב נזק בעוצמות משתנות.

נציין גם שחברת קצא"א נמצאת תחת חיסיון חוקי כבד משנת 1968. מתוקף החוק, גם ההסכם של קצא"א מול החברה מאיחוד האמירויות חסוי, ואף משרדי הממשלה המפקחים על קצא"א לא זכו לעיין בו. בעתירה של "אדם, טבע ודין" בעקבות אסון עברונה, הוחלט להסיר באופן חלקי את החיסיון, ולאפשר לציבור לקבל מידע הנוגע להשלכות פעילות קצא"א על הסביבה וענייני תכנון ובנייה.

הדליפות דווקא לא נדירות

מול הטענה של קצא"א כי הסיכון לדליפת נפט גולמי יכול לקרות פעם ביותר מאלף שנה, ניצבים תיעודים של 13 אירועי דליפה בעשור האחרון מקווי נפט ודלק של חברת קצא"א, מתוכם חמישה אירועים בקווי הצנרת הארציים, כאשר הידועים שבהן הן אסון עברונה ואסון נחל צין. במשרד להגנת הסביבה אומרים כי "במקרים שבהם נמצאו הפרות, ננקטו צעדי אכיפה המתאימים בנסיבות העניין, לרבות במישור הפלילי".

  

ביוני 2011 התרחשה בנחל צין דליפה של כ-1,000 מ"ק דלק סילוני, בעקבות פגיעת כלי הנדסי בצינור קצא"א, שגרם לשמורה נזק סביבתי כבד. שלושה חודשים לאחר מכן, אירעה במרחק 500 מטרים דליפה נוספת. בשנת 2014, התרחש אסון עברונה, שצרוב אף הוא היטב בזיכרון של אזרחי ישראל, ובוודאי בשמורה עצמה, שלא ניתן לשקם באופן מלא עד היום. כ-5000 מ"ק נפט דלפו באזור צומת באר אורה וזרמו דרומה, לתוך שטח עברונה. אותה תקרית מוגדרת כאחד מאסונות הטבע הקשים ביותר שנודעו בישראל.
לצד האירועים הגדולים, התרחשו גם אירועי "זליגה". בנובמבר 2013 דווח על דליפה שהתגלתה בצינור הנפט אילת-אשקלון ליד קיבוץ שדה בוקר בדרום הנגב. רק בנובמבר 2020 תושבי אשקלון ואשדוד הונחו על ידי המשרד להגנת הסביבה להישאר בבתיהם למשך שעות ארוכות, בעקבות דליפה של מיכל דלק של קצא"א.

לאירועים האלה מצטרף גילוי שנחשף לאחרונה באתר "השומרים", לפיו לאסונות נחל צין ועברונה קדמו דליפות בהיקף קטן יותר שלא נחשפו לציבור בזמן אמת. 240 אלף ליטר דלק דלפו מצינור ישן של קצא"א סמוך לבסיס שיזפון. גם עבודות התשתית הקשורות לשינוע הנפט הן בעלות פוטנציאל פגיעה בסביבה: יותר מ-2,000 אלמוגים נפגעו בעבודות תחזוקה במתקן קצא"א שנעשו לפני שמונה שנים ללא אישור רשות הטבע והגנים.

באוקטובר אשתקד דלף נפט גולמי מצינור קצא"א, כ-3 ק"מ מחופי אשקלון. כתוצאה מכך, הורה משרד הבריאות להשבית את מתקן ההתפלה בעיר כאמצעי זהירות. התקרית טופלה יחד עם צוות המשרד להגנת הסביבה והוגדרה כ"אירוע לא גדול".

מתחת לאף של הציבור

זוהי, כך נראה, רק רשימה חלקית. בשנת 2010, בראיון במקומון האילתי "ערב ערב", אמר נציג המשרד להגנת הסביבה: "ידוע לנו על שתי דליפות שהתרחשו בחמש השנים האחרונות באזור אילת, אולם אנו לא שוללים את האפשרות שהיו דליפות נוספות שלא דווחו".

לא מדובר רק במפגע סביבתי. קו שינוע הנפט העצום הזה מסכן תושבים כבר היום, והסיכון הזה צפוי רק לגדול בשנים הקרובות, עם הסכם קצא"א. פרופ’ חגי לוין, מומחה לבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית, מסביר: "זוהי הפקרות לקדם את הסכם קצא"א מבלי שנבחנו ההשפעות הבריאותיות. השבתת מתקני התפלה וזיהום האוויר שכל דליפה כזאת גורמת לה משפיעה על חיי אדם. היום מדובר בסיכון נמוך, אבל הפוטנציאל עולה במאות אחוזים עם אישור ההסכם עם האמירויות".

תגובות

מקצא"א נמסר בתגובה: "החברה מפוקחת, מבוקרת ופועלת בכפוף להנחיות גורמי המדינה ובייחוד המשרד להגנת הסביבה. ההתקשרות בהסכם עם האמירויות היא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה, ואין כל שינוי בפעילות המתוכננת שלה. קצא"א מחויבת לשמירה על בטיחות תושבי האזור והגנה על ערכי הטבע, הים ואיכות הסביבה".
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "מדובר באירוע חמור ביותר, שממחיש לנו שוב עד כמה מסוכנת ומזיקה עשויה להיות ההובלה של דלק פוסילי בלב מדינת ישראל".