אפל ואמזון מתחילות למכור בתשלומים, וזו בשורה מצוינת לחברות הפינטק הישראליות

בסוף השבוע האחרון הודיעה אמזון כי תחבור לחברת הפינטק Affirm כדי להציע ללקוחות אמריקאים פריסה לתשלומים על רכישות של 50 דולר ומעלה בקטגוריות נבחרות. אמזון מציעה בעצמה כבר תוכנית חלוקה לתשלומים ללקוחות נבחרים, אך זו הפעם הראשונה שמלכת הקמעונאות המקוונת חוברת בארה"ב לחברת פינטק המתמחה במתן אשראי ייעודי במעמד הרכישה, שכעת תהיה זמינה בהדרגה לכלל הלקוחות. אלו היו חדשות ענקיות לתחום הפינטק, ולמניית החברה שזינקה בתגובה ביותר מ-40% ביום שני.

Affirm שייכת לתחום העולה של "קנה עכשיו, שלם אחר-כך" - (Buy Now, Pay Later, או בקיצור BNPL). בניגוד לישראל, ברוב העולם כרטיסי אשראי אינם מציעים אופציות נוחות של פריסת חיוב לתשלומים, ולוואקום הזה התפרצו חברות פינטק כמו קלארנה השוודית, בעלת שווי של 45 מיליארד דולר, הסטארט-אפ הפרטי הרביעי בשוויו בעולם; Afterpay האוסטרלית, שצפויה להירכש על ידי חברת התשלומים סקוור של מייסד טוויטר ג’ק דורסי תמורת 29 מיליארד דולר; ו-Affirm, שנסחרת לפי שווי של מעל 26 מיליארד דולר.

60% מהצרכנים האמריקאים ישתמשו בשירות

אופן קבלת האשראי ברכישות קטנות יהיה לרוב באמצעות בדיקה מינימלית של החברות את העמידה בהחזרת הלוואות קודמות אצלן. ברכישות גדולות יבצעו בדיקה של ציון אשראי והיסטוריה בנקאית.

המודל של החברות הללו מגוון: Afterpay וקלרנה מתמחות בחלוקה של קניות קטנות לארבעה תשלומים, כאשר רבע משולם מידית והשאר תוך שישה שבועות. התשלומים במקרה הזה אינם נושאים ריבית, והחנות משלמת עמלה לחברת הפינטק. ב-Affirm, לעומת זאת, גובים ריבית על קניות גדולות יותר, אך בניגוד למתחרות לא דורשים קנסות על איחורים בתשלום. המשותף לכל החברות בתעשייה הוא שהן מציעות אשראי בעמדת המכירה - הפיזית או הווירטואלית - פר רכישה ספציפית, במקום קו אשראי קבוע בכרטיסי אשראי.

תעשיית ה-BNPL צברה תאוצה אדירה בימי הקורונה, אז רכשו הלקוחות בעיקר באונליין, ולפי כל התחזיות היא צפויה להמשיך לגדול בקצב מהיר. מחקר של בנק אוף אמריקה העריך כי התעשייה תגדל פי 10-15 עד ל-2025 ותטפל בכטריליון דולר בשנה זו. סקר של חברת הייעוץ מקינזי מצא כי כ-60% מהצרכנים בארה"ב ישתמשו באשראי כזה בשנה הקרובה. בנוסף, בתאגיד הייעוץ מקינזי מעריכים כי אשראי בעמדות המכירה צפוי להוות כ-13%-15% משוק ההלוואות ללא ערבויות בארה"ב ב-2023, בהשוואה ל-7% ב-2019.

אמזון היא לא הענקית היחידה שמתחברת לטרנד. לפי הדיווחים, אפל עובדת בשיתוף עם קבוצת הפיננסים גולדמן זאקס על תוכנית שתאפשר לחלק כל תשלום שבוצע דרך אפל פיי לארבעה תשלומים ללא ריבית. לצד זאת, אבל עוד לפני זה, השיקה אפל שיתוף פעולה עם Affirm שמאפשר ללקוחות בקנדה לקנות את מוצרי החברה בחלוקה לתשלומים.

סאנביט חד-קרן, ספליטיט שווה 150 מיליון דולר

העלייה המהירה של תעשיית התשלומים היא חדשות טובות לשורת חברות ישראליות או אמריקאיות-ישראליות הפועלות גם הן בתחום. סאנביט, שהמטה שלה בלוס אנג’לס אך מרכז הפיתוח הוא בבנימינה, מספקת חלוקה לתשלומים ללקוחות אמריקאים עבור הוצאות חיוניות כמו טיפולים לרכב במוסך ורכישת משקפיים בחנויות אופטיקה. סאנביט הפכה בחודש מאי לחד-קרן לאחר שגייסה מימון לפי שווי 1.1 מיליארד דולר.

חברה ישראלית נוספת בתחום היא ספליטיט (Splitit), שנסחרת בבורסה באוסטרליה לפי שווי של 150 מיליון דולר. ספליטיט מאפשרת ללקוחות שמשלמים בכרטיס אשראי לחלק את הסכום לתשלומים. חברה אחרת היא ביהאלף (Behalf) מרעננה, שמציעה אופציה של קנה עכשיו ושלם אחר-כך לבעלי עסקים קטנים.

ChargeAfter - הזאפ של תעשיית האשראי

"הרכישה של Afterpay על ידי סקוור וההסכם של Affirm ואמזון הם חדשות גדולות מאוד", אומר מידד שרון, מנכ"ל ChargeAfter, ישראלית נוספת בתחום. "החדשות האלו מוכיחות כי תעשיית ה-BNPL הולכת והופכת למיינסטרים ולי אין ספק שהיא תחליף בסופו של דבר את כרטיסי האשראי".

ChargeAfter, שמעסיקה כ-50 עובדים וגייסה עד היום 20 מיליון דולר, מציעה מרקטפלייס של ספקי BNPL. לקוח שקונה מחשב באתר לנובו למשל יקבל דרך החברה את שלוש האופציות הכדאיות ביותר עבורו לאשראי מבין שורת ספקי BNPL.

"אני הוצאתי כרטיס אשראי בישראל לפני שנים רבות, ומאז לא באתי לשנות את התנאים, כך שהאשראי שאני מקבל מתבסס על הנתונים שהיו לי בעבר. לעומת זאת ב-BNPL עושים לך חיתום כל פעם מחדש לאשראי ומציעים את ההלוואה האופטימלית עבורך לפי הנתונים העכשוויים", אומר שרון. "הסיבה היחידה שעד היום היה צריך לעבוד בשיטה של כרטיס אשראי היא שתהליך החיתום היה ידני ולקח זמן לבנק להבין באיזה תנאים לתת לך אשראי. היום, כשהכל נעשה דיגיטלית, אני יכול לתת אשראי ללקוח תוך שתי שניות".

ג'יפיטי מכניסה את הבנקים לתחרות מול חברות הפינטק

חברת ג’יפיטי (Jifiti) הישראלית מספקת פתרון טכנולוגי לבנקים מסורתיים כדי לחדור לתחום של BNPL ולהתחרות מול חברות הפינטק הצעירות. ג’יפיטי החלה את דרכה ב-2012 כספקית פתרונות בתחום כרטיסי המתנות (גיפט קארד), אבל ב-2019 הבינה החברה שהיכולת שלה להתממשק עם הקופות בחנויות רלוונטית גם לעולם האשראי בנקודת המכירה ושינתה כיוון. הפתרון של ג’פיטי מבוסס על יצירה של כרטיס אשראי וירטואלי, שדרכו מקבל הלקוח אשראי מיידי מהבנק לביצוע רכישה ספציפית בחנות פיזית או וירטואלית.

הפתרון של ג’יפיטי מאפשר ללקוחות בין השאר לקבל אשראי מבנקים לרכישות בחנויות איקאה בשורת מדינות באירופה ובסניפים של וולמארט בדרום אפריקה ומכסיקו. ג’יפיטי, שמעסיקה 50 עובדים, הכריזה ביום שלישי על קבלת השקעה של 22.5 מיליון דולר מהחברה-האם של איקאה, אינגקה, שזו ההשקעה הראשונה שלה בישראל.

"התפיסה שלנו היא שבנקים יודעים איך להלוות כספים בצורה מעולה ומה שהם צריכים זאת דרך להתחבר לחנויות בקלות כדי להציע אשראי בנקודת המכירה", אומר יעקב מרטין, מנכ"ל ואחד ממייסדי ג’יפיטי. "במקום שהבנקים יצטרכו לעשות תהליך אינטגרציה של שנה-שנה וחצי עם החנויות, אנחנו מציעים להם התממשקות מידית".

תעשייה שיוצרת בועת אשראי?

לצד ההצלחה, תעשיית "קנה עכשיו, שלם אחר-כך" סופגת גם לא מעט ביקורת על כך שהיא גורמת ללקוחות, בעיקר לקוחות צעירים, לקנות יותר ולהיכנס לחובות. מנכ"ל ChargeAfter דוחה את הביקורת. "המושג של אשראי קיים כבר הרבה שנים. הדבר היחיד שתעשיית ה-BNPL עושה זה לתת אשראי יותר טוב ללקוחות ולכן יש פה אלמנט חיובי". לדבריו, "זה כמו להגיד שאתר בוקינג, שמאפשר להשוות בין מחירים של מלונות, גורם לאנשים לצאת יותר לחופשות".

לטענת מרטין, הפתרון הנכון הוא שהבנקים יתפסו תפקיד מוביל בתעשיית ה-BNPL. "כיום הרגולטרים מאוד מתקשים לעקוב אחרי ההלוואות שנותנות חברות פינטק וזה יוצר בועת אשראי לא רשומה ולא מפוקחת. אנחנו מעצימים את הבנקים המפוקחים רגולטורית כדי שיציעו פתרונות אחראיים".