הבליץ האכזרי של סין בענקיות הטק שלה הוא קריאה למשקיעים הזרים לארוז את החפצים?

המהלומות שהנחית הממשל הסיני על מגזר הטכנולוגיה במדינתו מציפות את השאלה האם ייתכן שעוד לא התאוששנו מהקורונה וכבר מבשלים לנו משבר חדש? כדי לספק תשובה בהירה צריך להבין את מערכת היחסים בין הדיקטטורה לתאגידי הענק - מה הרקע לצעדים האגרסיביים ומה מנסה הממשל להשיג הפעם, גם במחיר כלכלי שספק אם ראינו כמותו בשנים האחרונות. וגם, האם כל אלו מאותתים למשקיעים שזו העת להימלט מהשוק? לא בטוח.

זה היה מפגן עוצמה נוסף של הממשל הסיני, כשעל הכוונת תאגידי הענק בענף הטק. הסיבה - עבירות על "חוקי התחרות" במדינה, ניצול מעמדן וחדירה למרחב הפרטי של המשתמשים. היעד: להצר את צעדיהן ולהכתיב חוקי משחק נוקשים עוד יותר באמצעות הידוק הרגולציה והטלת סנקציות. התוצאה: התאדות של כטריליון דולר משווי סקטור הטכנולוגיה בחצי שנה וקריסה יומית החדה ביותר שנרשמה זה למעלה מעשור, מאז ערב משבר ה"סאב-פריים" ב-2008.

  

בליץ מתוזמן בכל החזיתות

אם נשפוט לפי ההתנהלות בשנים האחרונות, אולי מספיק אפילו בשנה האחרונה, אף אחד לא אמור להיות מופתע מעוד סיבוב של הסתערות הממשל הסיני על השוק החופשי, גם במחיר פגיעה אנושה בפעילותן העסקית של החברות המקומיות. אלא שהפעם זה היה חריג - בליץ מתוכנן ומתוזמן בכל החזיתות. בגזרה אחת החיל הממשל רפורמה על חברות פרטיות שאמונות על לימודים ממלכתיים מקוונים - אחד המגזרים המשגשגים במדינה, המגלגל על פי הערכות כ-100 מיליארד דולר בשנה. המגבלות למעשה נועדו לחנוק את החברות וכוללות בין היתר איסור גיוס השקעות הון מחוץ למדינה, הסרת האופציה להנפקה בבורסה, גניזה של תהליכי רכישה ומיזוג, והדובדבן שבקצפת - איסור פעילות למטרות רווח.

הטיעון מאחורי הקשחת הרגולציה היה ש"תעשיית השיעורים הפרטיים מחוץ למסגרות החינוך הפורמליות נחטפה על ידי ההון". עם זאת, סין הבטיחה גם "גזר" - המדינה תשפר את איכות שירותי החינוך המקוון הממשלתיים ותהפוך אותם לחינמיים. כחלק מהבליץ המתמשך, כמה ימים קודם לכן סין הנחיתה מכה על Global DiDi, ענקית שיתוף הנסיעות הפועלת במזרח אסיה.

כאן המהלך נעוץ כנראה ב"חוסר משמעת" שהפגינה החברה בעת הנפקתה בוול סטריט בחודש יולי, בניגוד למסרי הממשל ולפיהם רצונה להיסחר מחוץ למדינה אינו עולה בקנה אחד עם המאמצים למנוע זליגה של חברות החוצה מסין. DiDi הייתה נחושה עם הליך ההנפקה. זה התחיל באופטימיות, ובימיה הראשונים זינקה מניית החברה בשיעורים דו-ספרתיים עד לשווי שוק של כ-80 מיליארד דולר, אלא שבהמשך שוויה נחתך בחצי.

מה שהביא לקריסה במניה היה שיגור איום מצד הממשל להטיל עליה קנסות כבדים, עד גובה של כ-3 מיליארד דולר (גבוה מהקנס האסטרונומי שהושת באפריל על ענקית סינית אחרת, עליבאבא, בסך 2.8 מיליארד דולר). לקנס נלוותה גם רמיזה על אופציה למחיקתה מהמסחר בארה"ב, אך כאן כבר מדובר ב"שבירת כלים" והכרזת מלחמה פומבית על בורסות ארה"ב. אם לא די בכך, לא עבר זמן רב וסין הורתה על מחיקתה של אפליקציית DiDi מהחנות ונאסר על החברה לגייס לקוחות חדשים, בטענה לאסיפת מידע על המשתמשים, מה שכמובן לא תרם להרגעת הרוחות והמשיך לטלטל את המניה.

הגבלת שעות משחק,עצירת הנפקות והתערבות בנדל"ן

ימים ספורים קודם הייתה זו ענקית המדיה טנסנט (Tencent) שנפלה בחדות, גם הפעם לא בשל הרעה בפעילות העסקית. לטענת המשטר, עולם הגיימינג שמציעה החברה משפיע על בני הנוער בדומה ל"אופיום נפשי". גם אפליקציית המסרים WeChat הפופולרית שמפעילה טנסנט (כ-1.2 מיליארד משתמשים בסין) ספגה טענות על הפרת חוקי ההגנה על קטינים בסין. טנסנט הודיעה שתגביל את זמן השימוש במשחקיה (לאחר שעשתה זאת גם בעבר, ועוד לפני הכללים החדשים שקבעו הרגולטורים במדינה המחייבים את המפעילות להגביל משחקים מקוונים לקטינים לשלוש שעות בשבוע בלבד). בנוסף הוטל על החברה קנס בשל הפרת חוקי התחרות והיותה מונופול בזכויות הסטרימינג במדינה.

המערכה שמנהלת בייג'ין מול חברות עסקיות אינה חדשה. קדם לה רצף הצלפות מצד המפלגה הקומוניסטית כלפי חברות שהפכו לתאגידי ענק, לעתים הגדולים בתחומם בעולם, ולמשל הטלת הקנס על עליבאבא ועצירת הנפקת הענק של חברת הפיננסים והתשלומים ANT Group. אלו הובילו גם להיעלמותו המסתורית של הבעלים, ג'ק מא, שנעדר מעיני הציבור בסמיכות לדיווחים על בלימת ההנפקה.

באחרונה דווח כי הממשל מתכוון גם להתערב ברגולציה בשוק הנדל"ן ולהתעקש על הסדרת זכויות השליחים בחברות שילוח המזון. לאלו מצטרף דיווח שנפוץ בסין לאחרונה לפיו המפלגה הקומוניסטית נחושה לטפל גם בגופי ההשקעה במדינה, זאת לאחר שעשרות מהם נקנסו בגין "יכולות ניהול רפות והענקת שוויים נדיבים לחלק מהחברות שהונפקו".

שלא נשכח לרגע "מי הבוס"

נראה שאין דרך לנתח את המצב בסין על סמך נתונים פיננסיים - הממשל מנחית מהלומות ללא התראה מוקדמת, וחוסר היכולת לצפות את צעדיו מותיר צל כבד על היציבות העסקית של ענפי הפעילות. עם זאת, הממשל בסין מבין שחניקת הכלכלה והצרת צעדיהם של תאגידי הענק יאטו במידה רבה את הדהירה שלה לעבר הובלת דירוג הכלכלות הגדולות בעולם, לראשונה בהיסטוריה. אז איך ניתן להבין זאת? אולי בסין רצו פשוט להזכיר "מי הבוס".

צמיחה מואצת של החברות במדינה ואובדן השליטה עליהן, מהווים את האיום הגדול ביותר על תפיסת המפלגה הקומוניסטית, ולכן גלובליזציה ותהליכים מהירים דורשים מהממשל תגובות חדות וחותכות. אולם הנשיא הסיני, שי ג'ינפינג, טען בעבר כי המדינה מייחסת ערך ותרומה גבוהה לפעילות התעשייה המסורתית, וכפועל יוצא הפוקוס הוא על סקטורים אחרים, בעיקר הטכנולוגיה, שאת תרומתם מנסה סין למקסם לטובת הכלכלה הפנימית. לכן הטלת סנקציות, בייחוד כשישנו קושי לפקח על חברות הטכנולוגיה בשל אופי פעילותן, היא פתרון לגיטימי עבור הממשל למנוע בריחת כסף החוצה ו"יציאה משליטה".

הצעדים הללו הכו גלים בשוקי העולם וגם אצלנו. הגופים המוסדיים בישראל חשופים במידה מסוימת להשקעות בסין מתוך ראייה ארוכת טווח שמדובר במנוע כלכלי עולמי שלא ניתן להתעלם ממנו, גם במחיר של אלמנט האי-ודאות הכרוך בהשקעה במדינה עם שלטון דיקטטורי. אותה חשיפה גררה לאחרונה לתנודות בטבלת התשואות, בעיקר בתעשיית הגמל, לרוב נוכח הירידה החדה שנרשמה בקרן הסל הפופולרית KraneShares CSI China Internet (סימול: KWEB), הנסחרת בניו יורק ומשקיעה בחברות אינטרנט סיניות שנסחרות מחוץ לסין, ובהשקעות ישירות בענקיות הסיניות שספגו גם הן נפילות.

ועדיין, לא ניתן להספיד את השוק הסיני.

הצרות של החברות - ההזדמנות של המשקיעים

סין אמנם תישאר מדינה עם סיכונים מבניים של התערבות ממשלתית, אגרסיבית פחות או יותר, אך ניסיון העבר מלמד שרבות מהחברות שנאלצו להתמודד עם מדיניות נוקשה מצד הממשל, שרטטו לעצמן מודל פעילות התואם את הכללים החדשים והמשיכו בקידום פעילותן העסקית. מתוך הנחה זו אפשר לראות בירידות החדות שרשמו מניות החברות הגדולות, כדוגמת עליבאבא (שנמצאת סביב שפל כל הזמנים), טנסנט, באידו ואחרות, חלון הזדמנויות לכניסה בשערים ומכפילים נוחים.

בהסתכלות רחבה יותר - הסינים מחפשים שליטה ומוצאים את הדרך לעשות זאת, אך הם גם בהחלט מודעים להשלכות ומנסים לרכך את עוצמת הפגיעה. בניסיון לבלום את הזעזוע בשווקים ולהרגיע את הרוחות, יצא בכיר ברשות ני"ע בסין (SAC) בהצהרה לבנקים וגופי ההשקעה הבינלאומיים, ולפיה הרגולטורים במדינה ישקלו מעתה בכובד ראש כל גיבוש מדיניות שעשויה לייצר תנודתיות עמוקה בשווקים, שכן הם ערים לחשיבות עיכול המהלכים אצל המשקיעים, ויפעלו לכך שאלו יהיו הדרגתיים ומרוככים יותר. לבסוף, ואולי מה שחיפשו רבים לשמוע - אין בכוונתם להעלות סקטורים חדשים על המוקד מלבד אלו שכבר נפגעו. בכירים אחרים בסין אשררו את התחזית האופטימית ארוכת הטווח ביחס לביצועיהן של החברות הסיניות.

לסיכום, הסביבה העסקית בסין מאתגרת מאז ומתמיד את המשקיעים, לנוכח האיום הרגולטורי וצעדי הממשל הקיצוניים שנמצאים ברקע, בייחוד בעתות של החרפת הטון. בצד זאת, סין תאבת צמיחה, והיעד של כיבוש פסגת הכלכלה העולמית לא מאפשר לה לעצור כעת ולמוטט את חברות הענק שצמחו מתוך המדינה, שהרי אלו במידה רבה הקטר שעליו דוהרת המדינה לצמרת העולמית.

הכותב הוא מנכ"ל ארבע עונות תכנון פיננסי מקבוצת אי.בי.אי. ארבע עונות תכנון פיננסי עוסקת בניהול עושר, פיקוח ובקרה על השקעות עבור לקוחות פרטיים וחברות. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך המתחשב בצרכיו של כל אדם