אתגרי המפעילים להמשך פריסת הסיבים הולכים ונעשים קשים יותר

אתגרי פריסת הסיבים האופטיים לכל החברות הפורסות הולכים ונהיים יותר ויותר מורכבים ככל שיותר ויותר יישובים נפרסים. הסיבה לכך היא שהמטרה היא לפרוס סיבים באזורים צפופים בראש ובראשונה, ולאחר מכן להתפשט לאזורים הפחות צפופים. פריסה באזורים הפחות צפופים משמעותה ייקור עלויות. זאת, מאחר שככל שהבניינים נמוכים יותר עלות הפריסה גבוהה יותר ולהיפך.

בשבוע שעבר התברר כי הפריסה השנה של חברת הסיבים האופטיים IBC נתקלת בקשיים בשל החלפת הוט בסלקום כקבלן ראשי. שתי החברות שותפות במיזם ביחד עם חברת החשמל וקרן תש"י, ובמסגרת ההסכם לכניסת הוט ל-IBC, סוכם שהיא תהיה הקבלן הראשי במקום סלקום ושחלקה של חברת החשמל בפריסה יקטן. העיכובים בחודשים האחרונים, לדעת IBC, לא ישפיעו על הפריסה, שאמורה להסתכם השנה בנגישות לכ-200 אלף בתי אב.

עד כאן הכול טוב, אבל מהשנה הבאה האתגר הופך להיות גדול יותר. זאת, מכיוון שלפי הרישיון של IBC, החברה אמורה להגיע לנגישות ל-1.7 מיליון בתי אב בתוך ארבע שנים החל מהשנה הבאה.  כלומר, החל משנה הבאה החברה חייבת לפרוס 250 אלף בתי אב מדי שנה, מאחר שעד היום היא הגיעה ל-650 אלף בתי אב.

התייקרות העלויות

האתגר של פריסת 250 אלף בתי אומנם אינו בלתי ניתן להשגה, אבל הצלחה במשימה זו רק הולכת ונהיית מורכבת יותר. בין הגורמים לכך: כמות בתי אב לבניין - באזורים שסלקום וחברת החשמל פרסו עד שנת 2020 כמות יחידות הדיור בבניין הייתה כ-20. אולם היום הוט פורסת באזורי בנייה נמוכה, שבהם הממוצע הינו כ-10 יחידות דיור לבניין ואף פחות - כ-4-5 בתי אב לבניין. המשמעות היא שיש צורך לפרוס יותר תשתית ליחידת דיור.

 גרנות-גולדשטיין. הוט תצטרך לפרוס בערים עם כמות בתי אב נמוכה / צילום: יח''צ אוהד רומנו

בנוסף, ובגלל ש-IBC כבר פרסה באמצעות סלקום את אזורי הביקוש, הוט תצטרך לפרוס בערים שבהן כמות בתי האב נמוכה, ולרוב מדובר בערים בפריפריה.

כמו כן, קיימת הבעיה של האינטגרציה הנדרשת בין המערכות - בחלק מהפריסות החדשות תידרש הוט לבצע אינטגרציה עם רשתות חברת החשמל ורשת הסיבים שפרסה סלקום. כך, למשל, אם האחרונה פרסה אזור מסוים של בניינים גבוהים, ולצידם יש בניינים נמוכים - המשמעות היא שנדרשת אינטגרציה ביניהן. עניין זה אינו תמיד קל, כשמעוניינים ברשת אחת מנוהלת מקצה לקצה.

אזורים בעייתיים לפריסה

נושא נוסף שמעסיק את סוגיות הפריסה עבור כל החברות בשוק, מלבד בזק, הוא  המכרזים של משרד התקשורת לאזורי תמרוץ, שעליהם בזק ויתרה. מדובר ב-20% מבתי האב, בעיקר בחברה החרדית ובחברה הערבית. אזורים אלה ייצאו למכרזים למפעילים. IBC מתכוונת להתמודד במכרזים אלה לפחות בחלק מהאזורים. אולם אזורים אלה מראש מוגדרים כמורכבים לפריסה, שלא לומר בעייתיים.

החברה הערבית זקוקה לפריסה ומשוועת לסיבים. אולם ביישובים רבים הקושי בפריסה הוא עצום בשל מצב התשתיות ומאחר שישנם אזורים מוכים במפעילים פיראטיים. קשה להבין בשלב הזה על אילו אזורים תתמודד IBC, אבל הפריסה לא צפויה להיות קלה.

גם בשכונות חרדיות שבזק ויתרה עליהן, יש ביקוש לסיבים. אולם יש גם קבוצות חרדיות שמתנגדות לפריסה בטענה שהיא תעודד חדירת אינטרנט לחברה החרדית.

סיכויים לשיתוף-פעולה?

סוגיה נוספת בנוגע למיזם פריסת הסיבים האופטיים היא: האם יש סיכוי לשיתוף-פעולה בין IBC לפרטנר. כפי שנחשף בגלובס, פרטנר פנתה ל-IBC וביקשה לרכוש ממנה תשתיות באזורים שבהם אין לה פריסה. הפנייה נעשתה בתקופת המנכ"ל הקודם, איציק בן בנישתי. IBC השיבה כי היא חברת תשתיות שמוכרת לכל המפעילים באופן שקוף ושוויוני וכי מחיריה גלויים לכל.

התשובה לא סיפקה את פרטנר שרצתה כנראה מחירים טובים יותר כדי לייצר תחרות בין IBC לבזק. אולם לאחר כניסתו של אבי צבי לתפקיד המנכ"ל בפרטנר, שבו הצדדים לדבר ביניהם. בשיחות אף עלתה האפשרות של פריסה משותפת ושל שימוש הדדי בתשתיות, אך הן לא הבשילו.

 אבי גבאי. סלקום הוחלפה בהוט כקבלן ראשי של הפרויקט / צילום: כפיר סיון

בשורה התחתונה IBC ופרטנר ממשיכות לפרוס לבד. הרציונל של פרטנר ברור - היא מיצתה את אזורי הביקוש וכעת הפריסה לבד עולה כסף רב. זהו שינוי מבורך שעוברת פרטנר שמבינה כי היא חייבת שינוי בגישה, וכי להמשיך בפריסה לבד כבר לא כדאי כלכלית באזורים שבהם הקושי לפרוס יותר גדול וגם יש פחות ביקוש.

שחיקת תשתיות קיימות

בבזק המצב שונה, אבל גם בפניה ניצבים אתגרים לא פחות גדולים. השנה, קרוב לוודאי, שהחברה תעמוד ביעד שהציבה לעצמה: נגישות למיליון בתי אב - ייתכן שאף תעבור אותו. אולם בשנה הבאה יש להניח כי הפריסה של החברה לא תימשך באותו קצב.

אומנם בזק שאבה כמעט את כל הקבלנים בשוק לצורך הפריסה, אך הבעיה שלה היא דווקא באזורים שבהם פרסה בעבר. מסתבר שתשתיות הסיבים שנפרסו על-ידי בזק לפני שמונה שנים שהגיעו לכ-60% מבתי האב - דורשות שיקום. זאת, בשל חבלות, בלאי או שימוש על-ידי מתחרים שניצלו את התשתיות שנפרסו לטובת עבודות ברשת שלהן. לבזק הסתבר שתשתיות אלה אינן ראויות לשימוש בחלק גדול מהמקומות. בזק לא לקחה בחשבון את שחיקת התשתיות כשהחלה בפרויקט, והעניין התברר לה רק עם התקדמותו.

האתגרים בפריסת הסיבים

התייקרות עלות הפריסה
הוט פורסת היום באזורי בנייה נמוכה, שבהן יש פחות בתי אב לבניין

בעיות של אינטגרציה בין המערכות
הוט תידרש בחלק מהפריסות החדשות לבצע אינטגרציה עם רשתות חברת החשמל ורשת הסיבים שפרסה סלקום

היעדר שיתוף-פעולה ושימוש הדדי
בתשתיות בין IBC לפרטנר

קשיים טכניים בפריסה ביישובים
בחברה החרדית ובחברה הערבית

שחיקה בתשתיות שהניחה בזק
לפני 8 שנים הדורשות שיקום