הבדיקות והחיסונים עוברים לידיים של המעסיקים

לפי הפרסומים, השחקנית אורנה פיטוסי קיבלה הודעה כי לא תוכל לקחת חלק בצילומי הסדרה "מאנייכ" וזאת היות ולא התחסנה והתנגדה לבצע בדיקת קורונה לפני הגעתה לסט הצילומים. הפרשה מעלה את השאלה, האם מעסיק יכול לפטר עובד שלא מוכן להתחסן או לחלופין האם מעסיק רשאי לחייב בדיקות קורונה באופן שגרתי.

נגיף הקורונה נמצא איתנו כבר למעלה משנה, והחיסונים נמצאים איתנו כבר למעלה מחצי שנה ועדיין נאלצים מעסיקים לתהות אודות המותר והאסור ביחסי עבודה, כשסוגיית היחס לעובדים שיכולים להתחסן ובוחרים שלא לעשות כן - עדיין לא הוסדרה על ידי הממשלה באופן חד משמעי, וגם פסיקת בתי הדין לעבודה לא נותנת מענה חד משמעי.

נדגיש, אין בכוונתנו להיכנס לויכוח המתרחש ברשת אודות טיב החיסון, שכן כרגע בהתאם לעמדתה הברורה של הממשלה זהו האמצעי הכי טוב שעומד במסגרת המאבק כנגד וירוס הקורונה, אלא שגם כאן בוחרת הממשלה (הנוכחית כמו גם הקודמת) שלא לתת תשובות למעסיקים.

הבעיה הקשה ביותר כיום היא כי בהתאם לתקנות הנוכחיות, גם מקום שחל עליו "תו ירוק" (קרי מקום שהכניסה אליו היא למחוסנים, מחלימים ומי שהציג בדיקה עדכנית) רשאי להכניס עובדים שאינם מחוסנים (דבר שהממשלה הודיעה לאחרונה על הרצון לשנות), באופן הסותר ישירות את מטרתן של הוראות "התו הירוק", כפי שנתקלנו בפרסומים לאחרונה ביחס לאוניברסיטאות בהן הסטודנטים נדרשים להיות בעלי תו ירוק ואילו העובדים לא.

בשאלה האם מעסיק יכול לפעול כנגד עובדיו שבחרו שלא להתחסן, ישנם שני שיקולים עיקריים בנקודת מבטם של המעסיקים: האחד, חובתו המוגברת של מעסיק לשמור על בריאותם של העובדים בהתאם לפקודת הבטיחות בעבודה ותקנות וחוקים נוספים ולפעול ככל יכולתו על מנת למנוע סיכון לעובדים במקום העבודה, והשני, הפררוגטיבה של המעסיק לנהל את עסקו על הצד הטוב ביותר ולהמשיך את פעילותו התקינה של העסק, ללא בידודים ומחלה של העובדים באופן הפוגע בתפעול העסק ופוגע בקניינו וחופש העיסוק של המעסיק.

בהתאמה, למעביד סמכויות שונות, כגון הסמכות להטיל משמעת במפעל ולנקוט בצעדים הראויים כנגד עובד המסכן עובדים אחרים ואף הסמכות להעביר עובד מתפקיד לתפקיד, וזאת כמובן בכפוף למגבלות המסייגות סמכויות אלה מכוח חוק, הסכם אישי או קיבוצי. כחלק מזכות זו לדעתנו יש לאפשר למעסיק לפעול במדיניות נוקשה כנגד מי אשר בוחר שלא להתחסן או לקיים בדיקות קורונה באופן קבוע.

אנו מודעים לכך שלעובד ישנה את זכות הבחירה על גופו, בין אם הבחירה אם להתחסן או לא, ובין אם הבחירה אם להיבדק או לא, אולם נוכח הגל הרביעי של המגיפה המתחולל בימים אלו, דרישה מצד עובד להמשיך לעבוד כרגיל על אף שבחר שלא להתחסן ולא להיבדק, מהווה הלכה למעשה כפייה של העובד על הכלל את בחירותיו, וסיכון ברור של יתרת העובדים ושל מקום העבודה.

לשם הדוגמה, ברור כי מעסיק רשאי להוציא עובד הבוחר להגיע שיכור למפעל ולהפעיל מכונות מסוכנות, על אף שגם כאן מדובר בזכותו של העובד על גופו, ונדמה כי ברור שלא ניתן לאסור על המעסיק להוציא את העובד ממקום העבודה ואף חובתו לעשות כן לצורך הגנה על עובדיו.

לכן, דרישתו של מעסיק מעובד להציג אישור כי התחסן, או להציג בדיקות קורונה תכופות נועד לצורך מימוש חובותיו של המעסיק והפררוגטיבה הניהולית שלו, ובתי הדין לעבודה הגנו על הצורך של מעסיקים לברר מי מעובדיו התחסן בהיותה רלוונטית לחובות המעסיק, וכן הגנו על דרישות מעסיקים כי עובדים שאינם מחוסנים לא יגיעו למקום העבודה, בכפוף לכך שהמעסיקים בחנו ומצאו כי אכן זו הדרך היעילה ביותר למנוע את הסיכון לכלל העובדים.

עבודה מהבית היא פתרון הולם

יודגש, פיטורים כמו בעניינה של אורנה פיטוסי אינם דרך המלך, ועל המעסיק לשקול דרכים אחרות, כדוגמת אפשרות עבודה מהבית, יצירת מקום עבודה לעובד שבחר שלא להתחסן כך שלא יסכן את יתרת העובדים, חופשה או חופשה ללא תשלום, ורק בהיעדרם של פתרונות אלו (או אחרים שרלוונטיים למקום העבודה), רשאי מעסיק לפעול בדרך של פיטורים.

מעבר לים, אנו רואים את המעסיקים הגדולים ביותר במשק האמריקאי כדוגמת גוגל, אפל ופייסבוק, שנוקטים עמדה חד משמעית וקובעים כי עם פתיחת המשרדים מחדש רק עובדים שחוסנו יורשו להגיע למשרדים, ולדעתנו על המחוקק ועל בתי הדין לעבודה לאפשר למעסיקים בישראל לעשות כמוהם, ולקבוע מדיניות כי רק מי שחוסן יורשה להיכנס למקום העבודה, בין אם בדרך של הרחבת התו הירוק כך שיתייחס גם לעובדים במקום שחל עליו התו הירוק, ובין אם בהוראת חקיקה ספציפית בנושא.

עו"ד יעל דולב עומדת בראש מחלקת דיני העבודה במשרד עו"ד גרוס ושות'

עו"ד עידן פפר עוסק בתחום דיני העבודה