הדוח הראשון תחת היו"ר כחלון: ההפסד הרבעוני של יונט קרדיט הוכפל

חברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט  פירסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של השנה, והנתונים עשויים לספק הסבר סביר להפחתת השכר שביצעה השבוע לבכיריה: הפסדי החברה יותר מהוכפלו במהלך הרבעון, בין השאר בשל זינוק בהוצאות המימון.

יונט רשמה הפסד רבעוני של 2.8 מיליון שקל, קפיצה של יותר מ-150% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. במבט על המחצית כולה דווקא הצטמצם ההפסד, כאשר הוא הסתכם ב-5.6 מיליון שקל לעומת הפסד של 6.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה.

הפסדיה של החברה, שנוסדה ב-2018 על ידי שלושת השותפים שלמה אייזיק, צחי אזר ושי פנסו, מגיעים על אף הגידול שלה בתיקי האשראי ובהכנסות מריבית - שזינקו כמעט פי שניים במהלך המחצית והסתכמו ב-11 מיליון שקל (בהשוואה ל-6.5 מיליון שקל בחציון הראשון של השנה שעברה).

היקף האשראי ללקוחות לטווח קצר עלה בכ-50% והסתכם בסוף יוני האחרון ב-101 מיליון שקל לעומת 67 מיליון שקל לפני שנה. מתחילת השנה היקף האשראי רשם עלייה מתונה יותר של 6%. 

מהדוחות עולה שכמחצית מתיקי האשראי בחברה נפרעו בתוך חודשיים מאז שהועמדו, 34% נפרעו בתוך חודש. רק 7% מהתיקים נפרעו אחרי שנה או יותר.

קפיצה משמעותית בהוצאות המימון והשיווק

הכנסות המימון של יונט קרדיט רשמו קפיצה של 66% במהלך הרבעון השני, והן הסתכמו בכ-7 מיליון שקל בהשוואה ל-4.2 מיליון שקל בשנה שעברה. יחד עם זאת, הוצאות המימון הכפילו עצמן ועמדו בסוף הרבעון על 2.5 מיליון שקל.

גם הוצאות החברה להפסדי אשראי, כריות הביטחון שהופרשו למקרה שהלווים לא יוכלו להחזיר הלוואות, עלו מאוד והסתכמו ב-413 אלף שקל, לעומת 150 אלף שקל ברבעון המקביל אשתקד. במבט על המחצית כולה, ההוצאות להפסדי אשראי דווקא ירדו בכ-30% והסתכמו ב-837 אלף שקל, בהשוואה ל-1.1 מיליון שקל בשנה שעברה.

ההפסד המשמעותי נובע בעיקר הודות לנסיקת הוצאות המכירה והשיווק של החברה ב-270% ברבעון השני וב-460% במחצית כולה. החברה רשמה הוצאות של 4.5 מיליון שקל לעומת כ-800 אלף שקל בלבד בחציון הראשון של 2020.

שכר בכירי החברה הופחת בשיעור של 20%

החברה החלה לתת אשראי חוץ-בנקאי ללקוחות פרטיים ולעסקים החל מינואר 2019, ורשמה בשנת הפעילות הראשונה שלה רווח מזערי של 295 אלף שקל. שנת 2020 הייתה הפסדית והסתיימה בהפסד נקי של 11.3 מיליון שקל ובתשואה להון שלילית של 71%.

מצבה הרעוע של החברה הביא לסערה בחודש יוני האחרון עם פרסום תנאי השכר של משה כחלון כיו"ר, שעמדו בסך-הכול על 8.3 מיליון שקל בשנה עבור 80% משרה. סכום גדול מתנאי שכרו אמורים היו להגיע מרכיב המימון, כלומר מהריביות שמשלמים הלווים. הסערה הובילה את החברה לשנות את תנאי האופציות ולהתנות את הבשלתן בעליית מחיר המניה, ובעקבות זאת עלות התגמול ההוני השנתי לכחלון נחתכה בכ-5 מיליון שקל.

השבוע, כאמור, החברה דיווחה לבורסה על התייעלות כלכלית שבמסגרתה הפחיתה ב-20% את שכרם של היו"ר כחלון, המנכ"ל ומבעלי השליטה בחברה צחי אזר, והמשנה למנכ"ל יואב צבר. ההפחתה מתבצעת רטרואקטיבית מ-1 ביולי 2021, והיא תישאר בתוקף עד שהחברה תגייס אשראי או חוב בסך מצטבר של 100 מיליון שקל או אם תחלוף שנה מאז הפחתת השכר, קרי לכל המאוחר ב-1 ביולי 2022.

במקביל, דיווחה החברה שהדירקטוריון אישר את התקשרותה בשני הסכמים להעמדת מסגרת אשראי עם צדדים שלישיים בגובה של 10 מיליון שקל כל אחד.

החברה נסחרת היום לפי שווי שוק של כ-160 מיליון שקל, כאשר מאז שהונפקה איבדה המניה מעל 40% מערכה. השנה חל שיפור, ומתחילת 2021 רשמה המניה תשואה של כ-7%.