המדינה מזגזגת וכיל עשויה לאבד את כריית הפוספטים בנגב

מסתמן כי ייתכן שעד לרגע האחרון בקבוצת ICL (כיל לשעבר) לא יידעו האם מפעל כריית הפוספטים של רותם אמפרט בנגב המזרחי ימשיך לפעול, או שהוא ייסגר בסוף השנה עם פקיעת הזיכיון.

הרקע: שרת האנרגיה קארין אלהרר, הודיעה כי לא תקדם את הארכת הזיכיון למפעל שמעסיק 1,200 עובדים, עד שתסתיים בדיקה לא שגרתית לתשלומי התמלוגים של בעבר של החברה שנערכת באגף החשב הראשי באוצר. השרה פנתה השבוע לשר האוצר אביגדור ליברמן ולאנשי משרדו בבקשה לזרז את את הבדיקה, כך נחשף לראשונה ב"כאן".

 שרת האנרגיה קארין אלהרר / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

למרות שכרגע מדובר בבדיקה בלבד, עשויות להיות לה משמעויות מרחיקות לכת בשל החלטת השרה להשהות את הארכת הזיכיון כאמור. 

הארכת הזיכיון ללא מכרז

פעילות כריית הפוספטים בשטח המדובר מתבצעת מזה עשרות שנים תחת זיכיון שמסתיים בסוף השנה הנוכחית. העובדה שבאזור נותרו מעט חומרים באדמה הייתה גורם מרכזי בעמדתו של שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ, לתמוך בחידוש הזיכיון לחברה ללא מכרז לתקופה של שלוש שנים. זאת מתוך הנחה שיש סיכוי נמוך לכניסה של גורם אחר לתחום, לתקופה כה קצרה ובשביל הכמות הנמוכה יחסית של הפוספטים לכרייה. 

הליך חידוש הזיכיון, שאף קיבל את אישור רשות התחרות, מצריך את אישור ועדת הכספים של הכנסת, אלא שפירוק הממשלה עצר את התהליך, שנכון לרגע זה כלל לא נראה באופק לאור העמדה חדשה בצמרת משרד האנרגיה.

ההחלטה הלא שגרתית של אלהרר

העובדה שהמדינה האריכה את הזיכיון ללא מכרז זכתה לביקורת מצד ארגון לובי 99,  מיזם חברתי-כלכלי שמקדם אינטרסים ציבוריים באמצעות שדלנות פוליטית. לטענת אנשיו המדינה מעניקה מעין "מתנה" ל-ICL בכך שהיא מאריכה את הזיכיון ללא כל תמורה, בזמן שיש להבטיח בצורה ההרמטית ביותר שהמפעל יחויב בניקוי השטח לאחר סיום פעילותו במקום.

עוד הם מזכירים כי גובה התמלוג שהמדינה גובה עבור הפעילות במפעל נמוך יחסית. בנייר עמדה שפרסמו בתחילת השנה אף עלתה תהייה, מדוע שטייניץ לא פועל להעלתו.

על גובה התמלוג שהמדינה גובה מהחברה ניתן ללמוד מדוח מינהל אוצרות טבע של משרד האנרגיה. לפי הדוח האחרון שהתפרסם לאחרונה גובה התמלוג שדורשת המדינה הוא 5%. מתווה גביית התשלומים נקבע בעבר במסגרת ועדות ששינסקי והוא דומה למתווה הגבייה שמופעל מול שותפיות הגז במאגרי תמר ולויתן.

איך זה מיושם בשטח? מבט על המספרים שהמדינה גובה כתמלוג מהמפעל באמת לא נראה מרשים למדי. בטח לא על רקע התוצאות הכספיות המצוינות בדוח הרבעון השני ל-2021 של החברה, שמלמדות על רווח של 77 מיליון דולר רק מתחום הפוספטים.

בשנת 2020 התמלוגים שגבתה המדינה מרותם אמפרט בגין פוספטים הסתכמו ב-8.6 מיליון שקל, ואילו ב-2019 בכ-10.3 מיליון שקל. חשוב לציין שעיקר פעילות הפוספטים של החברה היא לא בישראל, ושהאזור המדובר אחראי לחלק קטן יחסית מהרווחיות. גורם שמעורה בפרטים מסר כי רווחיות מגזר הפוספטים של כיל רחוקה מלהישען על הפעילות של המפעל בנגב המזרחי.

משנים את כללי המשחק?

על רקע העובדה שהמצב בשטח לא באמת מאפשר בפועל להכניס גורם אחר לאזור, ועל רקע העובדה שמתווה גביית התשלומים של המדינה מהחברה מוסכם מזה כמה שנים, נשאלת השאלה מדוע החליטו באגף החשב הכללי באוצר לעשות בדיקה מחודשת לאופן גביית התמלוגים מהחברה.

האם מישהו באוצר לפתע מטיל ספק במתווה אליו הגיעה המדינה בוועדת ששינסקי? אם כן לבדיקה הנוכחית של האוצר יכולה להיות השפעה הרבה מעבר לגביית התמלוג ממפעל רותם אמפרט, וזאת על כלל תחום אוצרות הטבע בישראל. לצד זאת נשאלת שאלה נוספת - על רקע העובדה שמתווה גביית התשלומים מרותם אמפרט ראוי ומקובל גם על אנשי משרדה, מדוע שרת האנרגיה אלהרר מיהרה להציג עמדה נחרצת כל כך שעשויה לפגוע מיידית בפעילות המפעל מבלי שהבדיקה של האוצר הסתיימה. כך או אחרת, המצב כעת הוא שעד שהבדיקה המיוחדת לא תסיים, השרה לא תקדם את הארכת הזיכיון.

ממשרד האוצר נמסר: "הבדיקה בנושא התמלוגים מתייחסת לתשלומי עבר ששולמו על ידי חברת רותם אמפרט למדינה. מטרת הבדיקה היא לבדוק את נאותות תשלומי התמלוגים בהתאם להסכם הזיכיון של החברה ובהתאם למנגנונים הקבועים על פי חוק. הבדיקה צפויה להסתיים בחודשיים הקרובים".