זיגזג בשוק העבודה: שיעור האבטלה קפץ באוגוסט, שיעור התעסוקה טיפס

החזרה לרמת האבטלה של לפני משבר הקורונה מתרחקת. בהמשך לסיום מודל החל"ת ביוני, חודש אוגוסט מסמן בלימה בהתאוששות שוק העבודה, בין היתר, על רקע הקושי של ההורים לחזור לעבודה בעת חופשת הקיץ, ובצל החשש מסגר נוסף על המשק נוכח התפשטות זן הדלתא.

לפי נתוני סקר כוח אדם שפרסמה היום הלמ"ס, שיעור האבטלה הרחב במחצית הראשונה של חודש אוגוסט עלה ל-8.1%, לעומת 7.6% במחצית השנייה של חודש יולי. בנטרול הנעדרים ממקום עבודתם השבוע בגלל סיבות הקשורות לקורונה, שיעור האבטלה עלה ל-5.3% לעומת 4.6% במחצית השנייה של חודש יולי. 

הנתון המדאיג מנתוני הלמ"ס קשור למספר הנעדרים זמנית, שכלולים בכוח העבודה ובמספר המועסקים, ואליהם נוספו כ-60 אלף איש לעומת המחצית השנייה של יולי ל-455.4 אלף איש.

בשל ה"רעש" בנתוני התעסוקה באוצר מסתכלים כיום על שיעור התעסוקה לעומת שיעור האבטלה ושם התמונה השתפרה. שיעור התעסוקה - לא כולל נעדרים זמנית מעבודה בשל סיבות הקשורות בקורונה - טיפס קלות ל-60.2% במחצית הראשונה של אוגוסט לעומת 60.1% במחצית השנייה של יולי.

"נתוני הלמ"ס שפורסו היום מוכיחים כי יש להיזהר עם אופטימיות לגבי השיפור בשוק העבודה, שכן הדרך לשיקומו ארוכה עם מהמורות. לא תהייה התקדמות לינארית ומכל מקום הוא יפגר אחר קצב ההתאוששות של הפעילות הכלכלית", כך לפי רונן נחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי-טפחות. "במחצית הראשונה של חודש אוגוסט עלה מספרם של שיעור הבלתי מועסקים מכוח העבודה מ-193,000 ל-222,100. עלייה זו בעייתית כי המשמעות שלה התארכות משך הזמן עד לחזרת שוק העבודה לרמתו טרם פרוץ הקורונה, אז היה המשק למעשה בתעסוקה מלאה.

"בתוך כך, עלה השיעור הכולל של הבלתי מועסקים,  אלו שלא משתתפים בכוח העבודה והפסיקו לעבוד בגלל פיטורים, או סגירת מקום העבודה ממרץ 2020, ומועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות לנגיף הקורונה, מ-7.6% ל-8.1%. מספרם עלה מ-322,900 ל-349,600. זו למעשה האבטלה במשק בגרסתה הרחבה והיא משקפת את הפער בין מצב האבטלה כיום למצב אבטלה "נורמלי" יותר שעל מנת להגיע אליו יהיה צורך לפתור, בין השאר, את חוסר ההתאמה הגדל והולך בין היצע המשרות הקיימות לבין המשרות המבוקשות כיום על ידי חסרי התעסוקה. פרט לכך יש לציין את תופעת אלו שפשוט אינם מעוניינים לשוב לשוק העבודה/להחליף מקצוע. תופעה זו מתפשטת גם בארצות הברית ואף זכתה לכינוי The Great Resignation.

"שוק העבודה נמצא שוב בנסיגה, בצל התחלואה החוזרת, אמצעי הריחוק/המגבלות שננקטו עד כה והרעה בהלך הרוח של משקי הבית. ניתן לראות זאת לפי מדד אמון הצרכנים לחודש אוגוסט, שהצביע על ירידה (הרעה) הן של המדד למצב השוטף והן של הציפיות. עורכי המדד מציינים כי עליית התחלואה וסיום תשלומי הסיוע של הממשלה פגעו באמון הצרכנים. היות ומספר המאומתים המשיך לעלות (לפחות) במחצית השנייה של השנה ואף נוספו הגבלות כגון הרחבת התו הירוק, סביר להניח כי שיעור האבטלה עוד יעלה, או באופן כללי יותר, מצב שוק העבודה עוד יורע. אני מעריך כי שוק העבודה יתקשה להתאושש כל עוד גל התחלואה הרביעי לא חולף והצעדים הננקטים בעטיו ייפסקו. הן הממשלה והן בנק ישראל יצטרכו לחשב מהלכים בזהירות על מנת לא לצמצם ההרחבה הפיסקלית והמוניטרית שלהם מוקדם מדי ו/או מהר מדי", סיכם מנחם.

השכר בהייטק טיפס ב-3% בחודש יוני

הלמ"ס פרסמה בנוסף את נתוני השכר הממוצע לחודש יוני, לפיהם השכר הממוצע במחירים שוטפים עלה ל-12,169 שקל בחודש לעומת 11,296 שקל בחודש מאי. הנתונים מתבססים על דיווחי המעסיקים למוסד לביטוח לאומי, ולא כוללים עובדים שנמצאים בחל"ת ואת אלו שמקבלים דמי אבטלה. השכר הממוצע גבוה יחסית לשנים האחרונות, וזאת בשל דחיקתם של מקבלי השכר הנמוך יותר מחוץ לשוק התעסוקה. 

כך למשך, השכר הממוצע בתחום שירותי האירוח ואוכל היה 5,169 שקל בחודש, ובשירותי האמנות בידור ופנאי היה 7,020 שקל בחודש. מדובר בשני תחומים שבעיקר נפגעו ממשבר הקורונה. השכר הממוצע בענף ההייטק עלה ב-3% בחודש יוני ל-25,232 אלף שקל בחודש.

מספר משרות השכיר ביוני היה 3.672 מיליון - נמוך מהרמה של לפני המשבר בחודש בפרואר של 2020 אז היו 3.781 ממיליון משרות. העלייה הגבוהה ביותר במשרות השכיר יוני היתה בענף שירותי האירוח והאוכל -14.6%, ובתחום האמנות בידור ופנאי - 11.3%.