שורה של ענקיות טכנולוגיה בהן אמזון ואפל, כמו גם קרנות הון סיכון גדולות, גילו את הטרנד הצומח של התשלומים. אמזון הודיעה בשבוע שעבר כי תחבור בארה"ב לחברת הפינטק Affirm כדי להציע פריסה לתשלומים על רכישות של 50 דולר ומעלה ללא מעורבות של חברות אשראי. אפל כבר עובדת עם גולדמן זאקס על תוכנית שתאפשר לחלק עסקאות אפל פיי לארבעה תשלומים ללא ריבית.
כעת, גם איקאה מצטרפת לטרנד והיא חוברת לג׳יפיטי ממודיעין בכדי לאפשר עסקאות תשלומים באמצעות אשראי בנקאי אד-הוק. ענקית מוצרי הבית השבדיהת הובילה השבוע השקעה של 22.5 מיליון דולר בחברה הישראלית, במה שנראה כמו כניסה ראשונה שלה לזירת הסטארט-אפים המקומית.
לקבלת סיכום השבוע במייל: הירשמו כאן
ענף ההייטק בישראל מעסיק מעל ל-330 אלף איש, מחציתם אנשי טכנולוגיה והשאר בתחומי מעטפת כמו שיווק, מכירות, כספים ומשאבי אנוש. מחקר חדש טוען כי להצלחה הגדולה של הענף ולצמיחתו המהירה אחראים 20,000 איש - או 6% מכלל המועסקים בהייטק.
קבוצה זו היא חוד החנית של התעשייה. בזכותם הגיעו ענקיות כמו אמזון, אפל, גוגל ופייסבוק לישראל וסביבם הן בנו מרכזי פיתוח משגשגים. אלה הם אותם המהנדסים שמזיזים את המחט בצמרת החברות הישראליות ומקנים להן יתרון תחרותי. גורלו של הענף - ואולי אף של התעשייה הישראלית כולה - תלוי ביכולת להגדיל את הקבוצה המובחרת ולשמור על שביעות רצונה.
וגם: איך מהפכת התקשוב נותרה מחוץ לבתי הספר למרות משבר הקורונה ומדוע כל כך הרבה ישראלים ניצלו את המגיפה כדי להתפטר ממקום העבודה שלהם? ראיונות מטלטלים עם יו"ר קרן בלקסטון שטוען שישראל כבר לא קטנה על הקרן שלו, ועם מייסד אתריום שבחר לעזוב הכל, והמחקר מאוניברסיטת פלורידה שטוען שאפשר לחיות חיים טובים גם ללא תחושת משמעות. זה היה השבוע בעמודי ההייטק והמדע של גלובס.
1. איקאה משקיעה עכשיו - ואתם תשלמו אחר כך
אפל ואמזון יחלו להציע עסקאות בתשלומים ללא מעורבות חברות אשראי במסגרת טרנד הפינטק החדש המכונה "קנה עכשיו, שלם אחר-כך". כעת נודע כי גם איקאה חוברת לג׳יפיטי הישראלית כדי לאפשר עסקאות תשלומים המבוססות על אשראי בנקאי חד פעמי בחנויות. החברה ממודיעין כבר מספקת פתרון דומה לוולמארט בדרום אפריקה ובמקסיקו. מנכ"ל ג׳יפיטי צופה שהתעשייה תהפוך למיינסטרים ובסופו של דבר תחליף את כרטיסי האשראי.
2. מועדון ה-6%
עבודה שהכינה חברת הייעוץ ספארקס ושהוצגה לאחרונה בפני שר האוצר, טוענת כי כ- 6% מהמועסקים בהייטק אחראים לעיקר הערך הטכנולוגי, הכלכלי והתחרותי של הענף בזירה הבינלאומית. הסכנה: מעבר שלהם לתאגידי הטכנולוגיה הבינלאומיים או הגירה לחו"ל בעקבות הצעות כלכליות מפתות.
3. לא בבית ספרנו
מגפת הקורונה הניחה בפני מערכת החינוך הזדמנות נדירה לקדם למידה באמצעים טכנולוגיים. אבל בפועל, מאחורי מושג "בית ספר מתוקשב" מסתתרים בעיקר עניינים בסיסיים כמו מקרן בכיתות. בינתיים, גם המורים מוותרים על התכנים החדשניים שהופקו בהשקעה של מיליוני שקלים.
4. המתפטרים החדשים
יותר ישראלים בחרו להתפטר בשנה שעברה - דווקא בעיצומו של משבר הקורונה. דו"ח חדש של שירות התעסוקה חושף מספר סיבות סוציולוגיות ופסיכולוגיות לתופעה.
5. "זה לא רק מטבע דיגיטלי, זה סדר עולמי חדש"
אנתוני די-לוריו הוא אחד מיזמי הקריפטו העשירים בעולם ומי שנמנה על מייסדי המתחרה החזק ביותר של ביטקוין, האתריום. בראיון בלעדי הוא מספר מדוע עזב את התחום בפתאומיות, למה הוא מסתובב עם מאבטחים ולמה הוא חושב שהמטבעות הדיגיטליים הם הבשורה החשובה ביותר לאנושות.
6. ישראל כבר לא קטנה עליו
סטיבן שוורצמן, אחד מהאנשים העשירים בארה"ב ויו"ר בלקסטון, קרן ההשקעות הפרטיות הגדולה בעולם, החל את חייו המקצועיים כבנם של בעלי חנות טקסטיל. מה שעזר לו אז, דוחף אותו עד היום: היכולת לטוות קשרים אישיים ונחישות אדירה להתעשר. בראיון ל-G, מספר המיליארדר מה הביא אותו לפתוח את בלאקסטון ישראל ומספק הצצה לפילוסופית הסיכון שלו בהשקעות.
7. חוקי וול סטריט החדשים
העלייה המטאורית במניית חברת הסייבר הישראלית סנטינל וואן לשווי של יותר מ- 17 מיליארד דולר, והועבדה שעקפה בשוויה את מכונת הרווחים המשומנת של גיל שויד מייצגת את הטרנד הנוכחי בשווקים: המשקיעים נוטים לחברות טכנולוגיה הצומחות במהירות בהכנסות, גם על חשבון הרווחיות.
8. הם חיו חיים מעניינים עד עצם היום הזה
חזית המדע: מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה גורס שאפשר לחיות חיים טובים גם בלי תחושות אושר או משמעות, אם הם מלאי חוויות ועשירים פסיכולוגית. בכל זאת, רוב האנשים שנשאלו העדיפו חיים מאושרים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.