דווקא עם כניסת חברת הקנאביס שלו לשלב המסחרי, היו"ר עידו נחושתן עוזב. האם זה קשור לתנאי השכר שלו?

חברת קנאשור , אשר מגדלת ומעבדת קנאביס במתקנים מקוריים בלוד, ונמצאת בשליטה (48%) חברת סולבר, רשמה במחצית השנה הראשונה של החברה הכנסות משמעותיות ראשונות, וכעת היא שחקנית אמיתית בשוק הקנאביס הישראל. דווקא עכשיו, יו"ר החברה עידו נחושתן, מפקד חיל האוויר לשעבר, עוזב את החברה לטובת משרה אחרת בשירות הציבורי. נחושתן הודיע על התפטרותו לפני כמה שבועות, והיא תיכנס לתוקף ב-10 באוקטובר.

נחושתן הודיע על העזיבה שלו רגע אחרי שאסיפת בעלי המניות בחברה סירבה לאשר לו ולבכירים נוספים בחברה הפחתה של מחיר המימוש של האופציות שניתנו להם כחלק מחבילת השכר שלהם. מחיר המימוש של האופציות הללו כבר הופחת בעבר, בשל ירידה במניית החברה. מאז המניה המשיכה לרדת, והאופציות נותרו רחוק מחוץ לכסף. בקשתם של הבכירים לקרב את האופציות לכסף, ולתת מחיר מימוש שהוא כ-30% מעל מחיר המניה, נענתה בשלילה על-ידי המוסדיים בחברה. יומיים אחרי כן, נחושתן הודיע כי הוא עוזב. בשיחה עם גלובס אמר כי אין קשר בין הדברים.

לדברי בעלי השליטה בחברה, ניר פלס ושמעון בר-קמה, "מדובר בצירוף מקרים. עידו נחושתן קיבל הצעה שאין אפשרות לשלבה עם המשך תפקידו כיו"ר קנאשור. ללא קשר, נחושתן הוביל את החברה לרבעון שיא, עם הכנסות של כ-10 מיליון שקל, לעומת 3 מיליון ברבעון הראשון השנה. החברה צומחת. עובדת בתפוקות גבוהות, עומדת בתחזיות, וצופה הלאה התקדמות וצמיחה. אנחנו מצפים להכנסות של כ-34 מיליון שקל בשנת 2021, והגעה ל EBITDA חיובי ב-2022, לאחר 5 שנים של בניית חברה. יש לנו כיום מפעל פעיל, המייצר קנאביס רפואי איכותי עבורנו, ועבור קבוצת חברות אחרות פעילות, בית גידול אינדור איכותי, שמוכיח מידי חודש, כי הוא המוביל בארץ, פריסה ביותר מ-160 בתי מרקחת, מותג מתחזק, ובכלל נוכחות בכל שרשרת הערך". 

שנה ראשונה של הכנסות משמעותיות 

קנאשור הוקמה ב-2016 על-ידי בעלי חברת הסויה סולבר, פלס ובר-קמה, והקימה מפעל לעיבוד קנאביס על בסיס מפעל ישן של סולבר. בהמשך הקימה חוות גידול קנאביס אינדור, כלומר באקלים מבוקר, יכולת שכמעט אינה קיימת בחברות הקנאביס הישראליות, אך התחרות של קנאשור היא מול מותגי היבוא, שרובם גדלים בחוות מקורות. לקנאשור הסכם לרכישה של תוצרת קנאביס בעלת אחוז THC גבוה מחוות קנערבה, והיא מעניקה שירותי עיבוד קנאביס במפעל שלה לחברת קנדוק בבעלות אינטרקיור.

2021 הייתה שנת ההכנסות המשמעותיות הראשונה. החברה רשמה הכנסות של 13 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה. על ההכנסות הללו רשמה הפסד גולמי של 4.6 מיליון שקל, בין היתר בשל העלות הגבוהה של היצור במתקן אינדור, ביחס למכירות בשלבים הראשונים של החדירה לשוק. החברה ציינה כי ההפסד הגולמי נבע מעלות הרכישה של חומרי גלם ושל ציוד. ההפסד התפעולי היה 9.3 מיליון שקל, וההפסד הנקי - 9.7 מיליון שקל. בתקופה המקבילה אשתקד לא היו לחברה הכנסות משמעותיות, והיא רשמה הפסד תפעולי של 12.5 מיליון שקל. בקופה 0.8 מיליון שקל.

החברה מוכרת לשוק הישראלי, דרך בתי מרקחת שאינם בבעלותה, ויש לה מו"מ עם מפיצים למכירה בחו"ל, אבל לא ברור האם ומתי זה יתרחש.

מחיר המניה ירד בערך 75% מהשיא שנרשם בפברואר 2019, שיא ההייפ של תחום הקנאביס, והחודש שבו נכנס נחושתן לתפקידו בחברה. בשנה האחרונה איבדה המניה 50%. חלק מן הירידות נבעו מביצוע של הנפקות למימון פעילות החברה, כאשר הכניסה לשוק התעכבה עבורה, כמו עבור רבות מן החברות האחרות. ביולי 2020 היא גייסה 13.7 מיליון שקל, ובינואר גייסה 10 מיליון שקל. 

בקשה שנייה להתאמת מחיר האופציות

הבקשה הנוכחית היא השנייה של הבכירים בחברה להתאמת מחיר האופציות, כאשר בעבר כבר ביקשו הבכירים וקיבלו התאמה שבמקרה של נחושתן הורידה את מחיר המימוש מ-1.9 שקל (שהיה נמוך יחסית לזה של יתר הבכירים) ל-1.7 שקל למניה. בתחילת אוגוסט ביקשו הבכירים להפחית את מחיר המימוש ל-0.815 שקל למניה, שכרגע המחיר שלה בשוק הוא ב-0.6.

ועדת התגמול של החברה הסבירה כי: "לאור שינויים מהותיים שהתחוללו בשוק ההון ביחס לשווי כלל החברות העוסקות בתחום הקנאביס, מחיר המימוש שנקבע התברר כגבוה מהותית ממחיר מניית החברה בחודשים האחרונים, נתון הגורם לכך שחבילת התגמול אינה מתמרצת דה פקטו את נושאי המשרה. שינוי מחיר המימוש מהווה תמרוץ ראוי וריאלי לנושאי המשרה, להמשיך ולתרום להתפתחות החברה והצלחתה".

בעת ההפחתה הקודמת מסרה החברה: "לאור שינויים מהותיים שהתחוללו בשוק ההון ביחס לשווי כלל החברות העוסקות בתחום הקנאביס, מעצם היותו תחום פעילות חדש יחסית בשוק ההון, מחיר המימוש שנקבע (הנגזר משווי מניית החברה במועד ההענקה) התברר כגבוה מהותית ממחיר מניית החברה בחודשים האחרונים. נתון הגורם לכך שחבילת התגמול כאמור אינה מתמרצת דה פקטו את נושאי המשרה"

תמרוץ מבוסס אופציות נועד לעודד את בעלי המניות לפעול באופן שמעלה את מחיר המניה, כך שגם הם נהנים בסופו של דבר מן העלייה. לכאורה, אם המניה לא עולה, אין הצדקה לתגמול שקשור למחיר המניה, וכך כנראה חשבו גם המוסדיים המשקיעים בחברה, איי בי איי, מגדל, איילון ומיטב.

נחושתן תוגמל גם בשכר: 25 אלף שקל ברוטו לחודש עבור 22% משרה, והיה גם אמור לקבל בונוסים מהכנסות, אך אלה, כאמור, הגיעו יחסית באיחור. 

הסלבס נוהרים לחברות הקנאביס 

בתחילת 2019 גייסו חברות קנאביס רבות לשורותיהם פוליטיקאים (כמו אהוד ברק באינטרקיור ואהוד אולמרט ביוניבו, חיים רמון ב"אסיף 420" וב"וונטייז", יפעת קריב בקנביט-תיקון עולם), אנשי ביטחון פנים (יוחנן דנינו בטוגדר, יעקב פרי ב-Cann-IL), גורמים מן הצבא (כמו נחושתן ואיתן בן אליהו בקנביט-תיקון עולם) ואפילו סלבריטאים מעולם הבידור כמו אביב גפן (שגויס כיועץ תדמית לחברת אינטליקנה). כמו כן, גורמים מעולם הנדל"ן החלו להשקיע בתחום.

לא כל מערכות היחסים הללו צלחו. המינוי של ברק באינטרקיור ושל דנינו בטוגדר, נחשבים לאלה שתרמו את הערך הגדול יותר לשתי החברות. יתר הסלבס בחלקם כבר עזבו את החברות, ובחלקם עדיין מכהנים אך אינם מהווים את הפנים או את הכוח המניע מאחורי החברות.

התפקיד של הפוליטיקאים ואנשי מערכות הביטחון היה בעיקר לתת לגיטימציה לתחום ולהכניס אותו למיינסטרים, ובהחלט הייתה לכך הצלחה. כמו כן הם היו אמורים לפתוח דלתות עבור החברות הללו אצל הרגולטורים והפוליטיקאים, והדלתות הללו נפתחו, אך לא בטוח שבזכות אותם בכירים. כעת שני התפקידים הללו מוצו פחות או יותר והפוליטיקאי הרלוונטי הוא זה שיודע לפתוח לדתות גם בחו"ל, או מי שהתגלה כבעל יכולת לנהל עסק.

מלבד קנאביס ופוליטיקה, נוסו בשנתיים האחרונות שני שידוכים נוספים. אחד, שנראה מוצלח, היה בין תחום הנדל"ן לתחום הקנאביס. זה הצליח במקרה של עידו חג'ג' ביוניבו, או האחים גינדי בקאנומד. חיבור בין עולם הקמעונאות לקנאביס פחות הצליח. מספר קמעונאים רצו להשקיע בפעילות קנאביס, אך בסופו של דבר החיבור לא הניב תוצאות מרשימות. החיבור הטבעי יותר בין בתי מרקחת לתחום הקנאביס הפך, לעומת זאת, לאחד מעמודי השדרה של התחום, כאשר חברות קנאביס רכשו בתי מרקחת מסוימים ובתי מרקחת אחרים הפכו למצליחים לאחת שהתמחו בתחום.