האם רובוטים יחליפו בני אדם גם במסעדות? האוטומציה נוסקת בעקבות הקורונה

בסניף של רשת מזון מהיר בלוס אנג'לס, מי שנמצאת בעמדת ההזמנות מחלון הרכב היא טורי - סייעת קולית עם בינה מלאכותית, שתיקח את ההזמנה מהלקוח ותעביר אותה אל המטבח.

"הרובוט לא מתקשר להודיע שהוא חולה ולא יגיע לעבודה היום", אומר אמיר סידיקי, שמשפחתו היא בעלת הזיכיון של רשת ארבי'ז בעיר אונטריו בקליפורניה, שם הותקן קולה של הבינה המלאכותית במערכת ההזמנות של מזון מהיר, מחלון הרכב. "היא גם לא יכולה לחלות בקורונה. והאמינות שלה מעולה".

המגפה לא רק איימה על בריאותם של האמריקאים כאשר היא הכתה ב-2020, אלא היא גם הציבה איום פוטנציאלי ארוך טווח על המשרות שלהם. ההתמודדות עם מחסור בעובדים ועלויות גבוהות של החזקת עובד, הביאו חברות רבות לתהליך של מעבר אל מערכות אוטומטיות במשרות השירות, משרות שכלכלנים נהגו להתייחס אליהן כחסינות מפני מעבר לאוטומציה, מתוך ההנחה שמכונות לא יוכלו להחליף בקלות את הקשר האנושי שנוצר בין נותן ששירות ללקוח, שאותו ידרשו הלקוחות.

אילולא המגפה, סידיקי ככל הנראה לא היה משקיע בטכנולוגיה חדשה, שתרחיק עובדים ואולי אפילו לקוחות. אבל המעבר היה חלק, הוא אומר: "עכשיו צריך פחות עובדים לעבודה של השירות, אבל הם עברו לעבוד במטבח או באזורים אחרים".

ניסיון העבר מלמד שהאוטומציה בסופו של דבר מייצרת יותר עבודה מזו שהיא מייתרת, אבל המשרות שכן עוברות למערכות אוטומטיות, הן אלה שדורשות מעט כישורים יחסית לאחרות. כלומר - אלה שמאבדים את מקומם למערכות האוטומטיות הם דווקא עובדי ההכנסה הנמוכה. כאבי הגדילה שארצות הברית תחוש כתוצאה מכך עלולים להיות חמורים.

באופן אידאלי, אוטומציה במקום עבודה תדחוף עובדים שהפסידו את עבודתם בגלל מערכת אוטומטית, אל משרות מעניינות וטובות יותר עבורם, כל עוד הם מקבלים את ההכשרה המתאימה - כך אומר יוהנס מואניוס, כלכלן מאוניברסיטת רדלנדס.

אבל הוא מוסיף שאף על פי שהתהליך הזה מתרחש, הוא לוקח זמן רב מידי. גרוע מזה, מעמד שלם של עובדי שירות, שהתפתח לאחר שעובדי מפעל רבים איבדו את עבודתם למערכות אוטומטית, עלול להיות עכשיו שוב בסיכון כזה. "הרובוטים יצאו עכשיו מעבודות המפעל, והגיעו למשרות השירות. אני התייחסתי אל המשרות שדורשות קשר עובד-לקוח כמשרות חסינות לגמרי, והופתעתי לראות שטעיתי".

ההשלכות יכולות לפגוע יותר מכולם אצל נשים בעלות השכלה נמוכה. אלה מאיישות את הרוב המוחלט של המשרות עם משכורת נמוכה או בינונית. משרות כמו פקידת מכירות, מזכירה, קופאית, סייעת בבית החולים או לחולים ומבוגרים. אלה המשרות החשופות ביותר למעבר לאוטומציה, ולהבדיל - להידבקות בקורונה.

המעסיקים בעד

המעסיקים נראים נרגשים לקראת בואן של המכונות. סקר משנה שעברה שנעשה על ידי פורום כלכלי בינלאומי ללא מטרות רווח הראה כי 43% מהחברות מתכננות לצמצם את כוח האדם שלהן, כתוצאה מכניסה של טכנולוגיה חדשה. ואלה הנתונים עצמם - מאז הרבעון השני של 2020, בתוך הקורונה ממש, ההשקעה העסקית בציוד כזה צמחה ב-26% - כפול ויותר מנתוני ההשקעה הכללית. והצמיחה הגדולה ביותר צפויה במכונות אוטומטיות לניקיון בסופר מארקטים, בבתי חולים, ובמחסנים. כך לפי נתוני הפדרציה הבינלאומית לרובוטיקה. הפדרציה צופה גם זינוק במכירות של רובוטים שיספקו נתונים שוטפים בחנויות, או יטפלו בשירות הזמנת החדרים בבתי מלון.

תחום המסעדות הוא בין המאמצים העיקריים של מערכות אוטומטיות. רשת הסלטים "סוויטגרין", למשל, כבר הודיעה שהיא רוכשת את חברת הסטארט-אפ הרובוטית "ספייס", שמתמחה ביצור רובוטים שמבשלים ירקות ודגנים, וגם מגישים אותם עד לצלחות. וגם אם לא מדובר ברובוטים של ממש, הרי שתוכנות ושירותים המבוססים על אינטילגנציה מלאכותית (AI) מבוקשים כיום מאד - סטארבקס, למשל, כבר השלימה את האוטומציה אצלה של תפקידים לוגיסטיים שעוקבים אחר מלאי הסניף.

או סקוט לוטון, מנכ"ל רשת המסעדות "ברטקו", באזור וירג'יניה, שהתקשה לשכנע את המלצרים שלו לחזור לעבודה כשהמסעדות נפתחו מחדש, החליט להסתדר בלעדיהם. במקום המלצרים החסרים, הוא ביסס בתוך המסעדות, על השולחנות עצמם, מערכת מקוונת של הזמנות ותשלומים, שמאפשרת ללקוחות שלו, לקבל את מבוקשם באמצעות הטלפונים שלהם. הסועדים פשוט סורקים את הברקוד, במרכזו כל שולחן, כדי לפתוח את התפריט ולהזמין את האוכל שלהם, ללא המלצרים. בסוף הארוחה - הלקוחות גם משלמים באמצעות הטלפונים שלהם.

יודגש כי החדשנות הדיגיטלית לא הרעה בהכרח את מצבם של העובדים ברשת הזאת. כי במקום המלצרים, מסתובבים עכשיו עוזרי מנהלים בין השולחנות של המסעדה, ביניהם מלצרים לשעבר, רק לוודא אצל הסועדים שהם אכן קיבלו את מבוקשם.

עכשיו הם כבר לא מלצרים ולכן הם משתכרים, בתור עוזרי מנהלים, עד כדי 55 אלף דולר בשנה - במקום שכר לפי שעה, כפי שנהוג במלצרות. וגם שיטת הטיפים שונתה בעקבות כך - עכשיו כבר מחלקים את הטיפים, בסוף היום, בין כל העובדים במסעדה כולם, כולל מדיחי הכלים. אלה למשל כבר משתכרים כעת, ביחד עם הטיפים, 20 דולר לשעה או יותר, גבוה יותר משכרם לפני המגיפה.

ארה"ב: עדיין חסרות 5.3 מיליון משרות

אבל יש גם צד יותר כואב לאוטמציה: כלכלת ארה"ב עדיין חסרה 5.3 מיליון משרות בהשוואה לנתונים בפברואר 2020, ערב המגפה. לידיה בוסור, כלכלנית אמריקאית מובילה, חישבה בחודש שעבר, ש-40% מהמשרות החסרות נפגעו בגלל האוטומציה.

במיוחד המשרות שקשורות להכנת מזון, למכירות קמעונאיות ולייצור. מומחי תעסוקה טוענים עוד, מצידם, כי ההשפעות של האוטומציה נוטות להופיע בהדרגה, ולאורך שנים. חלקם חוששים עכשיו שהאוטומציה הזאת תדחוף עובדים לתפקידים עם שכר נמוך יותר.

ויש כבר דוגמאות מהעבר למשמעויות הכואבות האלה של האוטומציה - דארון אקמוגלו, כלכלן מ-MIT, ופסקואל רסטרפו מאוניברסיטת בוסטון, העריכו במחקר שביצעו לאחרונה, כי כמעט 70% מתוך הקיפאון בשכר בארה"ב, בין 1980 ל-2016, יכול להיות מיוחס לסוג דומה של אוטמציה בעבר - של מכונות שהחליפו עובדים במשימות פשוטות ושגרתיות. "רבות מהמשרות האלה, שאחזו בהם עובדים, ושילבו גם מיומנות מסוימת בתוכן, אינן קיימות יותר", מסכם אקמוגלו, "והעובדים שבעבר ביצעו אותם, נאלצו לפנות לעבודות בעלות מיומנויות נמוכות יותר".