חוק האנג'לים החדש - דואגים לכלכלה או לעשירים?

מבלי שהדבר זכה לתהודה תקשורתית משמעותית, החליטה הממשלה לקדם הצעת חוק שאמורה להחזיר לחיינו את "חוק האנג'לים" - אותה הוראת שעה שהייתה בתוקף במרבית העשור הקודם ופגה בסוף שנת 2019, אשר נחקקה במטרה לקדם צמיחה של חברות הייטק ישראליות באמצעות יצירת תמריץ מיסויי שעודד בעיקר השקעות של יחידים וחברות מסוימות בחברות סטארט-אפ שנמצאות בתחילת דרכן.

בטיוטת חוק האנג'לים המעודכן שנמצא בחוק ההסדרים תחת הפרק שעוסק ב"תוכנית לאומית לקידום צמיחת ענף ההייטק והמובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל", מבקשת המדינה לתת מענה לטענות שנשמעו בדבר הסרבול שאפיין את האפשרות לעשות שימוש בהטבות המס שהעניק החוק הקודם. כך, מציעה המדינה לבטל את הצורך לקבל אישור מקדמי של רשות החדשנות לכך שהמשקיע עומד בתנאי ההטבה, וכן את הצורך להגיש דיווח שנתי לרשות החדשנות.

מנגד, לפי הצעת החוק הנוכחי ההטבה לה יזכו המשקיעים המתאימים תהא בדמות זיכוי בשיעור מס רווחי הון הנע בין 25%-30% מסכום השקעתו -הטבה פחותה באופן משמעותי בהשוואה לחוק הישן, בו היה המשקיע זכאי לנכות את סכום ההשקעה המזכה כנגד כלל הכנסתו החייבת, לרבות הכנסה החייבת בשיעור מס שולי. בנוסף כוללת הצעת החוק סעיפים רבים אחרים שיחולו על חברות ועל אנג'לים שיעמדו בקריטריונים שקבועים בחוק עידוד השקעות הון, אשר לפחות בחלקם עשויים לאתגר את המערכת הבנקאית הישראלית שאינה ממהרת להעמיד אשראי לחברות טכנולוגיה.

אין ספק שקיצורי בירוקרטיות ככלל הן דבר מבורך. עם זאת, גם בהינתן העובדה שההטבה המוצעת פחותה מקודמתה, השאלה המרכזית שיש לשאול היא האם עדיין קיימת הצדקה לייצר הטבות ותמריצים מהסוג הזה בישראל של 2021 - בהינתן העובדה כי מצב ההשקעות בשוק הטכנולוגיה המקומי אינו דומה כהוא זה למצבו בתחילת העשור הקודם.

מצד אחד, מאז שפקע חוק האנג'לים הישן בשלהי שנת 2019, אנו עדים לכך שפחות ופחות "אנג'לים" משקיעים בחברות סטארט-אפ בתחילת דרכן, וכי פחתו גם הסכומים המושקעים על-ידי "אנג'לים" שמקומם בצמיחת חברות בתחילת דרכן נחשב באופן מסורתי כהכרחי. כך, בשנתיים האחרונות אנו רואים מגמה גוברת של השקעות על ידי קרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי, גם בסטארט-אפים בתחילת דרכם, בניגוד למצב השוק הקודם בו הקרנות נהגו להשקיע רק בשלבים מאוחרים יותר.

נהוג לשייך את המגמות הללו לעודף הכסף שקיים כיום בשוק הטכנולוגיה - יש שיאמרו "בועה",המתבטאת בשווי חברות הרבה יותר גבוה מאשר בעבר, ובסכומי גיוסים אסטרונומיים - מאפיינים שמפחיתים משמעותית את מידת האטרקטיביות של ההשקעה עבור אנג'לים, אשר במהותם נכונים ומורגלים להשקיע סכומים צנועים יותר לפי שווי חברה נמוך יחסית. חוק האנג'לים החדש אמור לייצר תמריץ מחודש עבור אותם אנג'לים שכאמור, עקב פקיעת ההטבות ומצב השוק, יצאו מהתמונה לאחרונה.

מצד שני, לא ניתן להתעלם גם מהביקורת הנשענת על הנתונים מהשטח לפיה הצורך בעידוד ההשקעות כפי שהיה בעבר פחות רלוונטי במצב ההייטק הישראלי כיום - שהוא בוגר ויציב הרבה יותר, כאשר סך ההשקעות ושווי החברות שברו שיאים ב-2020 וב-2021, גם בשלבים מוקדמים, וגם ללא ההטבה שמבקש החוק להציע.

המבקרים את המהלך שמבצעת הממשלה כשהיא מבקשת לאשר את חוק האנג'לים החדש, ממקדים את טענתם בכך שאיך שלא נסובב זאת - מדובר בהטבה מיסוי משמעותית המוענקת למגזר מאוד מסוים ואמיד, או במילים פשוטות: כזאת שהופכת את העשירים לעשירים יותר, ולא משפיעה או מועילה למצב שוק ההייטק - שוק שממילא נמצא בנסיקה, כאשר המצוקה האמיתית שלו היא דווקא המחסור החמור בכוח אדם איכותי.

לטעמי ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, הדיון המקצועי והערכי סביב חוק האנג'לים עדיין לא מיצה את עצמו. מדובר במהלך בעל השפעות רוחביות מהותיות - וככזה יש לשאוף להמשיך ולהעמיק בעמדות השונות, ולוודא שההסדרים מותאמים למציאות המשתנה תוך התחשבות במצוקות האמיתיות של השוק.

הכותב הוא שותף מנהל וראש מחלקת ההייטק וההון סיכון במשרד עוה״ד טננבאום ווקנין ושות׳