היעד הנכון לשנה החדשה: טיפוח החינוך המיוחד בישראל

בסגרים שנערכו במהלך שנת 2020, החליטה הממשלה להחריג את מסגרות החינוך המיוחד ולאפשר להן לפעול, זאת מתוך הבנה כי ילדי החינוך המיוחד אינם מסוגלים להתמודד ללא המסגרת המוכרת. עם זאת הקורונה הציבה גם בפני עולם החינוך המיוחד אינספור אתגרים, הן במישור הפיזי - איך יראה סדר היום של ילדי החינוך המיוחד כשהגננת המובילה בבידוד? האם אפשר לדלג על טיפולים או לבצע סדרות של טיפולים כפולים? מה יעשו ילדים שהוריהם חלו או שהם עצמם נמצאים בבידוד? והן במישור הרגשי, ילדים שהצליחו לאחר עבודה מאומצת ותהליכים ארוכים לתקשר, לא הצליחו להביע רגשות או תחושות. אינספור מקרים של ילדים ומשפחות שלמות שחוו על בשרן את מחירה של המגפה, המחיר שאף אחד לא מדבר עליו.

כרשת שמנהלת עשרות גנים ומעונות שיקומיים לילדי החינוך המיוחד ברחבי הארץ, החלטנו כהחלטה אסטרטגית לעשות כל שניתן על מנת ששגרת הלמידה וההתפתחות לא תיפסק. כך בין היתר העברנו ציוד ואביזרי התפתחות לבתי ילדים שנאלצו להיעדר מהמסגרת, דאגנו שהצוות הפרא-רפואי יקיים הכשרות וסדנאות למידה מרחוק להורים, על מנת שיידעו כיצד להמשיך ולבצע את רצף התרגילים והטיפולים גם בבית, כשהתאפשר, הצוות אף ביקר בבתי התלמידים והעביר להם הפתעות, משחקים ומערכי למידה.

"אחרי החגים" עוד מעט כבר כאן, והגיע הזמן שמשרד החינוך יחשב מסלול מחדש בכל הנוגע לשנה החדשה העומדת לפתחנו. אותן ההכשרות וסדנאות מקוונות שערכנו באופן עצמאי להורים, יכלו להיערך בצורה ממוסדת ביוזמת משרד החינוך ובליווי מכשור מתאים. אייפד מגיל שנה לילדי החינוך המיוחד למשל אינה עוד משאלת לב, אלא צורך אמיתי שבעולם הקורונה יכול לקבוע את המשך הרצף או את אי המשכיותו במידה ויהיה סגר נוסף.

ואכן בפני שרת החינוך עומדים אינספור אתגרים ייחודיים שיצרה הקורונה - האם תוכנית "מחשב לכל ילד" ישימה, האם ניתן להתגבר גם מרחוק על הפער בין הפריפריה למרכז ועוד רבים. אבל אחד האתגרים היותר משמעותיים, שלמרות זאת לא מרבים לעסוק בהם, הוא שילוב ילדי החינוך המיוחד דווקא בעת חירום. תקצוב נכון של מכשור טכנולוגי ורכישת ציוד פיזי, תוספת שעות הדרכה מקצועיות יכולים להציל משפחות שלמות.

משרד החינוך נדרש לרפורמה בחינוך המיוחד עקב העלייה הדרמטית במספר הילדים שאובחנו כבעלי צרכים מיוחדים. בעשור האחרון גדל מספר התלמידים בחינוך המיוחד בקצב גבוה פי ארבעה מאשר הגידול במספר התלמידים והצורך בתקצוב מתאים, אייפד לכל ילד והכשרות מתאימות הופך לקריטי מתמיד.

תכנון מראש, למידה, תיעדוף ושיתוף פעולה עם ארגונים ועמותות שכבר פיתחו כלים לשילוב נכון ומהותי. במציאות הנוכחית, בתי ספר או גני ילדים המעוניינים לשלב תלמידים עם צרכים מיוחדים אינם מקבלים תקציב מתאים והכשרה מתאימה. מדובר בהפסד כלכלי למשק כולו: החזר כספי יחד עם הכלים המעשיים והציוד הפיזי עבור אותם בתי ספר וגנים שמעוניינים לשלב תלמידים עם צרכים מיוחדים - יסייעו להם לבצע זאת בצורה נכונה.

קידום ושילוב הילדים עם הצרכים המיוחדים והסרת הסטיגמות הם יעד לאומי. בכל כיתה או גן שבהם משולבים ילדים כאלה בדרך ובצורה המקצועית הנכונה, אנשי החינוך מעידים על עלייה ביכולות הלמידה, על פיתוח כלים פדגוגיים חדשניים ועל ילדים שלמדו את השיעור החשוב ביותר - קבלת האחר. כדי שיישום השילוב יצליח, כל הגופים המתמחים בכך צריכים לפעול יחד ליצירת התנאים לכך.

הכשרת המורים והגננות בתחום השילוב צריכה להיבחן על ידי משרד החינוך בשיתוף הארגונים המתמחים בכך. קואליציה שתאגד את הידע על חינוך מיוחד ושילוב, תאפשר לשתף את מערכי הקורסים והסדנאות לאנשי מקצוע, תוך התאמה שפתית, תרבותית וגיאוגרפית - ובכך לסייע למשרד החינוך.

כמי שעומד בראש רשת חינוכית מיוחדת מאוד, שמנהלת עשרות גנים, מעונות שיקומיים ובתי ספר של חינוך מיוחד ברחבי הארץ אני משוכנע שחלק מהתמיכה הזו צריכה לבוא לידי ביטוי בהכשרה נוספת, כלים מתאימים ויותר מכל- תקצוב נוסף. זו העת של השרה החדשה להוכיח ש"קבלת האחר" אינה עוד סיסמא אלא מדיניות.

הכותב הוא מנכ"ל רשת פרח לחינוך מיוחד, המפעילה מסגרות חינוכיות ושיקומיות