הביורוקרטיה והריכוזיות של משרד החינוך מונעת מיזמים לשפר את עולם החינוך

דיג של דגים בחבית אינו אתגר קשה וכך גם איתור מחדלים במערכת ביורוקרטית. אך למרות שקשה להפתיע עם מחדלים ביורוקרטים, חלק מאלה של מינהל התקשוב ומערכות מידע שבמשרד החינוך כנראה יעמדו במשימה.

המינהל יצר שוק של חומרי לימוד דיגיטאליים בו הוא מעביר את התקציבים ובתי הספר בוחרים תכנים מבין ספקי התוכן המאושרים. הרעיון חיובי אך קיימים מספר כשלים בסיסיים במבנה והתנהלות המערכת.

1) ההיררכיה: במשרד החינוך יש אחראים על תחומי התוכן כמו אנגלית, מתמטיקה, היסטוריה וכו'. במקום המצב התקין בו המינהל משרת את התוכן הלימודי שאותו מייצגים אנשי התוכן, המינהל נמצא בעמדת כוח שבה הוא יכול בפועל להתעלם מאנשי התוכן.

2) אחידות המחיר: המחיר מקובע על ידי המנהל וקבוע לכל תחום לשכבה לשנה. כלומר, המחיר לתכנים בהיסטוריה לכיתה ד' של חברה אחת יהיה זהה למחיר לתכנים ללשון לכיתה ו' של חברה אחרת. במילים אחרות, המחיר לא תלוי לא באיכות ולא בכמות התוכן. הדבר משרת את נוחות העבודה של אגף התקשוב, אבל בוודאי שאינו מעודד המשך פיתוח והשקעה.

3) גובה המחיר: המחיר הקבוע הוא כזה שאם יש ספק תוכן שייצר תכנים מדהימים בתחום הלשון לכיתות ד-ו ומגיע למאתיים בתי ספר, הספק יכניס ברוטו מאה ועשרים אלף שקלים לשנה. לא מספיק להחזיק מפתח תוכן, מתכנת, גרפיקאי איש מכירות, מדריך להטמעה, הוצאות משרד וכו'. יכול להיות שמורים היו מוכנים לשלם מחיר ראוי לחומר ראוי, אבל מבנה המערכת מקשה על כך. הדבר כמובן משפיע על איכות חומר ההוראה האיכותי הזמין למורי ישראל.

4) שרירותיות: נתאר את הדוגמא האחרונה של בעיה כרונית זו. השנה החליט המינהל שהחומרים המתוקשבים ייפתחו רק מאמצע אוקטובר. נוצר מצב שמורים לא יכולים להשתמש בחומרי הלימוד שהם בנו עליהם לתחילת השנה. התשלום שספקי התוכן בנו עליו גם הוא מקוצץ באופן שרירותי.

5) זלזול ורשלנות: ספקי התוכן ביקשו לראות את הרשימה המוצגת למורים לבחירת תכנים לפני המורים כיוון שבמקרים רבים יש טעויות בשמות של הספקים. אגף התקשוב לא מצא לנכון להיעתר לבקשה. גם השנה היו טעויות שהקשו על המורים למצוא את הספקים בחיפוש. היו שנים שבהם הקוד של בית הספר לבחירת התכנים הדיגיטליים לבחירת התכנים היה לא פחות ולא יותר - סמל המוסד של בית הספר. כלומר, מספר בן חמש ספרות שפתוח לציבור. המשמעות היא שכל אדם המודע לכך יכול להיכנס למערכת בתור כל בית ספר בארץ ולבחור את התכנים עבורו.

לסיכום, אין בארץ חוסר במוחות יצירתיים שיכולים לפתח חומרי למידה נהדרים. צוואר הבקבוק כעת הוא המסגרת הביורוקרטית הריכוזית. זו חופשית לפעול לפי מה שנוח לה ופחות למען המטרות שאותן היא אמורה לשרת. מדובר בהזדמנות מפוספסת לחינוך בישראל שאפשר וראוי לתקן.

הכותב עוסק בחינוך מתמטי, המצאת משחקים ומחקר חוץ-אקדמי בתחומי הרוח והחברה. הוא מפתח תכנותית ופדגוגית יישומונים העוזרים למורי מתמטיקה להקנות נושאים חדשים לכלל הכיתה