השבוע אימץ הפרלמנט האוקראיני, כמעט פה אחד, את החוק החדש שמסדיר את השימוש במטבעות הדיגיטליים במדינה. הצעת החוק יצאה כבר לדרך לפני שנה, ועכשיו היא ניצבת בפני האישור הסופי אצל הנשיא וולדימיר זלנסקי. מדובר בהצעת החוק שבאה לתת לגיטימציה לשימוש בביטקוין, שעד עכשיו התקיים בשטח אפור ובעייתי של החוק. אמנם האזרחים אוקראיניים הורשו לקנות ולהחליף מטבעות ווירטואליים ביניהם, אבל חברות ובורסות העוסקות במטבעות האלה בנפח מסחרי היו תחת מעקב צמוד של רשויות החוק.
החשש הגדול של רשויות החוק באוקראינה נגע כמובן, לשימוש בטבעות הווירטואליים לטובת הלבנת הון, בעבור אינטרסים פליליים, וממעשי הונאה נפוצים במסחר זה. למשל, רק בחודש שעבר חסמו רשויות האבטחה האוקראיניות שורה של בורסות שסוחרות במטבעות וירטואליים בעיר קייב. אבל החוק החדש מנסה לנהל את הסיכונים האלה, להגדיר במדויק את ההגנות הבסיסיות נגד הונאה, לבסס את הטרמינולוגיה המקובלת ולאפשר בתוך כך את המסחר החופשי בנכסים וירטואליים, ובשימוש שיטתי בארנקים דיגיטליים.
ראוי גם לציין, מצד שני, שאוקראינה לא נוהגת מיד כמו אל-סלבדור, שאימצה אצלה את הביטקוין כמטבע לגיטימי בתחילת השבוע. לעומת אל סלבדור, שהסדירה את מעמדו של הביטקוין כמטבע לכל דבר, החוק החדש של אוקראינה אינו מקל על הפצת הביטקוין בתור אמצעי תשלום יום יומי, וגם אינו מציב אותו באותו מעמד של ההריבניה, המטבע הלאומי של אוקראינה.
מצד שני, האוקראינים מאד שאפתנים בקשר לעתידו של הביטקוין אצלם במדינה. לפי "הקייב פוסט", אוקראינה מתכוונת לפתוח כליל את שוק המטבעות הדיגיטליים עד שנת 2022, לכל העסקים והמשקיעים. הנשיא זלנסקי הצהיר על כך במפורש בביקור האחרון שלו בושינגטון, בחודש שעבר, כשאמר כי אוקראינה מתכוונת לטפח "שוק חדשני וחוקי של נכסים וירטואליים". מיכאילו פדורוב, השר האוקראיני לפיתוח דיגיטלי, אפילו ניסח את זה בפתיחות יותר גדולה כאשר הצהיר כי אוקראינה תעדכן בעתיד את שוק המטבע שלה, כך שהבנק המרכזי יוכל להנפיק בסופו של דבר מטבע דיגיטלי משלו.
אבל על משקיעי הביטקוין, החוק האוקראיני החדש וההבטחות הפוליטיות מהסוג הזה לא עושות רושם. "אוקראינה הרחיבה את הססטוס החוקי של הביטקוין, וזה אכן צעד סמלי בתוך התהליך לקראת לגיטימציה אוניברסלית", אומר אחד מהם. "אבל זה סימבולי בלבד - הביטקוין לא זקוק לאישור או תמיכה במשימתו להגן על קהילות שנרדפות לא בצדק על ידי ממשלות ברחבי העולם".
עם צעד זה אוקראינה מצטרפת לרשימה ארוכה של מדינות שמאמצות את הביטקוין כמטבע חוקי. בנוסף לאל-סלבדור, גם ממשלת קובה, הידועה כשמרנית, חוקקה חוק שמכיר במטבעות הווירטואליים ומפקח עליהם, ונימקה את החלטתה ב"אינטרסים סוציו-אקונומיים". גם בארצות הברית וגרמניה ננקטו צעדים לקראת הפיכה של שוק המטבעות הווירטואליים ללגיטימי. הבאה בתור ככל הנראה תהיה פנמה, גם שם מנוסחת בימים אלה טיוטה לחוק הנוגע לשוק הקריפטו, ונדמה שהרשימה עוד מתארכת.
שי דתיקה מייסד ומנכ"ל חברת המסחר בקריפטו INX מדגיש: "המטבעות הקריפטוגרפיים ובראשם הביטקוין הם נכס לגיטימי בסל ההשקעות של משקיעים רבים. סיבות רבות לאימוץ מטבעות קריפטוגרפיים ע"י מדינות, בראשן, אי-יציבות כלכלית אבל גם מציאת אלטרנטיבה לדולר ולארה"ב כשולטת בעולם הכלכלי. צעדים אלו עשויים להיות קריטיים לאמריקאים אשר עלולים לאבד את ההגמוניה של הדולר בעולם וזה איום שאינו רק כלכלי אלא גם ביטחוני".
אבי סלמה מנכ"ל הנציגות הישראלית של Hyposwiss, חושב כי "בחלוף הזמן נראה כי הלגיטימיות של המטבעות הקריפטוגרפיים הולכת וגוברת. קובה הודיעה זה מכבר כי תאמץ את הביטקוין כאמצעי תשלום עוקף מערכות פיננסיות מסוריות, דבר אשר יקל על המבנה הפיננסי של המדינה. וכעת מסתמן שגם אוקראינה תאמץ את הביטקוין אומנם בצעדים זהירים יותר אך זה עוד צעד בדרך לתמונה שמתבהרת לה. ומה עם ישראל? כרגע ממשיכה שלא להחליט בנוגע לנושא".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.