בדצמבר 2010 השיקה ניסאן את ה-LEAF, שהייתה המכונית החשמלית הראשונה מייצור סדרתי בעידן המודרני. באותה תקופה טסלה עדיין הייתה חברת בוטיק, שייצרה כמה אלפי חשמליות בעבודת יד במחירים שכוונו לאלפיון העליון "הירוק" של קליפורניה. ה-LEAF, לעומת זאת, הייתה משפחתית נטולת יומרות שיועדה לשוק הרחב ונהנתה ממשאבים ומתמיכה של יצרנית רכב גלובלית. היא יוצרה על פס ייצור רובוטי ביפן וצוידה בסוללות ליתיום - פסגת הטכנולוגיה של אותה תקופה - שהופקו עבורה במפעל ייעודי ביפן שהוקם בשיתוף עם NEC.
יתרון הראשוניות המשמעותי אמור היה להפוך את ניסאן למעצמה של רכב חשמלי, אבל לחברה הייתה בעיה: היא הייתה ועודנה יצרנית רכב מסורתית, שלא נהנית מהפריבילגיה של "חברת סטארט-אפ בשוק בועתי", כמו טסלה. כך, שהיא נשפטת בשוק ההון על פי ביצועיה העסקיים, והיא מחויבת להשקיע בפרויקטים על פי פוטנציאל הרווחיות. פרויקט ה-LEAF, כמו פרויקטים רבים של רכב חשמלי, לא הצליח להחזיר את ההשקעה בו למרות כ-500 אלף מכירות על פני כעשור.
כמו אצל יצרנים רבים, גם המהלך הזה מכוון בעיקר למשקיעי שוק ההון. את ההכנסות והרווחים לבעלי המניות של ניסאן ימשיכו להביא בשנים הקרובות דגמים רבי-מכר עם מנועי בנזין דוגמת ניסאן קשקאי, שמאז השקתו ב-2007 מכר למעלה מ-5 מיליון יחידות.
צו האופנה
הדור השלישי והחדש של הקשקאי מאמץ שפת עיצוב חדשה ושונה מאוד משל קודמיו. את מקום הקווים העגלגלים שמתחנפים למכנה המשותף מחליף מראה "טכנולוגי" עם קווים חדים, קפלי מתכת בזוויות לא שגרתיות וחרטום עתידני שמחצין פנסים דמויי חרכים צרים ומלוכסנים מעל כונסי אוויר שמזכירים קצת את מטוס הקרב F-22. יש גם גג "צף" שזורם לאחור בקו משתפל ומהיר, וזנב שמתלכד עם הבליטה של קשתות הגלגלים האחוריות. ביחד עם חישוקי 19 אינץ' נאים בגרסה הבכירה בה נסענו הרכב בהחלט מותיר חותם על סביבתו.
מול הנהג מערך פיקוד דיגיטלי למהדרין. את המידע החיוני מספק לוח מחוונים דיגיטלי חד וברור, ועיקר השליטה בתפעול המשני מתבצעת דרך מסך מגע גדול שממוקם בחלק העליון של מערך הפיקוד. מעצבי ניסאן עדיין הותירו שליטה ידנית פיזית מבורכת על מערכות חיוניות שתפעולן תכוף, כמו מערכת האקלים ומערכת הקול, אם כי הם נכנעו לצו האופנה והחליפו את מוט ההילוכים המקובל במעין ג'ויסטיק שמנמן.
שילוב מרגיע
תנוחת הישיבה מלפנים מצוינת וניתן להציב את מושב הנהג והנוסע גבוה יותר מהמקובל בפלח. הכניסה למושב האחורי נוחה מאוד, תודות לדלתות שנפתחות בזווית רחבה, והמושב עצמו רחב מספיק כדי לאכלס שני מבוגרים גדולים פלוס כיסא תינוק. גם המרחב לראש ולרגליים טוב, אם כי יש בפלח כלים מרווחים יותר. כרית המושב האחורי קצת קצרה לטעמנו האישי ומקשה להתרווח בנסיעות ארוכות. תא המטען צמח ב-70 ליטרים משמעותיים לעומת הדור היוצא והוא מתוכנן בצורה מדורגת ונוחה מאוד להעמסת מטענים רחבים.רמת הגימור וההרכבה של הרכב מרשימה, ורוב המשטחים עטופים בחומרי דיפון רכים ואיכותיים למראה ולמגע עם שילוב מרגיע של צבעים. האבזור התקני בגרסת ה-TEKANA הבכירה בה נסענו מקיף, אבל היינו שמחים לקבל גג חשמלי נפתח במקום גג הזכוכית הפנורמי האטום, שהולם את קיץ הישראלי.
עד שתגיע ארצה הגרסה ההיברידית החזקה של הקשקאי, הוא מוצע בישראל עם מנוע ה-1.3 ליטר טורבו-בנזין בהספק 156 כ"ס, וכולל מערכת היברידית "קלה" לטובת שיפור צריכת הדלק והפליטה.
בשונה מהדגם היוצא, המנוע משודך לתיבה אוטומטית רציפה (CVT), אבל האמת היא שבלי עיון במפרט הטכני לא היינו מודעים לעובדה הזו כי התיבה לא מרגישה כמו שום CVT אחר שבו נסענו. היא לא מזנקת לסל"ד גבוה בהאצה אגרסיבית, שומרת רוב הזמן על יחס לינארי בין סיבובי המנוע לתאוצה, ומחליפה הילוכים ברהיטות.
בעיטת טורבו
המנוע עצמו מספק הרבה מומנט ומאיץ במרץ, אם כי התגובה הראשונית ללחיצה על המצערת קצת מהוססת במצב הרגיל ובמצב החסכוני. המצב הספורטיבי משחיז את תגובת הדוושה והרכב צובר מהירות בקצב מכובד גם בעליות תלולות ואפילו מייצר "בעיטת טורבו" חביבה בעת האצה אגרסיבית. זוהי גם אחת מיחידות ההנעה השקטות ביותר בהן נתקלנו לאחרונה וברוב התנאים הרכב מתנהל בדממה "כמעט חשמלית" למעט קצת רעשי מהצמיגים. הרכב גם די חסכוני והחזיר ממוצע של כ-14 קילומטרים לליטר בנסיעה משולבת עם ארבעה נוסעים.
על הכביש, הקשקאי הוא רכב נעים וידידותי למשתמש. חישוקי ה-19 אינץ' עם הצמיגים הרחבים של הדגם הבכיר משדרגים בהחלט את אחיזת הכביש ותנודות הגוף מרוסנות היטב בפניות הדוקות ובמהירויות גבוהות, ווהתחושה הכללית היא של רכב קליל ששמח לשתף פעולה גם עם נהגים שאפתניים. נוחות הנסיעה טובה מאוד ברוב תנאי הנסיעה אם כי מהנדסי ניסאן לא נתקלו כנראה בפסי ההאטה העירוניים של ישראל. מעבר עליהם ב-50 קמ"ש עשוי לגרום למתלים לסגור את מהלכם בחבטה.
כמו רוב הדגמים החדשים בימינו גם המחיר של קשקאי 2021 זחל כלפי מעלה וגרסת הבסיס מתחילה כעת ב-160 אלף שקל ומגיעה עד 180 אלף בגרסה המאובזרת ביותר. גם ברמת המחיר הזו זהו רכב מוצלח בהחלט, שמציע איזון טוב בין עיצוב, שימושיות וידידותיות לנהג וראוי בהחלט להיכנס לרשימת האופציות הארוכה מאוד של הלקוחות בפלח הזה.
חלק מהמתחרות:
סיאט אטקה
169 אלף שקל עולה גרסת ה-FR המאובזרת של סיאט אטקה. המנוע הוא 1.5 ליטר טורבו, שמייצר 150 כ"ס ובזכות משקל עצמי נמוך מאד יחסית מאיץ את הרכב מאפס ל-100 ב-8.6 שניות. תא הנוסעים בגרסה הבכירה מאובזר היטב עם שלל מערכות בטיחות והשלדה הדוקה ומרגישה ספורטיבית מבלי לוותר על ספיגת זעזועים טובה.
סיאט אטקה / צילום: יח''צ
יונדאי טוסון
בטווח המחיר של 160 עד 192 אלף שקל מציע הטוסון החדש עיצוב מודרני ובעל נוכחות, ממדים חיצוניים נכבדים ותא נוסעים מרווח תודות לבסיס גלגלים של 2.68 מ'. תא הנוסעים שימושי למשפחות פעילות ותא המטען מרווח. המנוע הוא 1.6 ליטר טורבו עם 180 כ"ס ותיבה כפולת מצמדים והתאוצה ל-100 מתבצעת ב-8.8 שניות.
יונדאי טוסון / צילום: יח''צ
פיג'ו 3008
ב-168 אלף שקל מציעה פיג'ו 3008 המעודכנת מנוע 1.6 ליטר טורבו, שמייצר 180 כ"ס ומשודך לתיבה בת 8 מהירויות. הרכב עצמו מציג עיצוב מעניין, תא נוסעים מרווח ועמוס בטכנולוגיות מתקדמות ושלדה נוחה ונעימה לנהיגה.
פיג'ו 3008 / צילום: יח''צ
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.