הן מעסיקות עשרות אלפי עובדים ושוות מיליארדים: מה אתם באמת יודעים על ענקיות הטכנולוגיה הישראליות?

מיהן 10 חברות הטכנולוגיה הישראליות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר שנסחרות בוול סטריט? אם היינו מרכיבים רשימה כזו רק לפני שנה, ואפילו לפני חצי שנה, היא הייתה שונה לגמרי, אלא ששטף ההנפקות של חברות טכנולוגיה מקומיות בשוויים פנטסטיים בחודשים האחרונים, הוביל לכך שנכון להיום, 5 מתוך 10 החברות ברשימה הן כאלו שהונפקו רק השנה - ה"וותיקה" בהן היא חברת הגיימינג פלייטיקה שהונפקה בינואר האחרון.

העולם החדש שאחרי חברת טבע

לצד החברות החדשות, הרשימה כוללת גם ענקיות ותיקות כמו נייס, צ'ק פוינט ואמדוקס. רף כניסה לרשימת 10 הגדולות הוא שווי של כ-10 מיליארד דולר - אמדוקס, שסוגרת את הרשימה, היא היחידה שנסחרת בשווי חד-ספרתי של מיליארדי דולרים אך מתקרבת גם היא ל-10 מיליארד דולר. בסך הכול נסחרות החברות הללו בשווי מצרפי של למעלה מ-138 מיליארד דולר.

  

עד לפני 4 שנים, החברה הישראלית הגדולה ביותר, ללא עוררין, הייתה חברת התרופות טבע . אמנם ברשימה זו התמקדנו רק בחברות הטכנולוגיה המובילות, אך אם טבע (ששוויה 10.4 מיליארד דולר) הייתה נכנסת לרשימה, היא הייתה צועדת במקום ה-9 בלבד.

ב-2017, צ'ק פוינט עקפה את טבע כחברה הגדולה ביותר, והחזיקה בתואר עד השנה הנוכחית, כאשר מתחילת 2021 מספר חברות הספיקו להיחשב לזמן קצר כישראלית הגדולה ביותר בוול סטריט (בהן Wix וסולאראדג', וכיום - נייס). בתווך, שתיים מהמנפיקות הגדולות של החודשים האחרונים, סנטינל וואן ומאנדיי, עקפו את צ'ק פוינט, סולאראדג' ו-Wix ונושפות בעורפה של נייס שבראש הרשימה.

מספקות פתרונות למצב שאחרי הקורונה

אנחנו נמצאים כיום בעידן שבו הצורך בפתרונות טכנולוגיים עצום וברור לכל. מגפת הקורונה שפרצה לפני כשנה וחצי ועדיין נמצאת איתנו, הובילה לשינויים גדולים באורח החיים של רובנו, וגם אם בחלקים מהעולם נראית חזרה מסוימת לשגרה, המגמות של מעבר לאונליין וטרנספורמציה דיגיטלית לא נעלמים. אנשים עובדים מרחוק ולומדים מרחוק, קונים יותר אונליין ודורשים פתרונות שיסייעו בכך. חברות הטכנולוגיה מספקות אותם - פתרונות אבטחת סייבר, פתרונות לאי-קומרס, אחסון, ועוד ועוד.

גם המשקיעים בוול סטריט מבינים את זה כמובן, ומניות הטכנולוגיה נמצאות במגמת עלייה חדה חודשים האחרונים; כך, מדד נאסד"ק טכנולוגיה עלה ב-126% מאז השפל שאליו נפל בתחילת משבר הקורונה במרץ 2020.

בשנה הנוכחית ניתן לראות גם שינוי בטעמים של המשקיעים בוול סטריט. הללו מקבלים בזרועות פתוחות חברות מפסידות ןמעניקים להן שווי דמיוני, וזאת אם הן מציגות צמיחה מואצת בהכנסות בשעה  שההפסדים שלהן מוסברים בהשקעה אגרסיבית בעתיד.

מדובר בעיקר על חברות טכנולוגיה שמבצעות הנפקה ראשונית (IPO) בוול סטריט, אם כי בתחילת השנה היו גם לא מעט חברות כאלה שמוזגו ל-SPAC (חברות נסחרות ללא פעילות) אשר זכו לשוויים נדיבים. למרות מספר גדול יחסית של חברות ישראליות שמוזגו ל-SPAC בחודשים האחרונים, היחידה ביניהן שנמצאת ב-10 הגדולות כיום היא איירון סורס.

חברות שלא פונות ישירות לצרכני הקצה

ברור אם כן שחברות טכנולוגיה צומחות הן הטרנד המוביל כיום בשווקים, ושמותהן של החברות המאכלסות את העשירייה הישראלית המובילה בוול סטריט הפכו שגורים בפי כל בשוק ההון.

עם זאת, ספק אם רבים מהמשקיעים, ובוודאי בציבור הרחב, יודעים מה בדיוק אותן חברות עושות, מה "התרומה" שלהן לחיינו ואיפה אנחנו פוגשים אותן ביומיום. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שרובן אינן פונות לצרכן הסופי (לקוח פרטי), אלא שהפתרונות שאותם פיתחו, משמשים בעיקר ארגונים אחרים (B2B). בשורות הבאות ננסה לעשות קצת סדר בנושא, וגם להסביר מדוע הפכו החברות הללו לחביבות המשקיעים.

 מנכ''ל חברת נייס ברק עילם / צילום: שלומי יוסף

חברה: נייס 

מתי נוסדה: 1986
יזמים: דידי ארזי, בני לוין, יואב אבטליון, רמי לזר ומיקי גולן

מה היא בעצם עושה: מספקת פתרונות טכנולוגיים שמטרתם לסייע לארגונים לשפר את הביצועים והיעילות שלהם. בין היתר היא מספקת פתרונות לניהול קשרי לקוחות ולמניעת סיכונים והונאות פיננסיות.

למה המשקיעים אוהבים אותה: מדובר בחברה יציבה, שצומחת הן באמצעות רכישות והן באופן אורגני, ולא מפתיעה לרעה את המשקיעים בה בדוחות שהיא מפרסמת. בשנים האחרונות, תחת ניהולו של המנכ"ל ברק עילם, החברה מיקדה את האסטרטגיה שלה ונפרדה מהפעילות הביטחונית, לא חששה לבצע רכישות גדולות וקטנות, ונכנסה לתחום הענן שהפך למנוע הצמיחה המשמעותי שלה ברבעונים האחרונים.

בראיון לגלובס לאחר פרסום הדוחות לרבעון השני, אמר עילם: "הטרנספורמציה לענן עוברת האצה. לפני חמש שנים נכנסנו לתחום הענן עם 0 הכנסות, היום יש לנו כמעט מיליארד דולר הכנסות (קצב שנתי, ש'ח'ו') וזה ממשיך לצמוח. זה מאפשר לנו להיכנס לתחום הבא, תחום הדיגיטל וה-self service בדיגיטל שיהיה קפיצת המדרגה הבאה שלנו. יש לנו שני מנועי צמיחה עם שווקים של 20 מיליארד דולר".

איפה אנחנו פוגשים אותה ביומיום: אנחנו לקוחות הקצה של לא מעט מהלקוחות של נייס (מעל 25 אלף ארגונים עסקיים וממשלתיים ב-150 מדינות). בעזרת הפתרונות שלה נמנעות הונאות פיננסיות וחוויית הלקוח משתפרת. נוסף על כך, יש לנייס לקוחות ממשלתיים (לדוגמה בארה"ב היא מספקת פתרונות למוקדי 911).

 תומר וינגרטן, מנכ''ל סנטינל וואן / צילום: יח''צ

חברה: סנטינל וואן 

מתי נוסדה: 2013
יזמים: תומר וינגרטן (מנכ"ל) ואלמוג כהן

מה היא בעצם עושה: מספקת פתרונות אבטחת סייבר לנקודות קצה בארגון, באמצעות פלטפורמה המבוססת על בינה מלאכותית.

למה המשקיעים אוהבים אותה: סנטינל וואן מתאימה בדיוק לפרופיל שמחפשים היום המשקיעים בוול סטריט: חברה עם פתרון טכנולוגי מעניין ושיעורי צמיחה גבוהים. בדוחות הרבעון השני, שהחברה פרסמה השבוע, היא הציגה צמיחה של 121% בהכנסות ושל 127% ב-ARR (הכנסות חוזרות שנתיות). "אנחנו אחת מהחברות שצומחות הכי מהר בעולם הסייבר", אמר וינגרטן לאחר ההנפקה, והוסיף כי "כמעט לא היה משקיע שלא רצה להיות חלק מהסיפור".

איפה אנחנו פוגשים אותה ביומיום: לפני ההנפקה היו לסנטינל וואן מעל 4,700 לקוחות, שהם ארגונים וחברות מתחומים שונים; בין היתר אסתי לאודר, אסטון מרטין, Norwegian Airlines, פייבר ו-Electronic Arts. סביר להניח שלפחות עם חלקם יש לנו ממשקים כצרכנים או משתמשים, והצורך בשמירה על אבטחת הסייבר אצלם מגיע בעקיפין גם אלינו.

 טקס פתיחת המסחר של חברת מאנדיי / צילום: נאסד''ק

חברה: מאנדיי 

מתי נוסדה: 2012
יזמים: רועי מן וערן זינמן, המנכ"לים המשותפים

מה היא בעצם עושה: מאנדיי פיתחה מערכת הפעלה לעבודה (Work OS) שמאפשרת לארגונים ליצור את הכלים ואת התהליכים שדרושים להם.

למה המשקיעים אוהבים אותה: היא צומחת בקצב מהיר (94% ברבעון השני), מצרפת עוד לקוחות, מתרחבת לשווקים גיאוגרפיים חדשים, ובדוחות הראשונים שלה כחברה ציבורית בחודש שעבר היא הפתיעה את המשקיעים פעמיים - ההפסד הנקי שלה היה נמוך מהתחזיות והיא העלתה את התחזיות להמשך.

איפה אנחנו פוגשים אותה ביומיום: לפי נתוני החברה, נכון להיום משתמשות בפתרון שלה למעלה מ-125 אלף חברות מתחומים וגדלים שונים, בהן אבוט, אובר, אדובי ופלייטק, כך שהמערכת של מאנדיי נמצאת בשימוש יומיומי אצל העובדים שלהן.

 גיל שויד / צילום: תמר מצפי

חברה: צ'ק פוינט 

מתי נוסדה: 1993
יזמים: גיל שויד, מריוס נכט, שלמה קרמר

מה היא בעצם עושה: אבטחת סייבר - מספקת פתרונות לאבטחה עבור ארגונים, כולל אבטחת הרשת הארגונית, נקודות הקצה, הענן והטלפונים הסלולריים.

למה המשקיעים אוהבים אותה: משקיעים שאוהבים חברות יציבות ופחות אוהבים סיכונים, נהנים מהשקעה במניית צ'ק פוינט, חברה גדולה, עם מאזן חזק במיוחד (4 מיליארד דולר במזומן - כמעט רבע משווי החברה), שלא נכנסת להרפתקאות (מדי פעם מבצעת רכישות לא מאוד גדולות) ורוכשת את המניות של עצמה - ובכך מגדילה למעשה את הרווח הנקי למניה.

איפה אנחנו פוגשים אותה ביומיום: הלקוחות של צ'ק פוינט הם ארגונים גדולים וחברות ענק; לדוגמה, חברות פיננסיות שהמידע שלנו נמצא אצלן, והפתרונות של צ'ק פוינט שומרים עליו שלא יזלוג להאקרים או גורמים עוינים. לקוחות אחרים יכולים להיות יצרני תרופות ומזון שהתקפת סייבר עליהן עלולה לגרום לפגיעה בייצור.

****גילוי מלא: מריוס נכט הוא בן הזוג לשעבר של ענת אגמון, מבעלות השליטה בגלובס. השניים מצויים במחלוקת אישית וכלכלית.

 בנין חברת סולאר אדג' / צילום: איל יצהר

חברה: סולאראדג' 

מתי נוסדה: 2006
יזמים: גיא סלע, ליאור הנדלסמן, יואב גלין, מאיר אדסט ואמיר פישלוב

מה היא בעצם עושה: סולאראדג' מספקת פתרונות טכנולוגיים לניטור ואופטימיזציה של אנרגיה סולארית. בשנים האחרונות היא התרחבה לתחומים משיקים שהגדילו משמעותית את השוק שאליו היא פונה - אגירת אנרגיה, מנועים לרכב חשמלי ותחום האל-פסק.

למה המשקיעים אוהבים אותה: החברה נמצאת בשוק חם, והביקוש לאנרגיה סולארית הולך וגדל ברחבי העולם. למרות קשיים אובייקטיביים הנוגעים לשרשרת האספקה של הרכיבים שהחברה נדרשת להם, היא מצליחה לענות על הביקושים של הלקוחות ולהמשיך לצמוח. במקביל, שוק הרכב החשמלי שאליו החברה נכנסה כשרכשה חברה איטלקית לפני מספר שנים, מתחיל להניב לה פירות, והיא פועלת עם חברת הרכב פיאט.

איפה אנחנו פוגשים אותה ביומיום: יש לחברה גם לקוחות פרטיים, במסגרת שוק ההתקנות הביתיות. בהקשר נרחב יותר, סולאראדג' היא חלק מהתחום של אנרגיות ירוקות. בתקופה שבה יש הבנה רבה יותר לגבי נוכחותו של משבר האקלים, ממשלות וגופים פרטיים מבינים את הצורך במעבר לאנרגיות כאלה על חשבון אנרגיות מזהמות. הפתרונות של סולאראדג' משתלבים בכך היטב.

 אבישי אברהמי WIX / צילום: שלומי יוסף

חברה: וויקס 

מתי נוסדה: 2006
יזמים: אבישי אברהמי, גיורא קפלן, נדב אברהמי

מה היא בעצם עושה: Wix פיתחה פלטפורמה שנועדה בתחילה להקים אתרי אינטרנט בקלות. לאורך השנים היא הרחיבה את היצע הפתרונות שלה וכיום היא מאפשרת למעשה להקים ולתפעל אתר אינטרנט הכולל בין היתר פתרונות למסחר מקוון, קשרים עם הלקוחות ועוד.

למה המשקיעים אוהבים אותה: החברה פונה בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים, פלח שוק שעל רקע מגפת הקורונה הרחיב באופן משמעותי את הנוכחות שלו באינטרנט וכתוצאה מכך, נדרש לפתרונות של Wix. לאחרונה, על רקע אי ודאות גבוהה בשל המגיפה, Wix הפחיתה את התחזית השנתית שלה ל-2021 ומנייתה נחלשה, אך החברה עדיין צומחת בשיעורים דו-ספרתיים. היא אינה רווחית, והיא ממשיכה להשקיע בצמיחה עתידית - מאפיין בולט של לא מעט חברות טכנולוגיה שהמשקיעים בוול סטריט נוטים אליהן בתקופה זו.

איפה אנחנו פוגשים אותה ביומיום: אתרי אינטרנט של מכוני כושר, קוסמטיקאיות וקוסמטיקאים, קונדיטורים וקונדיטורות ועוד - לא תמיד אנחנו שמים לב לפלטפורמה עליה נבנה האתר שאליו גלשנו, אבל במקרים רבים מדובר ב-Wix. בגדול, כל אחד יכול להקים אתר משלו באמצעות Wix, לא רק עסקים.

 רוברט אנטוקול מנכ''ל ומייסד פלייטיקה מוקרן בטיימס סקוור ניויורק במהלך טקס פתיחת המסחר בנאסד''ק. / צילום: יח''צ

חברה: פלייטיקה 

מתי נוסדה: 2010
יזמים: רוברט אנטוקול (מנכ"ל) ואורי שחק

מה היא בעצם עושה: פלייטיקה מפתחת משחקים למובייל, בעיקר משחקים בסגנון קזינו אך גם משחקי casual (משחקים המיועדים לקהל הרחב, כדוגמת סוליטייר למשל). לאחרונה הודיעה על כניסה לתחום חדש עבורה, עם רכישת חברת reworks מפינלנד, שפיתחה אפליקציה בתחום עיצוב הבית.

למה המשקיעים אוהבים אותה: החברה מציגה צמיחה בהכנסות, היא רווחית, והיא מפתחת ומשווקת משחקים חדשים. לפי הדוחות האחרונים שפרסמה, ברמת המחצית הראשונה, למרות ירידה במספר המשתמשים היומי (DAU) לעומת התקופה המקבילה ב-2020, נרשמה עלייה במספר המשתמשים המשלמים היומיים (DPU).

איפה אנחנו פוגשים אותה ביומיום: בניגוד לרוב החברות האחרות ברשימה זו, פלייטיקה פונה ישירות לצרכן הסופי. החברה מציעה משחקים למובייל ובחנויות האפליקציות ניתן למצוא משחקים שלה - בינגו, פוקר, מכונת מזל, סוליטייר ועוד.

 איירון סורס, ההנפקה / צילום: צילום מסך יו טיוב

חברה: איירון סורס 

מתי נוסדה: 2010
יזמים: תומר בר זאב (המנכ"ל) והאחים רועי, אייל ואיתי מילרד; בעקבות מיזוג שבוצע הצטרפו כמייסדים רשומים גם ארנון חריש, תמיר כרמי, נתנאל שדמי ועומר קפלן.

מה היא בעצם עושה: היא החלה את דרכה בפיתוח תוספים לדפדפן, אך מתמקדת כיום בתחום הפרסום באפליקציות ומציעה פלטפורמה שמאפשרת למפתחי אפליקציות לשלב בתוכן פרסומות. איירון סורס מגדירה את פעילותה כפלטפורמה עסקית שמעצימה יוצרי תוכן ומסייעת להם לשגשג בכלכלת האפליקציות.

למה המשקיעים אוהבים אותה: איירון סורס הפכה בחודש יוני לחברת הטכנולוגיה הישראלית הגדולה ביותר שהשלימה מיזוג עם חברת SPAC, לפי שווי של 11.1 מיליארד דולר. סמנכ"ל הכספים של איירון סורס אסף בן עמי, אמר בראיון לגלובס לפני מספר חודשים כי "השילוב של אחוז הצמיחה שלנו עם אחוז EBITDA של מעל 30% - אין חברות כאלה. זה מתחבר לשוק עצמו, שוק הפלטפורמות שעוזרות למשחקים - שוק שהמשקיעים מתייחסים אליו כאל שוק סופר-מעניין ואטרקטיבי".

 איפה אנחנו פוגשים אותה ביומיום: מפתחי אפליקציות פוגשים אותה באופן ישיר, הקהל הרחב של משתמשים באפליקציות פוגש את החברה באופן עקיף יותר.

 הנפקת Global E בנסדא''ק / צילום: ספייס קאט

חברה: גלובל-אי 

מתי נוסדה: 2013
יזמים: אמיר שלכט, שחר תמרי וניר דבי

מה היא בעצם עושה: הטכנולוגיה של גלובל-אי נועדה להסיר חסמים ברכישות אונליין חוצות-גבולות: היא מאפשרת למוכרים לתקשר עם הרוכשים בשפה שלהם, ולבצע רכישות ביותר מ-100 מטבעות שונים תוך חישוב מיסי הקנייה המקומיים הרלוונטיים.

למה המשקיעים אוהבים אותה: היא צומחת, היא נמצאת בשוק ענק, והיא אפילו רווחית על בסיס EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות). מגפת הקורונה הובילה לגידול משמעותי ברכישות אונליין, על רקע הגבלות שהוטלו במדינות שונות, דבר שהוביל גם לגידול משמעותי בהיקף המכירות שבוצעו באמצעות הפלטפורמה של גלובל-אי.

איפה אנחנו פוגשים אותה ביומיום: הטכנולוגיה של גלובל-אי אמורה להיות שקופה ללקוח הקצה - אנחנו, הרוכשים באינטרנט. אם הקנייה מחו"ל (לדוגמה מחברת האופנה Marks & Spencer) הסתיימה בהצלחה, הרי שגלובל-אי עשתה את שלה וסיפקה את הפתרונות שאיפשרו את חישוב המיסוי, הפרשי שערי המטבע ועוד.

 בניין אמדוקס רעננה / צילום: יח''צ

חברה: אמדוקס 

מתי נוסדה: 1982
יזמים: בועז דותן ומוריס קאהן

מה היא בעצם עושה: מספקת פתרונות ומערכות IT עבור חברות טלקום

למה המשקיעים אוהבים אותה: אמדוקס היא חברה ותיקה, רווחית, ענקית בתחומה, יציבה, עם שיעורי צמיחה שאינם גבוהים, אך המשקיעים יכולים לסמוך עליהם. בשנים האחרונות ההחזר למשקיעים מגיע גם באמצעות חלוקת דיבידנד וגם ברכישה עצמית של מניות.

איפה אנחנו פוגשים אותה ביומיום: לקוחותיה של אמדוקס הן חברות טלקום ברחבי העולם, שלהן היא מספקת פתרונות שונים הקשורים בין היתר לקשר שלהן עם לקוחות הקצה (משתמשי השירות שלהן). בארץ, היא מספקת פתרונות לחברת התקשורת סלקום.